בשבוע שחלף מאז הפסקת האש עם ישראל עצרו הרשויות באיראן מאות בני אדם והוציאו להורג שישה לפחות, בגל דיכוי ביטחוני נרחב - שלדברי מומחים נועד להדק את השליטה לאחר מלחמה קצרה אך כואבת שחשפה חדירה עמוקה של המודיעין הישראלי לשטחי איראן.
כוחות הביטחון הקימו בימים שלאחר שהוכרזה הפסקת האש מחסומים בטהרן ובערים נוספות וקראו לאזרחים לדווח על כל דבר חשוד. הפרלמנט האיראני גם הודיע על הצעת חוק חירום הכוללת עונשים חמורים יותר על ריגול, כולל עונש מוות, והרשות השופטת מסרה כי הורתה על הקמת בתי דין מיוחדים שיטפלו במהירות ב"בוגדים ובשכירי החרב".
במסיבת עיתונאים שלשום אמר דובר הרשות השופטת באיראן, אסגר ג'האנגיר, שיספק בקרוב פרטים על מספר העצורים וההאשמות נגדם. הוא ציין רק כי "מספר בני אדם החשודים בריגול למען המשטר הציוני זוהו ותיקים נגדם הוגשו".
הכי מעניין
הלוויית גנרלים ומדענים איראנים במשמרות המהפכה שנהרגו בתקיפות | צילום: EPA
על פי דיווחים בתקשורת המקומית וארגוני זכויות אדם, יותר מ-700 בני אדם נעצרו בחמש מחוזות במהלך הסכסוך בן 12 הימים. המרכז לזכויות אדם באיראן, הממוקם בניו-יורק, מסר כי קיבל דיווחים אמינים על מאות עצורים נוספים בטהראן. הוא דיווח כי לפחות שישה בני אדם הוצאו להורג באשמת ריגול למען ישראל, כולל שלושה שהוצאו להורג באורומיה שבמערב איראן ב-25 ביוני.
ארגוני זכויות אדם גינו את הצעדים, ו"אמנסטי אינטרנשיונל" הזהיר מפני הוצאות להורג שרירותיות ומשפטים מואצים. המעצרים העלו גם חששות בתוך איראן מפני גל דיכוי חדש, בזמן שהממשלה מבקשת לשרש רשתות ריגול ולדכא כל התנגדות בקרב האוכלוסייה הרחבה.
כוחות הביטחון האיראניים הכו, עצרו, עינו והוציאו להורג אינספור אזרחים מאז הקמת הרפובליקה האסלאמית בשנת 1979. לאחרונה דיכא המשטר הפגנות כלל ארציות שפרצו כאשר אישה מתה בעת שהייתה במעצר משטרת המוסר של איראן בספטמבר 2022.
הפגנות באיראן נגד המשטר, 2022 | צילום: AFP
בחודשים שקדמו למתקפה הישראלית, נראה היה שהממשלה הקלה על כמה הגבלות חברתיות, בעוד שאחרות הוצרו. נראה היה שאכיפת קוד הלבוש המחמיר לנשים פחתה בחלק מהערים, אך הממשלה הגבירה את הפיקוח על השיח ברשת. במקביל, בתי הכלא באיראן הגבירו את קצב ההוצאות להורג. לפחות 975 בני אדם הוצאו להורג באיראן בשנה שעברה, על פי האו"ם, שאמר כי זהו המספר הגבוה ביותר שנרשם מזה כמעט עשור.
עוד כתבות בנושא
לכן, כאשר החלו התקיפות הישראליות, אימן, מהנדס בן 26 מטהראן, אמר שמיד החל לדאוג מפני דיכוי פוטנציאלי. "כל עוד הממשלה הזו קיימת, אני מודאג מהסיכויים לדיכוי מוגבר, אך בתקופות שיש 'איום חיצוני', הדיכוי מחמיר הרבה יותר מכיוון שיש להם תירוץ נוסף לראות אותנו כאויבים", אמר על הרשויות האיראניות. אימן, כמו כמה אחרים בכתבה זו, דיבר בתנאי ששמו יזוהה רק בשמו הפרטי מחשש לנקמה מצד כוחות הביטחון.
במהלך השבוע האחרון, הוא סיפר, שינה את אופן לבושו בציבור, ולבש בגדים פחות צבעוניים מחשש שייעצר. מחסומים חדשים בטהראן, שבהם קצינים בלבוש אזרחי עוצרים מכוניות וחוקרים נהגים, תרמו לאווירה מאיימת בבירה, כך לדברי תושבים.
זהרה, פעילה בת 41 מטהראן, אמרה ששמעה שלפחות ארבעה פעילים נוספים נעצרו במהלך המלחמה. היא חוששת שמעצרים נרחבים יותר עומדים בפתח, לדבריה.
"האיראנים כנראה עדיין אפילו לא יודעים עד כמה ישראל חדרה למערכות שלהם", אמר גורם מערבי שקיבל תדרוך על המצב הביטחוני ודיבר בעילום שם כדי לדון בעניין הרגיש. "אז הם יוצאים לציד, והחשדנות מוגברת".
