נציגי 46 המדינות החברות במועצת אירופה הגיעו להסכמה עקרונית לבחון רפורמות שיכולות להחליש את ההגנות המשפטיות על מהגרים – עקרונות שנוסחו לאחר מלחמת העולם השנייה ושעמדו בבסיס המשפט האירופי המודרני.
המזכ"ל אלן ברסה מסר לאחר הדיון בשטרסבורג כי המדינות "מכירות באתגרים שמציבה ההגירה", אך מדגישות את מחויבותן לאמנת זכויות האדם האירופית ולבית הדין האירופי לזכויות אדם. עם זאת, ציין ברסה כי החברות גם "מכירות באחריותן להגן על אינטרסים לאומיים חיוניים, ובהם ביטחון המדינה".
עוד כתבות בנושא
לחץ פוליטי והתגברות הקו השמרני
מדינות כמו איטליה, דנמרק ובריטניה טוענות כי האמנה מגבילה את יכולתן להתמודד עם הגירה בלתי־חוקית ולגרש מהגרים שביצעו עבירות. השרים סיכמו לפתוח בדיונים לקראת הכרזה פוליטית בנושא שתובא לאישור במאי, וכן על גיבוש המלצות חדשות למאבק בהברחת בני אדם.
הכי מעניין
ברסה ניסה להמעיט בפערים בין המדינות, אך 27 מהן – למעלה משני שלישים מחברות המועצה – חתמו על הצהרה הקוראת לפרשנות "פחות מגבילה" של האמנה. "יש למצוא את האיזון בין זכויות הפרט של המהגרים לבין האינטרסים הציבוריים הכבדים של שמירה על חירות וביטחון", נכתב בהצהרה.
עוד כתבות בנושא
אנדרו פורד, חוקר ויו"ר קבוצת AGORA, אמר כי זו הפעם הראשונה בתולדות מועצת אירופה שבה מדינות מציינות קבוצה ספציפית שברצונן להעניק לה פחות הגנות. "הדבר משקף בבירור מגמה של הבנה שמרנית יותר של האמנה, הנובעת משיקולים פוליטיים", ציין.
תגובת המנהיגים והיבט אירופי רחב
במקביל, פרסמו ראשי ממשלות דנמרק ובריטניה, מטה פרדריקסן וקיר סטארמר, מאמר דעה בעיתון The Guardian, שבו קראו להדק את בקרת ההגירה ולמנוע כניסה ממהגרי עבודה. "הדרך להילחם בכוחות השנאה והפילוג היא להראות שפוליטיקה ממלכתית יכולה לפתור את הבעיה", כתבו.
עוד כתבות בנושא
נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הצהירה בבריסל כי האיחוד האירופי יפעל לפרק את רשתות ההברחה: "מטרתנו פשוטה – להביא לקריסת עסקיהם בכל דרך אפשרית". לדבריה, מספר המעברים הבלתי־חוקיים לאיחוד ירד השנה ב־22% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
