מבוי פוליטי סתום בפרלמנט הצרפתי השאיר את הנשיא עמנואל מקרון נאבק לצמצם גירעון שיצא מכלל שליטה. משקיעים מכרו את איגרות החוב של המדינה, וחברות דירוג הורידו את דירוג האשראי שלה. זו ירידה חדה במעמדה של מדינה אשר יחד עם גרמניה קובעת את סדר היום של חלק גדול מההחלטות באיחוד האירופי.
אלה כמה מהסיבות לכך שצרפת נקלעה לצרות חוב, ומה המשמעות של כך עבור שאר העולם.
שלוש המכות: הקורונה, אוקראינה וריבית
צרפת איזנה את תקציבה לאחרונה בשנת 1973, ושמרה מאז על מדינת רווחה נדיבה עם הגנות חזקות לעובדים. הדבר פעל היטב במשך שנים שבהן צמיחה כלכלית יציבה הזריהה הכנסות מס נאות לקופת הממשלה. החוב המצטבר היה גבוה – מעל 90% מהתוצר המקומי הגולמי השנתי מאז 2008 – אך ניתן לניהול, בזכות צמיחה קבועה ושנים של ריביות כמעט אפסיות.
אך לפני חמש שנים הגיעה המגפה, ואחריה משבר אנרגיה לאחר שרוסיה הפסיקה לספק את רוב הגז הטבעי בעקבות פלישתה לאוקראינה בשנת 2022. ממשלת צרפת הוציאה סכומים אדירים על סובסידיות כדי לשמור על עסקים פעילים ולהגן על אזרחים מפני עליית מחירי האנרגיה. במקביל, הריביות בעולם עלו בפתאומיות. החוב של צרפת זינק: מ-98% מהתמ"ג בשנת 2019 ל-114% כיום. הגירעון השנתי אשתקד תפח מעבר לתחזיות והגיע ל-5.8%, הרבה מעל המגבלה של 3% שנקבעה לפי כללי האיחוד האירופי.
הכי מעניין
נשיא צרפת מקרון וראש הממשלה המודח ביירו | צילום: epa
מחיר השיתוק הפוליטי
לגירעונות יש חשיבות, משום שכאשר המשקיעים מלווים כסף לממשלה, הם דורשים תשואה גבוהה יותר בתמורה. המשקיעים מכרו את איגרת החוב הצרפתית ל-10 שנים, מה שהעלה את התשואה עליה. הממשלה תצטרך בסופו של דבר לשלם את עלויות הריבית הגבוהות הללו כאשר תמכור איגרות חוב חדשות במקום ישנות שמגיעות לפירעון.
תשואת איגרת החוב הצרפתית ל-10 שנים, מדד מפתח לסיכון, עומדת כיום על 3.34%, לעומת פחות מאפס בשנת 2021. החוב של צרפת כבד כמעט כמו זה של איטליה, וכעת צרפת נאלצת לשלם יותר כדי ללוות כסף מאשר יוון, שאיגרות החוב שלה מניבות 3.25%.
עוד כתבות בנושא
אחת הסיבות המרכזיות למכירת איגרות החוב היא חוסר הסכמה איך להפחית את הגירעון. הבית התחתון של הפרלמנט מפוצל בין כוחות שמאל, מרכז וימין, לאחר שמקרון קרא לבחירות מוקדמות בשנה שעברה. אף קבוצה אינה חזקה מספיק כדי לקבל החלטות קשות – להעלות מיסים או לקצץ בהוצאות.
גם ברית השמאל וגם הימין הקיצוני בראשות מרין לה-פן סירבו לצעדים צנועים יחסית לצמצום הגירעון, בזמן שהם מנסים ללחוץ על מקרון לקרוא לבחירות חדשות או להתפטר. השיתוק הפוליטי הזה הוביל לארבעה חילופי ממשלות בתוך שנה בלבד – טלטלה חסרת תקדים ברפובליקה החמישית של צרפת, מאז שהוקמה על ידי שארל דה-גול בשנת 1958.