הפגנה נגד ישראל באיראן | צילום: EPA
אך הדבר המטריד ביותר, לדברי ארגוני זכויות אדם, הוא המאמץ של הפרלמנט להפוך את הריגול לעבירה שדינה מוות. איראן היא כבר אחת המדינות המובילות בעולם בהוצאות להורג, ותולה אנשים בגין עבירות החל מרצח ואונס ועד הברחת סמים ושחיתות. החוק יעניק לרשות השופטת סמכות רחבה הרבה יותר להטיל עונש מוות, אומרים פעילי זכויות אדם.
ובעוד שישראל הפציצה יעדים צבאיים איראניים לאורך כל הסכסוך, כולל נשק, תשתיות ומפקדים בכירים, הכלים שאיראן משתמשת בהם כדי לדכא מבית נותרו ברובם ללא פגע, לדברי אפשון אוסטוואר, מומחה לאיראן ופרופסור לענייני ביטחון לאומי בבית הספר הגבוה הצי הימי בקליפורניה.
"מה שישראל עשתה הוא באמת להחליש את הצבא כשחקן חיצוני, אבל היא לא עשתה הרבה כדי להחליש אותו כשחקן פנימי. וצריך הרבה פחות כדי לנהל אלימות בתוך מדינה מאשר מחוצה לה", אמר אוסטוואר.
כדי לדכא מבית, הכוחות האיראניים "לא צריכים טילים ומל"טים ומטוסי קרב ומסוקים. הם רק צריכים רובים וכלי רכב גדולים, ואלה עדיין קיימים", אמר. "המדינה לא איבדה את יכולתה למנוע אלימות".
אבל אוסטוואר מפקפק בכך שמנהיגי איראן ישקפו על כמה מהשאלות הלא נוחות יותר בנוגע לחוסר הפופולריות העמוק שלהם ועל הערך של כמה מנהגי ביטחון כגון מעקב המוני.
"אם הם היו מסוגלים לעשות חשבון נפש, הם היו מבינים שהסיבה לכך שהם היו כל כך גרועים באיתור הישראלים היא שהם מתמקדים בכל אדם בקהל", אמר. הוא התייחס לתוכניות מעקב שפורסו רשתות רחבות, המנטרות שיח ברשתות החברתיות או כיצד נשים איראניות מכסות את שערן בציבור.
נשים מפגינות נגד ישראל בטהרן | צילום: EPA
"אין להם דרך לדעת מי הוא מרגל אמיתי ומי לא, כי כל מי שעוטה חיג'אב לא מספק או מפרסם את הדבר הלא נכון ברשתות נתפס כשווה ערך לסוכן זר אמיתי", הוסיף אוסטוואר.
הרשות השופטת באיראן הודיעה בשבוע שעבר שהיא מרחיבה את ניטור התקשורת האלקטרונית שלה. ג'האנגיר, דובר הרשות השופטת, אמר ביום ראשון כי היא תרדוף גם אחר חשבונות מקוונים "ששיתפו פעולה עם האויב".
ג'האנגיר שיבח גם את אזרחי איראן, שלדבריו "מיד סיפקו מידע רב" שהוביל לזיהויים ומעצרים מהירים.
בימים האחרונים בכירים איראניים הדגישו את "אחדותה" של המדינה לנוכח התקפות ישראל, שהרגו יותר מ-900 בני אדם, על פי הממשלה. בהערותיו הפומביות הראשונות מאז הפסקת האש, המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי ח'אמנאי, אמר שהמדינה "הראתה שכאשר יש צורך, קול מאוחד יישמע מהאומה הזו, וברוך השם, זה מה שקרה".
הנשיא מסעוד פזשקיאן הדהד את ההערות הללו. איראנים למדו "לא להיכנע להשפלה ולא להרכין את ראשנו בפני דיכוי", אמר בהצהרה ב-X. "קול האחדות שלנו הגיע לאוזני העולם".
נשיא איראן מסעוד פזשקיאן (שני מימין) וראש ארגון האטום האיראני מוחמד אסלאמי (מימין) בעת ביקורם בתערוכת הישגים גרעיניים במהלך טקס לציון יום הטכנולוגיה האטומית של איראן בטהרן | צילום: EPA
ללא קשר למסרים, עם זאת, איראן יצאה מהסכסוך "במצב מוחלש במידה רבה", אמר גרגורי ברו, אנליסט איראני בקבוצת יוראסיה, חברת ייעוץ פוליטית שבסיסה בניו-יורק. "יהיו שאלות על הכישלונות האסטרטגיים של לא רק השבועיים האחרונים, אלא של השנתיים האחרונות", אמר, בהתייחסו להתמוטטות בעלות בריתה של איראן בעזה, לבנון וסוריה בעקבות מתקפות חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023. שאלות כאלה עלולות להוביל לטלטלות בהנהגת המדינה.
"אז לא שינוי משטר", אמר ברו. "אבל יש לצפות לשינויים בתוך המשטר בחודשים ובשנים הקרובות".