כמה עובדים במשרד האמריקני לענייני גמלאי הצבא נדרשו לחתום על הסכמי סודיות לפני שעיינו בתוכניות לפיטורים ולשינויים ארגוניים. במִנהל לילדים ולמשפחות נאמר לעובדים הקבועים שלא להשיב בכתב למקבלי מענקים מודאגים שמימונם הופסק – כדי להימנע מיצירת "שביל נייר", תיעוד מפורט של שיחות ואירועים, כך סיפר עובד.
בסוכנות להגנת הסביבה, כמה חודשים לאחר שאילון מאסק דרש מעובדים פדרליים לשלוח מדי שבוע מיילים המפרטים חמישה הישגים, כמה מנהלים החלו להתקשר לעובדים ולהודיע להם שאין עוד צורך לעשות זאת — אך סירבו להעלות את ההוראה על הכתב, כך לדברי אחת העובדות שקיבלה את השיחה. "מה שמוזר במיוחד מבחינתי הוא שכסוכנות רגולטורית, אנחנו פועלים לפי העיקרון ש'אם זה לא כתוב, זה לא קרה', אבל עכשיו אנחנו ממש מתרחקים מכל תיעוד כתוב", אמרה העובדת, שעזבה מאז את הממשל.
בכל ממשל טראמפ הולכת ומתרחבת תרבות של סודיות, שמשפיעה על החלטות כוח אדם ותקציב, על אינטראקציות יומיומיות ואפילו על שיחות חברתיות. כך עולה מראיונות עם יותר מ-40 עובדים ביותר משתי עשרות סוכנויות. רובם דיברו בעילום שם מחשש לנקמה. אף אחד כבר לא רוצה לרשום שום דבר, אמרו העובדים. ישיבות נערכות פנים-אל-פנים בדלתיים סגורות, גם בנושאים פעוטים. עובדים מעדיפים לשוחח בחוץ, כל עוד מזג האוויר מאפשר. התקשורת בין הקולגות, מקצועית ואישית, עברה יותר ויותר לאפליקציית Signal המוצפנת, עם הודעות שנמחקות אוטומטית.
הכי מעניין
Signal | צילום: AFP
לא רק עובדי הקבע שותקים מחשש להיתפס כמתנגדים או "מורדים" במדיניות טראמפ, מה שעלול לגרום לממשל להיפטר מהם במסגרת צמצום כוח האדם שהנשיא הבטיח. גם המינויים הפוליטיים של טראמפ נמנעים מלכתוב דברים, מחשש שהדיונים הפנימיים ידלפו לתקשורת ויעוררו ציד מכשפות אחרי מדליפים.
עובדים פדרליים ציינו שכל ממשל מבקש לפחות מידה מסוימת של סודיות, לרוב כדי להגן על סדרי העדיפויות הנשיאותיים ולעודד דיונים חופשיים בתהליכי קבלת ההחלטות. המכשירים הממשלתיים תמיד היו תחת פיקוח והחוק אוסר על עובדים פדרליים להביע עמדות פוליטיות בפומבי או להשתתף בפעילות פוליטית בזמן העבודה. אבל הפעם, אמרו העובדים, מדובר במשהו אחר — רחב היקף בהרבה, שמשפיע על כל היבט של התקשורת החיצונית והפנימית. התוצאה הכוללת היא של עיכוב בעבודה, בלבול, דיכוי השיח הפתוח וירידה במורל.
"מעולם לא ראיתי כזו רמת סודיות וחוסר שקיפות מאף הנהגה, גם לא בצבא", אמר עובד ותיק בסוכנות השירותים הכלליים (GSA) עם ניסיון של כמעט עשור. "אנחנו לא יודעים שום דבר עד שזה קורה".
דיונים חשאיים כאלה חותרים תחת נורמות ארוכות שנים ולעיתים גם תחת דרישות חוקיות, במיוחד חוק הרישומים הפדרלי שנחקק ב-1950, שמסדיר יצירה, ניהול והשמדה של מסמכים ממשלתיים. לדברי פרופסורית למשפטים באוניברסיטת המדינה של אוהיו, מרגרט קווקה, החוק כמעט שלא עמד למבחן, ולכן אף שהתנהלות זו "בעייתית", קשה לדעת אם היא מפרה את החוק בפועל.
