כמעט שנתיים שעיראק עמדה מנגד, בעוד מסביבה משתוללות מלחמות. תחילה באוקראינה, אחר כך בעזה, ולאחרונה בעימות הישיר בין ארה"ב לאיראן. אך מתברר שכדי לשמור על שקט יחסי בין נהר הפרת לחידקל, נדרשה לא מעט גמישות דיפלומטית - ובמרכזה איזון מתמיד בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד ארה"ב, התומכת בה פוליטית וצבאית, ומהצד השני איראן, שהארגונים הנאמנים לה העלו ראש-הממשלה, מוחמד שיאע א-סודאני, לשלטון.
בריאיון בלעדי ל-AP, מפרט א-סודאני כיצד הצליח לבלום את המיליציות השיעיות המזוהות עם טהרן - ואיך בכוונתו לרסן אותן גם בעתיד. הוא מתייחס גם לנוכחות האמריקנית בעיראק, לקשריו עם ממשל טראמפ, וליחסים החדשים עם דמשק לאחר נפילת אסד.
"היו 29 ניסיונות שיבוש - בלמנו את כולם"
א-סודאני חושף כי מאז פרוץ העימות הישיר בין ישראל לאיראן, מנעו כוחות הביטחון העיראקיים 29 ניסיונות של מיליציות מקומיות לשגר טילים וכטב"מים לעבר ישראל ולבסיסים אמריקניים בתוך עיראק. לדבריו, "ממשלת ישראל ביקשה להרחיב את הלחימה לאזור כולו, ולכן נמנענו מלתת לה עילה לתקוף את עיראק".
הכי מעניין
עוד במזרח התיכון
ראש הממשלה העיראקי מציין כי ניהל גם מגעים ישירים עם איראן, בניסיון להרגיע את הרוחות ולהחזיר את כל הצדדים לשולחן המשא ומתן.
הכוחות האמריקניים
אשתקד הכריזו עיראק וארה"ב על הסכם לפריסת כוחות הקואליציה הבינלאומית שנלחמת בדאעש. באביב האחרון דווח על חיסול מנהיג דאעש בעיראק ובסוריה בפעולה משותפת של בגדאד ו-וושינגטון. עם זאת, לוח הזמנים של הנסיגה - שהשלב הראשון שלה אמור להסתיים בספטמבר 2025 - נראה תקוע.
ראש ממשלת עיראק, מוחמד אל-סודאני, בראיון עם סוכנות הידיעות | צילום: AP
א-סודאני הודיע כי עד סוף השנה יתקיים מפגש עם הממשל האמריקני כדי לגבש את "מערך היחסים הביטחוניים הבילטרליים". מעבר לכך, הוא מקווה למשוך השקעות אמריקניות נרחבות - הן בתעשיית הנפט והגז, והן בתחומי הבינה המלאכותית. "זה יתרום לביטחון האזורי ויעשה את שתי המדינות לגדולות עוד יותר," הצהיר.
המיליציות האיראניות - לאן?
אחת הסוגיות הרגישות ביותר שמונחת לפתחו של א-סודאני נוגעת ל"אל-חשד א-שעבי" ("ההתגייסות העממית"), קואליציה של מיליציות שיעיות, ברובן הגדול פרו-איראניות, שהוקמה כדי להילחם בדאעש. אף שזו הוכפפה רשמית לצבא העיראקי ב-2016, בפועל היא ממשיכה לפעול באופן עצמאי למחצה.
כעת דן הפרלמנט העיראקי בחוק שיסדיר את מעמד הכוחות הללו. וושינגטון הביעה התנגדות חריפה, בטענה שמדובר במהלך ש"יעסוק בלגיטימציה של השפעה איראנית ושל קבוצות טרור חמושות שמערערות את הריבונות העיראקית".
א-סודאני דוחה את הביקורת וטוען כי החקיקה נועדה להבטיח פיקוח על נשק. "כל גוף ביטחוני חייב לפעול לפי חוק, להיות כפוף לו ולשאת באחריות למעשיו", אמר.
החטופה הישראלית
בחודשים האחרונים חוו מתקני נפט בצפון עיראק מתקפות חוזרות באמצעות רחפנים. הרשויות הכורדיות הפנו אצבע מאשימה למיליציות אל-חשד א-שעבי, בעוד הממשלה בבגדאד סירבה להצביע על אשמים. א-סודאני הגדיר את האירועים כ"פעולות טרור" והבטיח לפעול בשיתוף עם הרשויות הכורדיות וכוחות הקואליציה כדי למצוא את האחראים.
גדודי חזבאללה בעיראק | צילום: AFP
גם פרשת היעלמותה של החוקרת הישראלית-רוסית אליזבת צרצ'וב מעיבה על תדמית המשילות. משפחתה טוענת כי היא מוחזקת בידי גדודי חזבאללה בעיראק, מהמיליציות החזקות במדינה. א-סודאני נמנע מלהצביע על האחראים, אך הדגיש כי ממשלתו מפעילה צוות ייעודי לאיתור החוקרת. "איננו מנהלים משא ומתן עם חוטפים וכנופיות", אמר, "אך אנחנו מדברים עם גורמים פוליטיים שעשויים לסייע".
"לא נסבול נוכחות צבאית בסוריה"
לאחר נפילתו של בשאר אסד בדצמבר, פועל א-סודאני לכונן יחסים חדשים עם הממשל הזמני בדמשק.
עוד על סוריה
א-סודאני מדגיש כי עיראק משתפת פעולה ביטחונית עם הממשל הסורי החדש. "יש לנו אויב משותף - דאעש, שעדיין פעיל בגלוי בתוך סוריה". לדבריו, עיראק הזהירה את הסורים מפני חזרה על טעויות העבר, שהובילו לעשור של שפיכות דמים.
"הממשל הסורי חייב להניע תהליך פוליטי מקיף, שיכלול את כל המרכיבים והעדות", הדגיש. "איננו רוצים שסוריה תתפרק - זה פשוט לא מתקבל על הדעת. לא נסבול נוכחות זרה על אדמתה", רמז ביחס לנוכחות הישראלית בדרום סוריה.