הקהילה היהודית בניו־יורק וגם מדינת ישראל קיבלו השבוע בשורה משמחת: ראש עיריית ניו־יורק אריק אדמס פורש מהמרוץ לכהונה שנייה בתפקיד. בל תטעו: אדמס הוא ידיד אמת של הקהילה היהודית ושל מדינת ישראל. הוא מקפיד להיפגש עם ראשי הקהילה, ואף הגיע לאו״ם לפגוש את ראש הממשלה בנימין נתניהו.
אבל פרישתו צריכה לשמח יהודים וישראלים משום שהיא מגבירה את הסיכויים הנמוכים גם כך של ידיד ישראל אחר, אנדרו קואומו, לנצח במרוץ נגד מועמד אחד שאינו ידיד ישראל כלל, זוהרן ממדאני. ואכן, זו הסיבה לכך שאדמס פרש מהמרוץ.
ממדאני לא מכיר בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית. הוא הבטיח שאם ייבחר לראשות העיר יבטל את הכרת ניו־יורק בהגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה. הוא לא רואה פסול בקריאה "לייצא את האינתיפאדה", והתחייב לבטל חוזים עסקיים בין ניו־יורק לישראל אם ייבחר. הוא הבטיח עוד כמה דברים, כמו תחבורה ציבורית חינם ופיקוח על מחירי השכירות ועל המחירים במרכולים בבעלות העירייה. ההבטחות האלה צירפו גם את הקהילה העסקית הענפה, המחזיקה את כלכלת העיר, למתנגדים לממדאני.
הכי מעניין
שילוב הסוציאליזם והאנטישמיות שמציע המועמד לקהל בוחריו מכעיס את הקהילה היהודית והקהילה העסקית, אך הוא בהחלט מסייע לו להשיג את קולותיהם של צעירי העיר. למעשה, רוב הצעירים שהצביעו לו רואים בו את המועמד בעל העמדה הנכונה ביותר בסכסוך הישראלי־פלסטיני, אף שיום לאחר טבח 7 באוקטובר הוא כבר האשים את ממשלת ישראל במצב.
זוהראן ממדאני, מועמד דמוקרטי לראשות העיר, נואם במסיבת עיתונאים שחגגה את ניצחונו בבחירות המקדימות עם מנהיגים וחברי איגודי העובדים של העיר ב-2 ביולי 2025 בניו יורק | צילום: AFP
אך לא רק הצעירים תומכים בו. יוקר המחיה בניו־יורק החריף עד כדי כך שהצעותיו הפופוליסטיות של ממדאני מושכות מצביעים רבים, כולל יהודים. רובם מתכוונים להצביע לו למרות עמדותיו על ישראל, ולא בגללן.
נכון לכתיבת שורות אלה, ולפי סקרים רבים, ממדאני מוביל במרוץ בפער גדול, ובחלק מהסקרים ההפרש דו־ספרתי. אפילו המפלגה הדמוקרטית, שעד לפני שנים מעטות עוד ניסתה להגביל את כוחם של מועמדים פרוגרסיבים קיצוניים מסוגו, נכנעה והתייצבה מאחוריו במקום לתמוך באדמס וקואומו, שגם הם חברי המפלגה.
אם ממדאני אכן ינצח זו תהיה בעיה גדולה לא רק למדינת ישראל, אלא גם לקהילה היהודית בניו־יורק, העיר עם מספר היהודים הגבוה בעולם. איך צפויה להגיב משטרת ניו־יורק, שנמצאת תחת אחריות ראש העיר, במקרים של הפגנות אנטי־ישראליות קיצוניות במוקדי הקהילה היהודית? ממדאני, יש לקוות, לא יורה לשוטרים לא לאכוף את החוק, אך רוח המפקד עלולה בהחלט לשרות על השוטרים, והם יקלו ראש בתקריות אנטישמיות ואנטי־ישראליות.
לכן הקהילה היהודית והקהילה העסקית, שהפכו את ניו־יורק למה שהיא, מוכרחות להתאחד כדי למנוע מממדאני להיבחר בתחילת נובמבר. כל קהילה לבדה לא מצליחה לסחוף אחריה את המוני המצביעים, מכיוון ששתיהן קהילות קטנות יחסית ופריבילגיות, אך יחד יש להן פוטנציאל.
עד כה היה הסיכוי לכך קלוש: קולות המתנגדים לממדאני נחלקו בין אריק אדמס לאנדרו קואומו. אחרי פרישת אדמס המצב שונה.
על שתי הקהילות הללו להבהיר מעל לכל ספק לניו-יורקים שבחירתו של ממדאני לא רק תפגע בהם, אלא שהיא עניין בלתי מתקבל על הדעת ובעל השלכות מרחיקות לכת. כהונתו של ממדאני תעורר חששות לביטחונם הפיזי של חברי הקהילה היהודית וליחס שהם צפויים לקבל מגורמי הממשל העירוני, שהרי הרוב המוחלט של היהודים מגדירים את עצמם ציונים - הגדרה שראש העיר בפוטנציה רואה בה לא פחות מקללה. בשביל הקהילה העסקית, כהונתו של ממדאני עלולה לסכן את התנאים שהפכו את העיר ניו־יורק למרכז עסקים תוסס ופורה, שכן הוא מעוניין להוביל מדיניות סוציאליסטית שסותרת במפורש את השוק החופשי.
אך את המחיר החמור ביותר ישלמו תושבי העיר כולה. האם הם באמת מעוניינים לחיות בעיר שחלק מתושביה חשים שאינם יכולים לחיות בה בבטחה תוך שמירה על זהותם? האם הם באמת מוכנים להתפשר על הקדמה והרווחה הכלכלית שהפכו את ניו־יורק למה שהיא?
אם לא מדאגה לקהילה היהודית, צריכים המצביעים בתחילת נובמבר להגיד למועמד ששולל את זכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית: עד כאן, לא בעירנו.
אופיר דיין היא חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
