ב־7 ביולי 2005, בדיוק לפני שני עשורים, חוותה לונדון את מתקפת הטרור הקשה והקטלנית ביותר בתולדותיה. במידה רבה, זה היה ה־11 בספטמבר של בריטניה: ארבעה צעירים ממוצא מוסלמי, אזרחים בריטים לכל דבר, ביצעו פיגוע התאבדות מתואם במערכת התחבורה הציבורית של העיר הבירה. במהלך אותו בוקר קיץ, נרצחו 52 בני אדם, וכמעט 800 נוספים נפצעו - חלקם באורח קשה.
היום, במלאת עשרים שנה לאותו אירוע טראומטי, נערך טקס זיכרון רשמי בקתדרלת סנט פול שבלונדון. בני משפחות הנרצחים, ניצולים, אנשי ציבור ואזרחים רבים התכנסו כדי לחלוק כבוד לקורבנות. המלך צ'ארלס השלישי פנה אל העם הבריטי בקריאה מאחדת: "נעמוד איתן מול אלה המבקשים לפלג אותנו ולהחריב את אורח חיינו המשותף".
וזה לא הכול. לרגל המאורע, שחררה נטפליקס את סדרה חדשה בנושא: "הפיצוצים בלונדון - המצוד אחר המחבלים". מדובר בארבעה פרקים שחוזרים, באמצעות עדויות של ניצולים, שוטרים וראש הממשלה דאז טוני בלייר, על 13 הימים הדרמטיים שהחלו ב־7 ביולי - עם הפיגועים הראשונים ברכבת התחתית ובאוטובוסים של לונדון - והסתיימו ב־29 ביולי, עם מעצרו של החשוד האחרון ברומא.
הכי מעניין
משפחת המלוכה לאחר מתקפת הטרור בלונדון ב־7 ביולי 2005 | צילום: EPA/RICHARD LEWIS
משפחת המלוכה באירוע הזיכרון למתקפת הטרור בלונדון ב־7 ביולי 2005 | צילום: Chris Jackson / POOL / AFP
אתר זיכרון למתקפת הטרור בלונדון ב־7 ביולי 2005 | צילום: EPA/ANDY RAIN
כאמור, ארבעת המחבלים גדלו בבריטניה והתחנכו במסגרות מערביות, אך עברו תהליך של הקצנה דתית ואידיאולוגית, בין היתר בהשפעת תעמולה של ארגון אל־קאעדה. הם הגיעו ללונדון מהעיר לידס, והתפצלו לארבעה כיוונים. שלושה מהם נכנסו לקרונות רכבת התחתית בשעות העומס של הבוקר, בסמוך לשעה תשע, ונשאו על גבם תיקי נפץ שהכילו גם מסמרים וברגים.
לאחר כמה רגעים, הם פוצצו את עצמם בתחנות ראסל סקוור, אלדגייט ואדג'וור רואד. המחבל הרביעי בחר לעלות על אוטובוס קו 30, שבין נוסעיו היו גם אנשים שפונו מהרכבת התחתית בעקבות הפיצוצים הראשונים. הוא הפעיל את מטענו בטאביסטוק סקוור - פעולה שהשלימה את אחד ממעשי הטרור המתואמים החמורים ביותר שידעה הממלכה המאוחדת.
מעבר לזעזוע מהטבח הנורא, הציבור הבריטי נחשף אז לעובדה מטלטלת לא פחות: המחבלים לא היו זרים שהסתננו מעבר לים, אלא בני המקום - אזרחים בריטים שנולדו וגדלו במדינה, דיברו אנגלית שוטפת וחיו לכאורה חיים רגילים. העיתונות המקומית כינתה אותם אז "הקאעדיסטים עם המבטא הבריטי", והכאב הציבורי הועצם לנוכח תחושת הבגידה שבאה מתוך הבית.
בתגובה לפיגועים, ממשלת בריטניה השיקה תוכנית שנועדה לזהות מוקדם תהליכי הקצנה בקרב צעירים, ולספק כלים להתמודדות עם אידיאולוגיות קיצוניות לפני שהן הופכות לפעולות אלימות. ובכן, אי אפשר להתעלם מהשינויים החיוביים שהתחוללו מאז. בעשרים השנים שחלפו מהפיגוע הגדול בתולדות המדינה, בריטניה עברה רפורמות מדיניות חשובות שחיזקו את ביטחון הפנים שלה.
לדוגמה, מאז חודש אפריל 2025, אזרחי האיחוד האירופי נדרשים להגיש בקשה מיוחדת לוויזה אלקטרונית על מנת להיכנס לממלכה המאוחדת, אותה ניתן לקבל באמצעות אפליקציה או על ידי מילוי טופס מקוון ותשלום של 10 פאונד. המנגנון החדש שואף להפוך את כניסתם של התיירים המזדמנים, ליעילה ובטוחה יותר. משרד הפנים אף התחייב לבצע בדיקות אבטחה קפדניות יותר.
ובכל זאת, נדמה כי איום הטרור עדיין קיים ומסתתר ממש מאחורי הפינה. רק בשנת 2023 הגיעו לממלכה המאוחדת כ־60 אלף מהגרים לא חוקיים. על פי הנתונים, כ־20% מהמהגרים שהגיעו לחופי אנגליה בשנה האחרונה הם מאפגניסטן. אחרי האפגנים, יש את האיראנים (12%), הטורקים (11%), האריתראים (9%) והעיראקים (9%). אל מול הנתונים האלה - קשה להישאר אדישים.
עוד כתבות בנושא
נתונים שרק הלכו והחמירו מאז: עד כה השנה הגיעו 12,700 אנשים בסירות קטנות לחופי בריטניה, עלייה חדה של 33% בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה. על רקע המשבר המחריף, ניג'ל פאראג', מנהיג מפלגת רפורם המובילה בסקרים, פנה לראש הממשלה בדרישה להכריז באופן מיידי על מצב חירום לאומי בנוגע לחציות התעלה.
כך, בחודש מאי האחרון, על רקע קריאות העם כי האסלאם הקיצוני כבר השתלט על המדינה, ראש הממשלה קיר סטארמר אישר כי החוק לגירוש מהגרים יוצא לפועל. לדבריו, בריטניה שוחחה עם מספר מדינות בנוגע להפיכתן ל"מרכזי חזרה" עבור מבקשי מקלט. במסגרת התוכנית, בריטניה תשלם למדינות אחרות לקלוט אנשים ללא אזרחות, בתקווה שזה ישמש כגורם מרתיע למהגרים לא סדירים.
קיר סטארמר. | צילום: AFP / UK Parliament
עם זאת, בריטניה לא לבד במאבק נגד איום האסלאם הרדיקלי. על פי מספר דוחים מדאיגים ביותר, כל אירופה עוברת תהליך איטי של "כיבוש שקט". רק לפני כחודשיים התפרסם בצרפת דו"ח סודי ביותר המזהיר מפני התפשטות אידיאולוגיית האחים המוסלמים במדינה. "איסלאמיזם שעולה מלמטה מהווה איום בטווח הקצר והבינוני", נכתב.
מהר מאוד התגלה כי גם איטליה עומדת בפני איום זהה לחלוטין. וכאמור, היא לא לבד. בחודשים האחרונים עשרות בני אדם נעצרו בגרמניה, באוסטריה, בדנמרק ובהולנד בשל החשד כי תמכו בארגונים אסלאמיים קיצוניים ואף תכננו בעצמם לבצע פיגועים ומעשי טרור. במילים פשוטות: הצל של ה־7 ביולי עדיין מרחף מעל אירופה - ונדמה שהוא רחוק מלהיעלם.