"כאיראני, בהתבסס על חובתי הלאומית והפטריוטית, לא היססתי לעזור לך בשום דרך". הדברים הללו נשלחו לשר החוץ של הרפובליקה האסלאמית לשעבר, מוחמד ג'וואד זריף, אך הפרט המעניין יותר הוא זהות השולח: אדם שייצג את ארה"ב במגעים חשאיים מול איראן כחלק משיחות הגרעין.
בשבוע שעבר (ד'), כמעט 11 שנים לאחר שליחת המכתב האמור, קרא הסנאטור האמריקני טום קוטון ל-FBI ולמשרד ההגנה לחקור קמפיין השפעה איראני על המדיניות האמריקנית. קוטון, שמכהן כיו"ר ועדת המודיעין בסנאט, הגדיר את העניין "מקור רציני לדאגה עבור הביטחון הלאומי". הסנאטור הרפובליקני תמך את טענתו בציטוטים ממחקר שחשף כי משרד החוץ האיראני חותר לטפח קשרים עם אקדמאים ואנליסטים של מכוני מחקר בארה"ב כדי לקדם את האינטרסים של הרפובליקה האסלאמית במדינה.
על יוזמת המומחים האיראנית, ניסיונה להגיע למקומות המודיעיניים הרגישים ביותר, האם הצליחה לחדור למעמקי הפנטגון, עד כמה הייתה אחת השותפות בו קרובה להגיע לישראל והאם הייתה אחראית להדלפת מסמכים סודיים רגע לפני התקיפה באיראן?
"קונגרס וינה": הכיבוש הפרסי
במאי 2014 התקיימה בבירת אוסטריה פגישה סודית. בין הנוכחים: שר החוץ האיראני זריף, מומחים ודיפלומטים שהגיעו מטהרן ושמונה אנליסטים אמריקניים ממוצא פרסי שעבדו במכוני מחקר מערביים. הייתה זו הפגישה הראשונה של "יוזמת המומחים האיראנית", או IEI, פרויקט שלימים יתואר מצד יועצו הקרוב של זריף: "אחת היוזמות המרכזיות של משרד החוץ".
שר החוץ האיראני לשעבר, מוחמד ג'וואד זריף | צילום: AFP
בספטמבר 2023 פורסם תחקיר משותף של מגזין סמאפור והעיתון הפרסי-לונדוני Iran International שכלל מעבר על אלפי תכתובות מייל של דיפלומטים איראנים וחשף לראשונה את עצם קיום היוזמה. חשוב מכך: הוא חשף את חדירת הרשת למשרד ההגנה האמריקני.
חמישה ימים לאחר המפגש בווינה, קיבל זריף מייל מאחד האנליסטים, עדנאן טבטבאי, שהעיד על אופיה של היוזמה ומטרותיה.
"כפי שראית, כולנו מוכנים להקדיש את יכולותינו ומשאבינו לעבודה משותפת על שיפור יחסי החוץ של איראן" כתב טבטבאי, מייסד המרכז למחקר יישומי בשותפות עם המזרח. "איראן היא ארצנו, ולכן גם אנו חשים צורך ואחריות לתרום את חלקנו. צדקת מאוד כשאמרת שחבל שאין לאיראן את הבוב איינהורן שלה – מישהו שידע לרכז תשומת לב לנושא האיראני כמו שאיינהורן עושה עבור ארה"ב".
עוד על איראן
אותו איינהורן שהוזכר במייל שימש כיועץ המיוחד למניעת הפצת נשק ולבקרת נשק במחלקת המדינה של ארה"ב, והיה דמות מרכזית בעיצוב ובביצוע מדיניות ארה"ב ביחס לתוכנית הגרעין האיראנית.
באותו מייל, הציע טבטבאי לזריף את שירותיו ככותב מאמרים עבור משרד החוץ האיראני: "אנחנו כקבוצה נכתוב מאמר בנוגע לשיחות המתנהלות… לאחר מכן נשלח לך את הטיוטה שלנו", כתב, "ניתן לפרסם אותה בשם של בכיר לשעבר, דרך CSR או IPIS (מכוני מחקר איראניים), כמובן לאחר שאתה והצוות שלך תערכו את המאמר".
