מקום לדאגה: הניצחון של ממדאני מלמד על הכיוון של הדמוקרטים

הדמוקרטים הוכיחו הערב לעצמם שהם מסוגלים להתרומם מהקרשים ולנצח. אבל יותר מכול, תוצאות הבחירות בניו יורק מלמדות שהמפלגה הדמוקרטית בוחרת בכיוון לעומתי, קיצוני, סוציאליסטי ואנטי ישראלי מובהק

תוכן השמע עדיין בהכנה...

זוהראן ממדאני לאחר ניצחונו בבחירות לראשות עיריית ניו יורק | EPA/SARAH YENESEL

זוהראן ממדאני לאחר ניצחונו בבחירות לראשות עיריית ניו יורק | צילום: EPA/SARAH YENESEL

ניו-יורק על מיליון וחצי יהודיה יתעוררו בקרוב לבוקר חדש שבו לראשונה בהיסטוריה מוסלמי ואנטי ישראלי מוצהר עומד בראש אחת הערים החשובות בתבל והעיר היהודית הגדולה בעולם.

זוהרן ממדאני, עד לפני מספר חודשים פוליטיקאי מקומי בעל פרופיל ציבורי נמוך, סחף ציבורים נרחבים וזכה בכמעט מחצית מקולות הבוחרים. המועמד המתון שמולו, מושל מדינת ניו יורק לשעבר אנדרו קואומו, זכה בכ-41 אחוזים. המועמד השלישי, הרפובליקני קרטיס סליווה, קיבל כשבעה אחוזים.

בקרב צעירים, ובמיוחד בקרב נשים צעירות, יתרונו של ממדאני נסק לכ-80 אחוזים. בפרץ התלהבות שמוכיח כי האזורים השמאל-רדיקליים רעבים להנהגה ולניצחון, התברר בדיעבד כי גם אם סליווה היה פורש ממדאני היה מנצח, אם כי בהפרש נמוך יותר. ראוי לציין כי לעומת ממוצע הסקרים בחודש האחרון לפני הבחירות, שעמד על כ-18 אחוזים לטובת ממדאני, התגייסותה של הקהילה היהודית בשבועיים האחרונים – בעיקר בעקבות התבטאויות סמי-אנטישמיות של ממדאני שצפו ועלו ברשתות החברתיות – צמצמה את הפער בקרוב למחצית, וממדאני מסכם את מערכת הבחירות הזו בהפרש חד ספרתי ולא דו ספרתי. מבחינת יהודי העיר זה סוג של נחמה, גם אם קטנה מאוד.

הכי מעניין

עוד כתבות בנושא

ממדאני ניסה להרגיע את יהודי ניו יורק בנאום הניצחון שלו הלילה, ואמר כי "נבנה עירייה שתעמוד בצורה איתנה לצד יהודי העיר ולא נירתע ממאבק במכת האנטישמיות". על זה נאמר – עוד נראה. אלא שמצד שני ממדאני התגרה בגלוי בנשיא ארה"ב דונלד טראמפ וקרא לו "הגבר את הווליום".

ואכן, זה המאבק שעומד לפרוץ כרגע ושיקבע במידה רבה את אופי המאבק הפוליטי בזירה האמריקאית הלאומית. הדמוקרטים, חבולים ורצוצים אחרי הבחירות לנשיאות שהתקיימו לפני שנה ושסחפו את אמריקה כולה ימינה באופן שהדהים כמעט את כל הסוקרים והמעריכים, הוכיחו הערב לעצמם שהם מסוגלים להתרומם מהקרשים ולנצח. נכון, מדובר בניו יורק הדמוקרטית, אבל גם קואומו ואדמס לפניו הינם דמוקרטים. והבוחרים הדמוקרטים של ניו יורק עשויים לסמן למפלגה כולה לאיזה כיוון ללכת – וזהו כיוון לעומתי, קיצוני, סוציאליסטי ואנטי ישראלי מובהק. בעוד שנה בדיוק יתקיימו בחירות האמצע לקונגרס ולסנאט, והמאבק הפנים דמוקרטי בשאלה האם ללכת בכיוון מתון ומרכזי יותר – שמעלה דמויות כמו מושל פנסילבניה האהוד ג'וש שפירו, או לשבור שמאלה ולנסות לשלהב את הבייס עם דמויות בסגנון ממדאני ו-AOC, קיבל הלילה דחיפה משמעותית ומסוכנת בכיוון השני.

עוד כתבות בנושא

המגמה הזו מפחידה את תושבי ניו יורק היהודים, ויש להם סיבה טובה. אבל מעבר לכך, גם אזרחי ישראל רשאים להיות מודאגים. עם כל הכבוד לענייני הפצ"רית ושאר הפרשיות המרתקות שמתרחשות כאן בקצב גובר והולך – לא יזיק לנו להביט מעט מערבה ולראות את הברית ההולכת ונרקמת בין השמאל האמריקאי הקיצוני וחובב האינתיפאדות הגלובליות לבין ימין קיצוני שהולך ומכרסם בשולי המפלגה הרפובליקנית ומאיים להשתלט על חלקים נרחבים מתוכה. שני התהליכים האלה מתרחשים ממש כרגע לנגד עינינו, ולא נדמה שמישהו בממשלת ישראל או בגורמים הרשמיים שהיו אמורים להיות אמונים על הנושא עושים משהו, או אפילו מבחינים בכך.

זוהי שעת מבחן גדולה מאוד ל"גולדן מדינה" ששמרה אמונים שנים כה רבות ליהודיה ולקשר עם מדינת ישראל. האדמה הזו רועדת עכשיו, ויהודי אמריקה צריכים את תמיכתנו, לא פחות משאנחנו זקוקים לתמיכתם.

אריאל שנבל

פרשן לענייני ארה"ב, כתב מגזין בכיר ובעל טור אישי במקור ראשון. בין השאר, מסקר מקרוב את המערכת הפוליטית האמריקנית מאז 2010