"הנשיא לא סובל הדלפות"
דוברת הבית הלבן, קרולין לוויט, אמרה כי ממשל טראמפ רואה בתרבות הסודיות "דבר טוב", מכיוון שיש פחות הדלפות מהדרגים הגבוהים. "הנשיא לא סובל הדלפות, במיוחד כאלה שעלולות לסכן את ביטחון המדינה או את ביטחון המולדת", אמרה הדוברת. "אנחנו מצפים מכל עובד פדרלי, בין אם הוא פוליטי ובין אם קרייריסטי, לכבד את תפקידו ואת האחריות שלו כלפי העם האמריקני בביצוע מדיניות הממשל".
גורם בכיר בבית הלבן, שדיבר בעילום שם, אמר כי הממשל נחוש להילחם במדליפים וציין פיטורים אחרונים במחלקת ההגנה ובדיקות פוליגרף שבוצעו לחשודים במחלקת ביטחון המולדת. הוא הדגיש את ההפצצה באיראן שבוצעה לאחרונה ללא הדלפות, וציטט את כתבת פוקס ניוז ג'ניפר גריפין, שאמרה כי מעולם לא ראתה "רמת אבטחה מבצעית כזו" ב-18 שנות סיקורה את הפנטגון. "הסודיות הובילה להצלחת המבצע ואפשרה לטייסים שלנו לבצע משימה רגישה ביותר", אמר הגורם. "בכל הנוגע לביטחון הלאומי, הסודיות היא חובה".
"הסודיות הובילה להצלחת המבצע". שר ההגנה האמריקני פיט הגסת' ויו"ר המטות המשולבים דן קיין בתדרוך בפנטגון אחרי התקיפה באיראן | צילום: AFP
"לא רצו לשתף"
בחלק מהמקרים, דפוס הסודיות מקשה על עובדים פדרליים לבצע את עבודתם. מאז השבעת הנשיא דולנד טראמפ ועד תחילת מרץ, עורך דין במחלקת ביטחון המולדת התבקש כמה פעמים לבדוק את תוכניות הפעולה של המינויים הפוליטיים ולוודא עמידה בחוק. בכל פעם הוא קיבל שאלה כללית והשיב עם שאלות מדויקות, במטרה לקבל מידע מספיק לגיבוש חוות דעת. בעבר, שאלות כאלה הובילו במהירות לתשובות ברורות או לפגישה להבהרת פרטים. הפעם, האימיילים שלו לא נענו. "נראה שהם לא רצו לשתף את פרטי המהלכים של ההנהגה", סיפר עורך הדין.
בלי המידע הנחוץ, הוא לא הצליח לתת חוות דעת משפטית. אחרי כמה חודשים של קיפאון, הוא התפטר. "לא יכולתי להבטיח שאנחנו פועלים בהתאם לחוק", הסביר.
באופן דומה, בשירותי ההגירה והאזרחות האמריקניים (USCIS), קבוצת עורכי דין שאמורה לבדוק מסמכים, מדיניות ושינויים פרוצדורליים הוצאה מהמעגל. מאז ההשבעה, מינוי פוליטי ניסח את המסמכים והפיץ אותם תחת שמו של המנהל בפועל, בלי לשתף את עורכי הדין. לדבריהם, הם נחשפים למסמכים רק כשהם כבר ציבוריים. זה לא רק חסר תקדים, אלא גם "מטורף", אמר אחד מהם, כי "אנחנו אלה שאמורים להעריך את הסיכונים המשפטיים של הסוכנות". כשנשאלו, דובר מטעם ביטחון המולדת הגיב בשאלה: "רגע, אז 40 אנשים שמדברים בעילום שם טוענים שהממשל הזה פועל בסודיות?".
במקביל, מנהיגים פוליטיים במשרדים השונים עושים מאמצים להסתיר מהלכים בכוח האדם. במשרד הפנים, בכירים הנחו מנהלי מרכזים בגאולוגיה שלא להשתמש במונחים כמו "צמצום כוח אדם" או "RIF" במסמכים רשמיים. במשרד החינוך, מינויים פוליטיים מזיזים עובדים ממקום למקום בעקבות התפטרויות ופיטורים, אבל מסרבים לתעד את השינויים בכתב, לפי עדות של עובד לשעבר.