המכתב ששלח טבטבאי לזהראני | צילום: מתוך התחקיר
פחות מחודש לאחר אותה פגישה שלח אנליסט נוסף שנכח בפגישה, עלי ואז, מייל למוסטפא זהראני, ובו מאמר שעמד לפרסם בעיתון מערבי וביקש שיכתוב עליו הערות לפני פרסומו. אותו זהראני, ששימש כראש האגף לעניינים אסטרטגיים במשרד החוץ האיראני ויועץ לשר החוץ דאז זריף, היווה החוט המקשר בין משטר האייתוללות לאותן חפרפרות לכאורה בתוך ארה"ב. טיוטת המאמר הגיעה לשר החוץ זריף ופורסמה כעבור 12 ימים תחת הכותרת "דילמות כוזבות בשיחות עם איראן".
ואז, מנהל פרויקט איראן ב"קבוצת המענה למשברים" (CGI), עשה זאת למרות ששיתוף מאמרים עם גופים חיצוניים בטרם פרסומם אינה מקובלת ובמרבית מכוני המחקר היא אסורה, לא כל שכן כאשר מדובר בקידום אג'נדה של מדינת אויב.
כעבור מספר שנים ניסה רוברט מאלי, השליח האמריקני המיוחד למשא-ומתן עם איראן בממשל ביידן, למנות את ואז, לתפקיד ממשלתי. לפי התחקיר, ואז לא הצליח לקבל את הסיווג הביטחוני הדרוש, ומינויו הצפוי בוטל, אך למרות זאת מאלי לא ויתר, והמשיך לראות בו אז יועץ קרוב ובהמשך אף שלח אותו לטהרן בכדי לייצג את ארה"ב במגעים בין המדינות.
עלי ואז מתראיין לערוץ FRANCE 24 ממקום מושבו בוושינגטון | צילום: יוטיוב
ואז נסע לטהרן בשליחות ארה"ב ונפגש עם נשיא איראן לשעבר, אכבר האשמי רפסנג'אני, שבאותם ימים כיהן כראש המועצה להגנה על אינטרס המשטר. בהמשך כתב לזריף מייל שמבהיר עד כמה הדוק היה שיתוף הפעולה בין המשטר האיראני לבין מי שהיו אמונים על ייצוג האינטרס האמריקני-מערבי: "כאיראני, בהתבסס על חובתי הלאומית והפטריוטית, לא היססתי לעזור לך בשום דרך, החל מהצעת קמפיין ציבורי נגד רעיון הפריצה לגרעין (השגת הנשק הגרעיני בפועל) ועד לסיוע לצוות שלך בהכנת דוחות על הצרכים המעשיים של איראן".
עם זאת, בכל הכבוד לטבטבאי ואף ל-ואז, מכתבו של הסנאטור קוטון מהשבוע שעבר התמקד בחברה אחרת ב-IEI. זו שהצליחה להגיע רחוק יותר מכולם – למקומות שספק אם במשטר האייתוללות בכלל האמינו שיצליחו לחדור אליהם.
בין טהרן לבאר-שבע
חודש אחרי המפגש בווינה, ביוני 2014, שלחה אריאן טבטבאי (אין קשר משפחתי לעדנאן), מייל לזהראני, בו כתבה שנפגשה בטורקיה עם הנסיך הסעודי תורכי אל-פייסל, לשעבר שגריר סעודיה בארה"ב ובבריטניה, שהזמין אותה לבקר במדינתו. באותו מייל הציגה טבטבאי הצעה נוספת שקיבלה, מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, שהזמינה אותה להשתתף בסדנה על פיקוח על נשק ותוכנית הגרעין של איראן.
טבטבאי שאלה את זהראני האם להיענות להזמנות, וזה השיב לה: "בהתחשב בכל הנתונים, נראה שערב הסעודית היא מקרה טוב, אך המקרה השני (ישראל) - עדיף להימנע ממנו".
ספק אם באיראן האמינו שיצליחו לחדור עמוק כל-כך לתוככי המודיעין האמריקני. אריאן טבטבאי | צילום: יוטיוב
לימים תשמש טבטבאי בשורת תפקידים בכירים, תוך שהיא מחזיקה בסיווג ביטחוני גבוה מאוד, כשלצד התפקידים הרגישים שמילאה בממשל האמריקני, היא היוותה חברת המפתח ב-IEI. חרף העובדה שלא הגיעה לבסוף לבירת הנגב, מעורבותה עם ישראל לא תמה כאן, אך אל נא נקדים את המאוחר.
