"עונת המלפפונים" היא זמן טוב לעסוק בנושאים שלרוב נעדרים מהבמה התקשורתית, גם אם חלקם חשובים אפילו יותר מכותרות המהדורות. נושא כזה הוא "מלחמת התרבות" בארה"ב, שאותה מנהל טראמפ בעוז מאז השבעתו.
במסגרת הצווים הנשיאותיים שעליהם חתם הנשיא בתחילת כהונתו הוא הכריז מלחמה על ה"נעורות" (Wokism), שהשתלטה על חלקים מרכזיים בשירות המדינה ובאקדמיה האמריקניים. כך למשל, הצו הנשיאותי שהורה לבטל את מפעל האפליה העצום שנהג בארצות הברית תחת הכותרת DEI - "מגוון, שוויוניות, הכלה". כך גם הצו שביטל צו נשיאותי של הנשיא לינדון ג'ונסון מ־1965, שברוח פרוגרסיבית ופרדוקסלית טיפוסית הורה על ביטול אפליה בשכירת עובדים, לצד הנחיה ליישם אפליה מתקנת. טראמפ ביטל את כל פרקטיקות האפליה הנוגעות גם לחברות לא־ממשלתיות שמקבלות תקציב פדרלי, והורה לקבל עובדים על סמך יכולות וכישורים בלבד.
עוד כתבות בנושא
צו אחר נגע לזירה המגדרית, והורה להכיר במינים זכר ונקבה בלבד ולהפסיק מיד את ההשתתפות בספורט נשים של זכרים ביולוגיים שמכריזים על עצמם כנשים או שעברו טיפולים הורמונליים או קוסמטיים. צו נשיאותי נוסף פיטר והחליף את הוועד המנהל של מרכז ג'ון קנדי לאומנויות הבמה, שקידם באופן מופגן אג'נדה נעורה. אחרון חביב, בצו סמלי שמבסס את ניצחונו, ביטל טראמפ את ההנחיה להשתמש בקשי נייר במשרדי ממשלה וכינה אותה "מדיניות סביבתית רדיקלית". בהקשר הסביבתי טראמפ איננו מסתפק בצווים סמליים; למשל, הוא פרש מיד מהסכם פריז הסביבתני. אבל אין ספק שהוא נהנה במיוחד מצו הקשים.
הכי מעניין
טראמפ, השבוע | צילום: אי.פי.איי
את כל אלה עשה טראמפ כבר בשבוע הראשון לכהונתו. אומנם השמאל רץ מיד לכל שופט פדרלי הידוע בשמאלנות יתרה כדי לבקש צווים משפטיים לביטול הצווים הנשיאותיים, אבל ברוב המקרים הרפורמה הטראמפית התעכבה קצת אבל המשיכה להתקדם. החברות האזרחיות שעובדות עם הממשל נסוגות מהנעורות, ובממשל מבוטלים האגפים והתקציבים שטופי האידאולוגיה.
יתר על כן, טראמפ לא נח על זרי הדפנה, אלא ממשיך למשול ביד רמה. החודש הוא חתם על צו "הכרזת מצב חירום בפשיעה במחוז קולומביה". מחוז קולומביה הוא הבירה וושינגטון, והוא גם אזור הבחירה השמאלני ביותר בארצות הברית. לפיכך, מדיניות האכיפה המשטרתית שם מצטיינת בשנים האחרונות בנעורות, והפשיעה פורחת.
לטראמפ נמאס, והוא שולח כוחות פדרליים לבירה כדי לשפר באופן ניכר ומהיר את מצב הפשיעה. הוא סיפר שאביו אמר לו להימנע מלאכול במסעדות שהכניסה אליהן מלוכלכת, מפני שאם הכניסה מלוכלכת, כנראה גם המטבח. וושינגטון היא הכניסה לארצות הברית, והנשיא אינו מתכוון להפקיר אותה למדיניות אכיפה נעורה שמעודדת פשיעה. ואכן, כמעט מיד החלו להגיע תוצאות ההתערבות הפדרלית, שמעידות על ירידה ברורה בעבירות נפש ורכוש בבירה.
אחרי שהשתלט על מרכז קנדי וביטל את ההטיות הנעורות, הכריז החודש טראמפ על פרויקט חדש: ביקורת על מכון הסמית'סוניאן, המאגד תחתיו עשרות מוסדות (מוזיאונים, ספריות, מרכזי מחקר, פארקים), שנגישים לציבור כמעט תמיד בחינם – "חינם" שמתאפשר בזכות תקציב פדרלי של מאות מיליוני דולר בשנה. שלא במפתיע, תצוגות ופעילויות המכון מקדמות תפיסות נעורות מובהקות, והממשל החליט לבדוק. טראמפ גם חתך את כל תקציבי השידור הציבורי.
