גשמים כבדים במומבאי גובים קורבנות רבים הרבה יותר מהנתונים הרשמיים, וגורמים לכ־8 אחוזים ממקרי המוות בעיר הבירה הכלכלית של הודו במהלך עונת גשמי המונסון – לצד הפסדים שנתיים של 1.2 מיליארד דולר בעשור שהסתיים ב־2015, כך מגלה מחקר חדש.
על פי המחקר, שפורסם אתמול (רביעי) בכתב העת המדעי הבין־לאומי Springer Nature, התרחשו 2,718 מקרי מוות בממוצע מדי שנה בעונת המונסון בין השנים 2006 ל־2015 – מספר המשתווה למקרי המוות ממחלת הסרטן באותם חודשים. סיבות המוות כללו טביעה, התחשמלות והתפרצויות של מחלות, בעוד שמחלות כמו שלשול, שחפת ולחץ דם גבוה הוחמרו בתקופות של הצפות חמורות, נאמר במחקר.
"יש כיום אזורים רבים שחווים הצפות כפי שלא חוו לפני עשור", אמרה ארצ'נה פאטאנקר, מייסדת חברת הייעוץ גרין גלוב ואחת ממחברות המחקר. "לכן סביר מאוד להניח שהמצב רק החמיר מאז 2015".
הכי מעניין
מזג אוויר קיצוני ובלתי צפוי ממשיך לחשוף את חולשת התשתיות העירוניות ואת חולשת הבריאות הציבורית בהודו, ומשאיר מיליוני בני אדם חשופים למחלות ולעקירה. הודו מדורגת במקום התשיעי בעולם בין המדינות שנפגעו הכי הרבה מאסונות אקלים מאז 1995, לפי מדד הסיכון האקלימי לשנת 2026 של הארגון הגרמני GermanWatch.
חילוץ אזרחים לאחר הצפות כתוצאה ממונסון בהודו | צילום: DIBYANGSHU SARKAR / AFP
גשמים עזים ממשיכים להעמיד למבחן את התשתיות של הודו שנבנו על פי התוכנית של ראש הממשלה נרנדרה מודי – הכוללת השקעות בכבישים, גשרים ושדות תעופה – כשממשלתו הקצתה 11.2 טריליון רופי (126 מיליארד דולר) לשנה שתסתיים במרץ 2026.
תחנת רכבת תחתית מוצפת
במאי הציפו מי גשמים תחנה חדשה של הרכבת התחתית במומבאי, הציפו את מערכת הניקוז הישנה עוד מימי הבריטים וגרמו לשיבושים בתחבורה העירונית. אירועים כאלה מעוררים מחדש את הזיכרונות מהשיטפון הקטלני של שנת 2005, שבו נהרגו לפחות 400 בני אדם.
באמצעות נתונים מדויקים על משקעים, גובה גלי ים ורישומי תמותה, העריכו החוקרים את העלות הכלכלית של מקרי המוות שנגרמו כתוצאה מהגשמים במומבאי – שהגיעה ל־12 מיליארד דולר במהלך העשור שנבדק. הם מצאו כי ילדים, נשים ומבוגרים מעל גיל 65 הם הקבוצות הפגיעות ביותר, וכ־80% מהנפגעים התגוררו בשכונות העוני של העיר.
העיר החלה להשתמש במערכת התרעה מוקדמת לחיזוי הצפות, בעוד שחוקרים פונים כיום לנתונים מקומיים מדויקים כדי לזהות את הקהילות הפגיעות ביותר, אמר סובימל גוש, פרופסור במכון ההודי לטכנולוגיה בבומביי ואחד ממחברי המחקר.
נזקי המונסון בהודו | צילום: Noah SEELAM / AFP
צמצום נזקים
לדברי פאטאנקר, הגישה הזו מסייעת בהפחתת נזקים ותכנון חילוצים, אך "אינה מספיקה כקו ההגנה הראשון". לדבריה, יש צורך בתשתיות טובות יותר, במערכת בריאות בעלת יכולת תגובה מהירה ובניהול פסולת יעיל יותר. המחקר גם מזהיר כי 107 ערים במדינות מתפתחות ניצבות בפני סיכוני אקלים חריפים, מה שמעמיד 560 מיליון בני אדם בתנאים מסכני חיים. הוא מדגיש את היקף הסיכון הגלובלי ומזהיר כי "עלייה של 40 סנטימטרים במפלס הים עלולה לגרום לעלייה של 56% במקרי המוות מהצפות".
החוקרים קוראים להשקעה מתואמת וארוכת טווח בהיערכות לשינויי האקלים, במטרה להגן על האוכלוסיות הפגיעות ביותר.