הסכם הגרעין: שקט, כאן בוחשים
הדרך להסכם הגרעין עברה דרך משא-ומתן שקיימה הרפובליקה האסלאמית עם "מדינות ה-P5+1". מדובר בחמש החברות הקבוצות במועצת הביטחון של האו"ם (Permanent 5): ארה"ב, סין, רוסיה, בריטניה וצרפת ובנוסף גרמניה.
ב-2 באפריל 2015 הגיעו הצדדים להסכם מסגרת ראשוני עבור הסכם הגרעין. או אז הגיעה העת להשתמש בכוחו של IEI במטרה להפעיל לחץ על דעת הקהל במערב ולהביא להסכם המקל ביותר עבור איראן.
ב-15 באפריל שלח מי שיזם את הקמת IEI, סעיד חטיבזאדה, מייל, אליו צירף 10 קבצי וורד, ובהם ההופעות והפרסומים הבולטים של חברי התוכנית בכלי תקשורת מערביים בשבוע לאחר ההגעה להסכם. מעל כולם בלטה טבטבאי, שפרסמה ארבעה מאמרים במגזינים בינלאומיים מובילים והתראיינה בכ-10 גופי תקשורת בעלי תפוצה רחבה, כגון BBC, France 24, NPR, אל-ג'זירה ועוד וזאת במקביל להשתתפותה בפאנלים אקדמיים שונים.
כמה מהמאמרים שפרסמה טבטבאי בתקופת המו"מ לקראת הסכם הגרעין | צילום: מתוך התחקיר
טבטבאי הציגה קו ששירת את איראן באופן מובהק. בין היתר הזהירה כי איראן חזקה מכדי שיהיה ניתן להכניע אותה ולדחוק אותה להסכם מחמיר ולפיכך על המערב להיערך לפשרה. היא גם שיבחה את זריף ומי שנחשב לאדם החשוב ביותר בפרויקט להשמדת ישראל: מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, אותם תיארה כאנשים גמישים ופופולאריים. מעל הכל, היא טענה כי יש לסמוך על הפתווה (צו ההלכה) שהוציא חמינאי לפיתוח נשק גרעיני ובהתאם, על המערב לאפשר לאיראן לפתח צנטריפוגות רבות נוספות כדי להפוך לעצמאית מבחינה אנרגטית.
לצדה בלט עלי ואז שהתראיין או צוטט בכ-20 כלי תקשורת מובילים, לרבות רויטרס, בלומברג, האטלנטיק ואחרים. שם בולט נוסף היה זה של דינה אספנדיארי, חוקרת במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים.
במקביל להתעצמות בארה"ב, התפרסה השפעת ה-IEI גם לגופים ומכוני מחקר אירופיים, כאשר המיזם ביסס מערכת יחסים עם כמה וכמה חוקרים ברחבי היבשת. גם כאן התחקיר נקב בשמותיהם של מספר גורמים. בין השמות שעלו היה גם זה של אלי גראנמייה, בכירה במועצה האירופית ליחסי חוץ (ECFR), גוף שהיה מעורב במשא-ומתן בין מדינות ה-P5+1 לאיראן, בעיקר מאחורי הקלעים.
IEI ניסו להשפיע גם על גופים אירופיים. אלי גראנמייה | צילום: יוטיוב
דובר ECFR אישר כי הארגון קיים יחסים עם IEI, אך טען כי מדובר בגוף שאין לו קשר לטהרן, אלא מומן בידי ממשלה אירופית אחת ומספר מוסדות ביבשת הישנה, אך סירב לחשוף את זהותם. ממצאי התחקיר מצביעים על כך שמדובר בטענה שגויה מיסודה, שכן איראן יזמה את הקמת הפרויקט, ארגנה את המפגש בווינה, הזמינה את המשתתפים וגם מימנה את שהותם.
הדליפה חומרים על התקיפה באיראן?
עוד באמצע העשור הקודם הייתה טבטבאי דמות מוכרת ובעלת השפעה בארה"ב, אך בחציו הראשון של ממשל ביידן היא הפכה לדמות מרכזית בשדה המדיני האמריקני. בתחילה עבדה באופן צמוד עם פיליפ גורדון, יועץ הביטחון הלאומי של סגנית הנשיא, קמלה האריס. עבודתם הניבה סדרת מאמרי דעה שקראו לחידוש הדיפלומטיה ארה"ב מול איראן בנושא הגרעין ולהקלה בחלק מהסנקציות הכלכליות על טהרן.