המבוי הסתום מגביר את חוסר הוודאות ומערער את תכנוני העסקים וההשקעות. עליית הריבית על איגרות החוב עשויה גם להעלות את עלויות ההלוואה לעסקים, משום שחלק מההלוואות מבוססות על שיעור הריבית של איגרות החוב הממשלתיות.
ראש הממשלה הרביעי של מקרון ב-13 חודשים, סבסטיאן לקורנו, הצליח להימנע מהדחה על ידי עצירת תוכניות להעלות את גיל הפרישה המינימלי ממערכת הפנסיה הממלכתית מ-62 ל-64. למרות שלקורנו שמר על תפקידו, המהלך לא תרם לצמצום הגירעון. כעת הוא עומד בפני שבועות של דיונים על תקציב שמציע רק צמצום מתון של הגירעון ל-4.7%.
כאב ראש לכל אירופה
כשתי המדינות הגדולות באיחוד האירופי, לצרפת ולגרמניה יש השפעה רבה על ההחלטות שמתקבלות ב-27 המדינות החברות. בפני אירופה ניצבת המשימה לעזור לאוקראינה ולעצור את רוסיה, שנעשית תוקפנית יותר. עליה למצוא דרכים להגדיל את הפריון והצמיחה של האיחוד האירופי מול אתגרים מצד ארצות הברית, שהטילה מכסים גבוהים יותר על מוצרים אירופיים. יש גם איומים כלכליים מסין, שמייצרת מכוניות מתקדמות וזולות יותר שמפעילות לחץ על יריבותיה האירופיות. השיתוק בפריז מקשה על ביצוע המשימות האלה.
"בסופו של דבר, אירופה זקוקה לציר חזק בין צרפת וגרמניה כדי להתמודד עם שלל האתגרים שלה", אמר קארסטן ברזסקי, הכלכלן הראשי של אזור היורו בבנק ING.
ההפגנות בצרפת נגד הממשלה | צילום: AFP
גם מחוץ לאירופה, רבות מהכלכלות הגדולות בעולם צברו חובות עצומים לאחר מגפת הקורונה. קרן המטבע הבינלאומית ציינה את צרפת, לצד ברזיל, סין וארצות הברית, כמדינות שבהן רמות החוב צפויות לעלות משמעותית. הלחץ לצמצם את הגירעונות עלול להגביל את יכולתן להתמודד עם משברים דומים למלחמה באוקראינה או למגפה.
רמת החוב של ארצות הברית, העומדת על 119% מהתוצר השנתי, גבוהה אף מזו של צרפת. אך לארצות הברית שני יתרונות מרכזיים על צרפת: צמיחה כלכלית חזקה יותר, שמקטינה את יחס החוב לתמ"ג, ומעמדו של הדולר כמטבע הרזרבה המרכזי בעולם. השימוש הנרחב בדולר תורם ליכולתה של וושינגטון להמשיך ללוות כסף.
עדיין לא משבר החוב של גוש האירו
אנליסטים בשוק מציינים שצרפת אינה בסכנת חדלות פירעון של חובותיה. עם זאת, מה שעליה להימנע ממנו בטווח הארוך הוא ספירלת מוות, שבה עלויות הלוואה עולות ומעלות שאלות לגבי יכולתה לשלם – מה שמוביל לעלויות גבוהות עוד יותר. זה בדיוק מה שקרה ליוון בשנים 2010–2011, תהליך שהוביל לחדלות פירעון, ולאיטליה שנאלצה למנות ממשלת טכנוקרטים בראשות מריו מונטי, שקיצצה בהוצאות והחילה רפורמות לעידוד הצמיחה.
מאז משבר החוב ההוא, האיחוד האירופי הקים קרן חילוץ, והבנק המרכזי האירופי מפעיל מנגנון גיבוי פיננסי שבמסגרתו הוא יכול לתמוך ביכולת ההלוואה של מדינה חברה על ידי רכישת איגרות החוב שלה בשוק המשני. אך האפשרות הזו קיימת רק במקרה של "טלטלה בשוק שאינה מוצדקת", כפי שמגדיר זאת הבנק המרכזי – כלומר, הם אינם מוכנים להציל פוליטיקאים שאינם נוקטים פעולה.