צו נוסף שהוציא לאחרונה טראמפ עוסק ב"שיפור הפיקוח על הענקת מלגות פדרליות". במסגרתו לא רק נוספו בדיקות על ביצועים בהתאם למלגה, אלא נדרש גם לוודא, בין השאר, שמי שמקדמים סוגיות נעורות, בניגוד לעמדת הנשיא, לא יזכו בפרסים. בנוסף הוא הכריז החודש שהחל מהשנה הבאה, ביטוחי העובדים הפדרליים לא יכללו תקציב לשינויי מין.
ועוד, טראמפ מנהל בעקשנות מאבק בכמה אוניברסיטאות מובילות בארצות הברית, שלא רק מקדמות אג'נדה נעורה אלא גם סלחניות לגילויי אנטישמיות ומעודדות שנאה עצמית לארצות הברית. ולכן הוא הוציא החודש עוד מזכר נשיאותי, שמנחה את שרת החינוך לעקוב ולשפר את השקיפות בקבלת סטודנטים, כדי לוודא שהאוניברסיטאות מיישמות את הצווים שהוציא.
בהקשר האקדמי יש לטראמפ לא מעט הצלחות. אי אפשר לומר שהבעיה נפתרה, ואולי היא לא תיפתר לעולם; ספק עד כמה העולם כיום זקוק בכלל לאקדמיה כפי שהיא – מוסד מאובן שהפך לשחקן פוליטי מוטה וקיצוני בעלויות עצומות, שברבות ממחלקותיו, ביחס לחלופות הקיימות כיום, מספק ערך שולי ואף שלילי בהכשרה ובמחקר. על כל פנים, טראמפ הצליח לכופף במסגרת מאבקו אוניברסיטאות יוקרתיות רבות, כמו אוניברסיטת קולומביה שהפגינה אנטישמיות וכעת חלק מתכניה מפוקחים, אוניברסיטת פנסילבניה שהפסיקה לכלול גברים בתחרויות נשים וחילקה פרסים לנשים שהפסידו, ואוניברסיטת בראון, שנכנעה לממשל בסוגיית ה־DEI.
טראמפ נאבק באין־ספור זירות. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, המלחמה של ישראל, ומאבקי המכסים שהכריז על העולם. אחרי שהצליח לסגור את גבולות ארה"ב, כעת הוא מתמודד עם משבר המהגרים שנכנסו אליה ויצרו בעיה קשה של חוק וסדר במקומות רבים. יש בארצות הברית משבר בריאות ובעיות ממשל עמוקות, וטראמפ צריך לשקם את הצבא האמריקני.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ | צילום: AFP
אבל לצד כל אלה, טראמפ אינו מזניח לרגע את מלחמת התרבות מול הנעורות, בהבנה שלא מעט מהמשברים נובעים בעיקר ממנה. "הפוליטיקה נמצאת במורד הזרם מהתרבות", אומרים האמריקנים, וטראמפ מזהה זאת היטב באג'נדות הדקדנטיות והמזיקות שהשתלטו על מוסדות הממשל והאקדמיה. כהונתו השנייה עדיין בחיתוליה, אבל כבר עתה יש לו לאין ערוך יותר הישגים במאבק הערכים מלעשרים שנות ממשלות ימין בישראל.
עוד כתבות בנושא
אנו בהחלט זקוקים להישגים כאלה. הממשל והאקדמיה בישראל הידרדרו אף יותר ממקביליהם האמריקניים. גם אצלנו יש שפע אפליה "מתקנת" שהורסת מוסדות, אדמיניסטרציה מנופחת ואידאולוגית, אסופות של כללים ארגוניים פרוגרסיביים ממשטרים, תכנים שהולכים ומקצינים (החל מעמדות אנטי־דמוקרטיות ועד עידוד אג'נדה מינית נעורה כבר בגילי בית ספר), ופקידים "עצמאיים" שמנהלים הון ציבורי עצום במעט מאוד פיקוח.
נשאר רק לשאול אם השרים שלנו חסרי אונים, או שמא בבורותם הם אינם מבינים שהם מקדמים אג'נדה רדיקלית, או אולי אפילו, בסתר, הם קצת נעורים בעצמם? בכל אופן, ברור שאצלנו לא מעיזים להזיז לאליטות הפרוגרסיביות אפילו קשית אחת מנייר.