במקביל היא מונתה לחברה בצוותו של השליח האמריקני למשא-ומתן עם איראן, רוברט מאלי. במסגרת תפקידה, היא לקחה חלק במשא-ומתן שהוביל לחתימה על הסכם הגרעין עם הרפובליקה האסלאמית ב-2015, הידוע כ-JCPOA. לאחר קצת יותר משנה בתפקיד – התפטרה, אך המשיכה לכהן בתפקיד בכיר בפנטגון, ראש המטה במשרד המבצעים המיוחדים. ב"פוליטיקו" צוטט גורם מסביבת צוות המשא-ומתן שאמר כי עשתה זאת דווקא מחשש שארה"ב נוטה לוותר יותר מדי לאיראנים.
הפנטגון | צילום: AFP
בספטמבר 2023 פורסם התחקיר ועורר תדהמה וזעם בקרב מחוקקים אמריקנים רבים. בתגובה לתחקיר, פרסמו מחלקת ההגנה והפנטגון הצהרה לאקונית וללא כל התייחסות למעורבותה ב-IEI. "ד"ר טבטבאי נבדקה באופן יסודי ובהתאם לנהלים לפני שנכנסה לתפקידה במחלקת ההגנה", נכתב שם.
בדיון שהתקיים בסנאט באוקטובר 2023 בעקבות התחקיר, הודה עוזר שר ההגנה, כריסטופר מאייר, כי טבטבאי מחזיקה בסיווג ביטחוני גבוה המאפשר לה גישה למידע מסווג ביותר.
מספר שבועות לפני התקיפה הישראלית באיראן באוקטובר האחרון, הדליף גורם אמריקני עלום מסמכים רגישים במיוחד שנוגעים לצה"ל. שמה של טבטבאי עלה כחשודה המיידית, אם כי לא נמצאו עדויות לכך שהיא אכן המדליפה. עם זאת, זמן קצר לאחר התקיפה, העבירה אותה מחלקת ההגנה מתפקידה בשקט-בשקט, וטבטבאי קיבלה תפקיד בתחום החינוך והכשרת הכוחות. לפי דיווח של Free Press The, הגישה שיש לה למידע מסווג בתפקיד הזה מוגבלת יותר באופן משמעותי. הפנטגון סירב לומר אם העברת תפקידה קשורה לעבודתה עם IEI.
הסנאטור טום קוטון | צילום: EPA
קאש אין: מדיבורים למעשים?
"היה אסור לנו להגיע למצב שבו טבטבאי וחברים אחרים ב-IEI יכולים להשפיע על החלטות אמריקניות מדיניות ולגשת למודיעין הרגיש ביותר שלנו", כתב קוטון. הוא הוסיף כי טבטבאי "עדיין עובדת עם קהיליית המודיעין האמריקנית". לא ברור מה עורר את הסנאטור, שנחשב למבקר חריף של איראן, לקרוא ל-FBI לחקור את העניין דווקא עכשיו.
"אני קורא ל-FBI ולמשרד ההגנה לבחון את העניין ביסודיות, בהתחשב בכך שייתכן שמידע ביטחוני לאומי סופק לממשלה זרה", המשיך קוטון. הוא גם קרא ל-FBI ולפנטגון "לחקור את כל פקידי הממשל הנוכחיים והקודמים הקשורים ל-IEI ולנקוט בפעולות מתאימות כדי להבטיח שפקידים כאלה לא יוכלו עוד לסייע לטהרן לפגוע בביטחון הלאומי של ארה"ב".
באמצע חודש נובמבר, התראיין ראש ה-FBI דהיום, קאש פאטל, לסטיב באנון ברשת America's Real Voice. פאטל ביקר בחריפות את ממשל ביידן על העובדה שאיפשר לגורמים פרו-איראניים לחדור לעומק מערך המודיעין האמריקני, והדגיש את שמותיהם של אריאן טבטבאי ורוברט מאלי שמינה אותה.
באותה עת, פאטל עדיין לא הוכרז כמי שיעמוד בראשות סוכנות הביון באופן רשמי, אך כבר אז היה המוביל בבורסת השמות. מעניין יהיה לראות האם כעת ה-FBI בראשותו ייענה לקריאה של קוטון ויחקור את מה שעשוי להתברר כאחת השערוריות הגדולות בתולדות המודיעין האמריקני.
עוד על ה-FBI
