ארצות הברית הטילה אתמול (רביעי) סנקציות חדשות על בכירים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), בהם שני שופטים ושני תובעים המעורבים בחקירות הנוגעות לפשעי מלחמה המיוחסים לארה"ב ולישראל. הצעדים הנוכחיים מהווים הרחבה של קמפיין הסנקציות שהחל זמן קצר לאחר חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, כהמשך לעימות עם ה-ICC שהחל בקדנציה הראשונה שלו. מאז פברואר, הטילה ארה"ב סנקציות על שישה שופטים, וכן על התובע הראשי של ה-ICC, קארים חאן, ועל שני סגניו.
הסנקציות כוללות הקפאה של נכסי בכירי ה-ICC בארה"ב ואיסור כניסתם למדינה. מזכיר המדינה, מרקו רוביו, בהצהרה שמסר ביום אתמול, תיאר את בית הדין כ"איום על הביטחון הלאומי". לדבריו, הבכירים הוכנסו לרשימת הסנקציות בשל מעורבותם ב"חקירה, מעצר, כליאה או העמדה לדין של אזרחי ארצות הברית או ישראל" ללא הסכמת המדינות המעורבות.
עוד כתבות בנושא
קמפיין הסנקציות הנוכחי של טראמפ ממשיך צעדים שהחלו בקדנציה הראשונה שלו. בשנת 2020, ערכאת הערעורים של ה-ICC אישרה פה אחד חקירה על פשעים המיוחסים לטליבאן, לכוחות ממשלת אפגניסטן ולחיילים אמריקנים באפגניסטן מאז מאי 2003 – החלטה שהובילה לסנקציות אמריקניות נגד בכירי ה-ICC. בשנת 2024, בית הדין הוציא צווי מעצר נגד בכירים ישראלים ובכירי חמאס, מהלך שזכה לגינוי מצד מנהיגים ישראלים ומצד ממשל ביידן.
הכי מעניין
ממשל טראמפ טוען כי ל-ICC אין סמכות שיפוט על אזרחי ארה"ב או ישראל, שכן אף אחת מהמדינות אינה חתומה על אמנת רומא מ-2002, שהקימה את בית הדין. לעומת זאת, בכירי ה-ICC טוענים כי לבית הדין יש סמכות לחקור פשעים שיש חשד שאירעו בשטחי באפגניסטן וב"שטחים הפלסטיניים", מאחר ששתי הישויות אשררו את האמנה. מדינות החתומות על אמנת רומא מחויבות לפעול בהתאם לצווי המעצר של ה-ICC.
בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג | צילום: AFP
גל הסנקציות החדש מגיע על רקע לחץ בינלאומי ופנימי גובר על ישראל להפסיק את הלחימה בעזה, כאשר כוחות צה"ל נערכים להתקדמות לעבר העיר עזה. בצווי המעצר שהוציא ה-ICC ב-2024 נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, נקבע כי קיימות "עילות סבירות" להאמין ששניהם עשויים לשאת באחריות פלילית לפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה שבוצעו בעזה, כולל שימוש ברעב ככלי מלחמה. בית הדין הוציא גם צווי מעצר נגד שלושה מבכירי חמאס, שחוסלו מאז על ידי צה"ל.
שלושה מבכירי ה-ICC סומנו בשל מעורבותם בחקירה הישראלית: השופט הצרפתי ניקולא יאן גילו, שעמד בראש ההרכב שהוציא את צווי המעצר נגד הבכירים הישראלים, והתובעים נאזהת שאמים חאן ומאמה מנדיאי ניאנג, שתמכו בחקירה המתמשכת. השופטת הקנדית קימברלי פרוסט, שנבחרה ל-ICC במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, הוכנסה לרשימת הסנקציות בשל החלטתה ב-2020 לאשר חקירה של ה-ICC על פעולות אנשי צבא אמריקנים באפגניסטן, כך לפי הודעת משרד החוץ האמריקני. כמה מבכירי ה-ICC נוספו לסנקציות כבר ב-2020 בשל אישור החקירות באפגניסטן.
החקירה באפגניסטן הופסקה לאחר שממשלת אפגניסטן ביקשה מבית הדין לדחות אותה לטובת חקירה פנימית. כאשר התובע קארים חאן חידש את החקירה, הוא הודיע כי יינתן "עדיפות נמוכה" לפשעים המיוחסים לכוחות הביטחון האפגנים ולחיילים אמריקנים. ביולי השנה הוציא ה-ICC צווי מעצר נגד מנהיג הטליבאן העליון, היבטאללה אחונדזאדה, ונשיא בית המשפט העליון של אפגניסטן, עבדול חכים חאקאני.
עוד כתבות בנושא
ה-ICC הגדיר את גל הסנקציות האחרון כ"התקפה בוטה" על מוסד בלתי תלוי, והצהיר כי ימשיך למלא את שליחותו ללא חשש. באפריל, שני פעילי זכויות אדם אמריקנים הגישו תביעה נגד ממשל טראמפ, בטענה שהסנקציות פוגעות בעבודתם מול ה-ICC. ביולי, שופט פדרלי במיין פסק לטובתם והוציא צו מניעה זמני, בקובעו כי משטר הסנקציות של טראמפ "ככל הנראה" מפר את זכויותיהם לפי התיקון הראשון לחוקה. בכירי ממשל טראמפ החליטו שלא לערער על ההחלטה, ועליהם להגיב לתביעה עד ה-4 בספטמבר.