בתגובה, סגנית דוברת משרד הפנים, אוברי ספיידי, שלחה הצהרה כתובה: "לטעון שיש איזושהי 'סודיות' בממשל השקוף ביותר בהיסטוריה זה שקר מוחלט וזלזול בפתיחות הראויה לשבח של הנשיא טראמפ כלפי העם האמריקני. זה מביש שעובדים אנונימיים מעדיפים להדליף לתקשורת במקום לעשות את עבודתם".
"כולם על קצות האצבעות"
חלק מהעובדים הפדרליים מצנזרים את דיבורם מחשש להפר פקודות ביצועיות של טראמפ האוסרות יוזמות גיוון והכלה ומונעות שימוש במונחים הקשורים למגדר.
במרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), צוות שתכנן חוזים הזהיר קבלנים בשיחות טלפון ושיחות וידאו לא מוקלטות שלא להזכיר "אוכלוסיות מוחלשות", "שחורים", "לטינים", "מגדרים", "גיוון" או "שוויון בריאותי". במשרד יוצאי הצבא, מייל שנשלח לכל העובדים במאי הודיע על "צוות פעולה" שיבדוק את כל התוכן הפנימי והחיצוני — כולל אימיילים, כוננים משותפים ואתרי אינטרנט — כדי לאתר חומרים "שעלולים לסתור את מדיניות הנשיא".
בעקבות כך, עובדי בריאות במשרד קיימו פגישות והדרכות פנים-אל-פנים בלבד, כדי להימנע ממעקב וירטואלי, ודאגו כיצד לנסח הערות רפואיות על מטופלים טרנסג'נדרים או חסרי אזרחות.
כשנשאל, דובר המשרד השיב שהמשרד אכן "מפסיק טיפול בדיספוריה מגדרית" ושבדיקת התוכן "עזרה למקד מחדש את המשרד במשימתו העיקרית". עוד הוא אמר כי הסכמי הסודיות נועדו "למנוע הדלפות של מידע טרום-החלטתי שתקשורת ליברלית מנצלת להפחדה".
החששות הגיעו גם לספריית הקונגרס, אותה טראמפ ניסה לספח לממשל המבצעי, להדיח את ראשיה ולמנות נאמנים מטעמו. מה שגרר אתגרים משפטיים. זמן קצר לאחר הדחת המנהלת, נשלח לעובדי הרשתות החברתיות מייל שהגביל את התכנים. "הגבילו את הפוסטים והעדכונים לדברים חיוניים בלבד", נכתב במייל. "הימנעו מפוסטים כלליים כמו ימי הולדת או פוסטים בסגנון 'ידעתם ש…'. בקיצור: אם לא חייבים — אל תפרסמו". ביוני ההגבלות הוקלו.
גם ברמה האישית התפתחו מנהגים חדשים. רבים עברו להשתמש ב-Signal, אפליקציה שהפכה מוכרת כששר ההגנה פיט הגסת' הדליף דרכה בטעות תוכניות קרב לעורך הראשי של ה-Atlantic. במשרד השיכון והפיתוח העירוני, עובדי מחלקה אחת הפסיקו להשתמש ב-Microsoft Teams ומדברים רק ב-Signal, גם על נושאים אישיים. גם במשרד המשפטים, עורכי דין החברים מחוץ לעבודה העבירו את כל ההתכתבויות ל-Signal.
התרבות החדשה משפיעה גם על אופן ניהול הישיבות. במרכז של נאס"א בחוף המערבי עובדים כבר לא משוחחים ליד שקוביות העבודה. כל השיחות נערכות במשרד סגור או בחוץ על הדשא.
גם אחרי הישיבות, הפרנויה נמשכת. עובד בסוכנות השירותים הכלליים משתיק את המיקרופון וסוגר את המצלמה במחשב כשהוא לא משתמש בהם. במחלקת הבריאות, כשחייבים לכתוב מייל או הזמנה לפגישה, כל העובדים מתכנסים סביב מחשב אחד כדי לערוך יחד את ההודעה. "כל מילה נבחנת בקפדנות לפני השליחה", אמרה אחת העובדות. "כולם על קצות האצבעות".
עובד במכונים הלאומיים לבריאות (NIH) החל להשתמש בשיטה חדשה: הוא מזין כל מייל ב-ChatGPT עם ההוראה "שפר את טיוטת המייל" והבקשה "הסר DEI" (גיוון, שוויון והכלה), מונחים שאסורים כעת בממשל טראמפ. דובר ה-NIH מסר שהסוכנות "מחויבת לדיאלוג פתוח, שלמות מדעית ושקיפות".