צ’ילה בחרה אמש (ראשון) בנשיא הימני ביותר שלה זה 35 שנות דמוקרטיה, לאחר שהשמרן הקשוח חוסה אנטוניו קאסט רשם ניצחון מוחץ על יריבתו מהשמאל בסיבוב השני. קאסט זכה בכ־58 אחוזים מהקולות ופתח פער בלתי ניתן לסגירה מול ז׳נט ג'ארה, קומוניסטית שעמדה בראש קואליציה רחבה מהשמאל.
קאסט ניהל קמפיין על בסיס הבטחה לגרש יותר מ־300 אלף מהגרים, לסגור את הגבול הצפוני, לנקוט “יד קשה” מול שיעורי פשיעה המתקרבים לשיא, ולהניע מחדש את הכלכלה התקועה. “צ’ילה רצתה שינוי”, אמר לאלפי תומכים נלהבים ביום ראשון בערב, והתחייב “להחזיר את הכבוד לחוק”, תוך הבטחה למשול למען כל הצ’יליאנים ולהקשיב למבקריו.
צ’ילה, שבעבר הייתה מהמדינות הבטוחות ביותר ביבשת אמריקה, נפגעה קשות ממגפת הקורונה, מהפגנות חברתיות אלימות ומגל כניסתן של קבוצות פשיעה מאורגנות מחו״ל.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
בסנטיאגו צפרו תומכי קאסט במכוניות, נופפו בדגלים והריעו לאדם שהגן לא אחת על הדיקטטורה המדממת של אוגוסטו פינושה. הגמלאית ג’ינה מלו קיוותה שקאסט “יוציא את הצבא לרחובות” כבר מהיום הראשון, “יכניס לכלא את כל סוחרי הסמים ויגרש כל מי שבא לכאן כדי לבצע פשעים”.
תומכים שרו את ההמנון הלאומי, קראו “פינושה! פינושה!” והחזיקו דיוקנאות של השליט המנוח. מצביע נוסף לקאסט הגיע מחופש לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. המשטרה מסרה כי עצרה אדם אחד בהפגנה קטנה נגד קאסט בבירה. עבור קאסט, בן 59 ואב לתשעה, היה זה הניסיון השלישי להיבחר לנשיאות, לאחר שני ניסיונות כושלים. זהו ניצחון נוסף לימין באמריקה הלטינית, לאחר שזכה בבחירות בארגנטינה, בוליביה, הונדורס, אל סלבדור ואקוודור.
נשיא צ'ילה הנבחר, חוסה אנטוניו קאסט | צילום: EPA/ELVIS GONZALEZ
זמן קצר לאחר סגירת הקלפיות, וכשהיקף הניצחון התברר, התקשרה ג'ארה לקאסט והודתה בהפסד, באומרה שהבוחרים דיברו “בקול רם וברור”. שר החוץ האמריקני מרקו רוביו ונשיא ארגנטינה חאבייר מיליי היו בין המברכים.
צעדים קיצוניים
קאסט נמצא מימין לרוב הציבור בצ’ילה בסוגיות חברתיות רבות, ובהן הפלות, שלהן הוא מתנגד גם במקרי אונס. ואולם, רבים בצ’ילה — שמאסו בפשיעה הגואה ובצמיחה האיטית במהלך ארבע שנות שלטון שמאל — אמרו כי יצביעו לשינוי, חרף הסתייגויות.
הפגנת תומכי הנשיא הנבחר, חוסה אנטוניו קאסט | צילום: AFP
סקרים הראו שיותר מ־60 אחוזים מהצ’יליאנים סבורים שהביטחון הוא הסוגיה המרכזית העומדת בפני המדינה. ואף שהנתונים מצביעים על עלייה בפשיעה האלימה בעשור האחרון — בין היתר בהשפעת כנופיות מוונצואלה, פרו, קולומביה ואקוודור — תחושת הפחד מפשיעה עלתה אף מהר יותר.
ריצ’רד קויומדג’יאן, מומחה לביטחון וקצין חיל הים לשעבר, אמר שקאסט יצטרך לגבש במהירות אסטרטגיה לאבטחת הגבול, לחיזוק המשטרה, לשליטה בהגירה ולסיום מרד ילידי בדרום המדינה. “בכל הנוגע לביטחון, מה שהוא אמר מאוד בסיסי”, אמר קויומדג’יאן ל־AFP. “זו מדיניות ב־200 תווים בפייסבוק או בטוויטר”.
“פינושה בלי מדים”
עמדותיו הקשוחות של קאסט עוררו חשש כי ינסה לשכתב את ההיסטוריה של הדיקטטורה שעינתה וכלאה עשרות אלפי בני אדם. “אני חוששת, כי אני חושבת שנראה הרבה דיכוי”, אמרה הגמלאית ססיליה מורה, בת 71. “אני רואה בו פינושה בלי מדים”, הוסיפה.
פינושה עזב את השלטון ב־1990, לאחר שהצ’יליאנים דחו במשאל עם ניסיון להאריך את שלטונו בן 17 השנים. באותה תקופה קאסט תמך בפינושה. גם הרקע המשפחתי של קאסט עורר שאלות. תחקירים עיתונאיים חשפו כי אביו, יליד גרמניה, היה חבר במפלגה הנאצית של אדולף היטלר ושירת כחייל במלחמת העולם השנייה. קאסט טוען שאביו גויס בכפייה ולא תמך בנאצים.
ז'נט ג'ארה | צילום: Rodrigo ARANGUA / AFP
כהונתה של ג'ארה כשרת העבודה תחת הנשיא השמאלי היוצא גבריאל בוריץ’ התבררה כעקב אכילס. כהונתו של בוריץ’ נפגעה מניסיונות חוזרים ונשנים — שנכשלו — לרפורמה בחוקה מתקופת פינושה. מאז 2010 מחליפים הצ’יליאנים ממשלות שמאל וימין בכל מערכת בחירות לנשיאות. קאסט ייכנס לתפקידו במרץ.
עוד כתבות בנושא
