נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז אתמול (ב') ברשתות החברתיות שהמתקפה על מתקני העשרת הגרעין של איראן הייתה הצלחה מוחלטת: "האתרים שסימנו באיראן נהרסו לחלוטין, וכולם יודעים זאת".
אך בעוד שהתקיפות היו ניצחון טקטי - שלושת היעדים נפגעו וכל המטוסים שבו בשלום - גורמי ביטחון ומומחים לגרעין עדיין מנסים להעריך האם באמת הושגה המטרה האסטרטגית: חיסול תוכנית הגרעין האיראנית. זאת, אף שטראמפ כבר הכריז שאיראן וישראל הסכימו על הפסקת אש.
"ייקח זמן להגיע להערכת נזק סופית, אך ממצאים ראשוניים מצביעים על כך שכל שלושת האתרים נפגעו וניזוקו קשות", אמר גנרל דן קיין, יושב ראש המטות המשולבים, בתדרוך שנערך שלשום בפנטגון.
הכי מעניין
שר ההגנה האמריקני פיט הגסת' ויו"ר המטות המשולבים דן קיין בתדרוך בפנטגון | צילום: AFP
על פי נהלי מחלקת ההגנה, ייתכן שיחלפו ימים ואף שבועות עד להשלמת הערכת נזקי הקרב הרשמית, שמתבססת בעיקר על מעקב אווירי. עם זאת, מומחים מזהירים שמדובר בהליך מוגבל.
אחת הדרכים המדויקות ביותר להעריך את ההשפעה היא השגת מודיעין ישיר מתוך השיח האיראני – דרך יירוטים אלקטרוניים או מקורות בתוך המשטר – אך מדובר גם באחת המשימות הקשות ביותר. "בהיעדר מודיעין ממקורות מאומתים במיוחד, אין דרך אמיתית לבצע הערכת נזק יסודית", אמר וס בראיינט, לשעבר מכוון מטרות בכוחות המיוחדים של חיל האוויר האמריקני.
באתר פורדו התת-קרקעי נפגעו, ככל הנראה, אלפי צנטריפוגות מתקדמות בשל השימוש בפצצות חודרות בונקרים ובשל רגישות הצנטריפוגות לרעידות, כך לפי רפאל גרוסי, מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. בפגישת חירום שנערכה אתמול בווינה אמר גרוסי שהסוכנות לא תוכל להעריך את הנזק עד שמפקחיה, שעדיין שוהים באיראן, יורשו לשוב לאתר.
סוגיה חשובה לא פחות היא מה עלה בגורלן של למעלה מ-900 ליברות של אורניום מועשר, המספיקות לייצור מספר גדול של פצצות. חלק מהחומר אוחסן באתר סמוך לאיספהאן שנפגע מטילי שיוט אמריקניים, אך ייתכן שלא נהרס.
צילום לוויני של של מפעל העשרת הדלק פורדו (FFEP) באיראן לאחר תקיפות אוויריות אמריקאיות | צילום: AFP
"למה אני לא מתרשם?" כתב המומחה לפירוק נשק גרעיני ג'פרי לואיס בפוסט ארוך ברשת X. לדבריו, האורניום "אוחסן ברובו במנהרות תת-קרקעיות, ולא נראה שנעשה ניסיון להרוס את המנהרות או את החומר שבתוכן".
דו"חות קודמים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הצביעו על אפשרות שחלק מהחומר הועבר לאתרים בלתי מוצהרים. לאיראן יש גם ציוד נוסף – מחוץ לאתר איספהאן – להמרת גז אורניום מוקספלואוריד למתכת המשמשת לבניית נשק גרעיני.
יום לפני תחילת התקיפות הישראליות הודיעה טהראן כי הקימה מתקן חדש לבניית צנטריפוגות מחוץ לנתנז, בעומק רב יותר מהמתקן בפורדו - עומק שנחשב לגבול יכולת החדירה של הפצצות האמריקניות.
"הנקודה היא שיש להם חומר שיוצר במקומות אחרים", אמר לואיס. "ואנחנו לא יודעים מה עלה בגורלו". לואיס ואחרים סבורים שוושינגטון ידעה מראש כי לא תוכל להשמיד את כל התוכנית הגרעינית, ולכן ביקשה להעביר מסר תקיף באמצעות תקיפה חלקית בלבד. "זה הפסד לאיראן", אמר לואיס על הנזק בפורדו, איספהאן ונתנז, "אבל זה לא נראה כמו מבצע שמטרתו האמיתית היא חיסול מלא של התוכנית". לדבריו מדובר בעיכוב, אך כזה שניתן יהיה לשקמו בתוך שנה.
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן וראש ארגון האנרגיה האטומית של איראן מוחמד אסלאמי בסיור ב"יום הלאומי לטכנולוגיה גרעינית" בטהראן | צילום: AFP
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו טען שהמתקפה דחתה את תוכנית הגרעין האיראנית בשנתיים או שלוש, לעומת ההערכה הקודמת שלפיה איראן הייתה במרחק חודשים בודדים מהגעה לפצצה.
טראמפ טען מיד לאחר התקיפות שהן "מחקו לחלוטין" את התוכנית, ומזכיר ההגנה פיט הגסת' השתמש באותן מילים. סגן הנשיא ג'יי-די ואנס אמר בריאיון לתוכנית "פגוש את העיתונות" ברשת NBC כי "השמדנו את תוכנית הגרעין האיראנית", אך סייג את דבריו בהמשך באומרו שלא יחשוף מידע מודיעיני רגיש, אך "הושג עיכוב משמעותי".
בריאיון לפוקס ניוז אמש, לאחר שטראמפ הכריז על הפסקת האש, חזר ואנס על כך שהתוכנית הושמדה ואינה מסוגלת לייצר נשק.
אולם לצבא ישנה פרוצדורה מפורטת להערכת נזקים. "אני חושב שההערכה עוד לא הושלמה, ומוקדם מדי לומר מה נהרס ומה לא", אמר קיין.
הערכת הנזקים מבוססת לרוב על הדמיית שטח מלוויינים, רחפנים או מטוסים. המשימה הזו קשה במיוחד כאשר היעדים ממוקמים עמוק מתחת לפני הקרקע. באתר פורדו, פצצות החדירה חפרו דרך צלע ההר והתפוצצו במנגנון השהיה שגרם להתמוטטות סלע ועפר שמסתירים את הנזק בפועל.
עם כלביא: צילום לווין של הנזק במרכז הטכנולוגיה הגרעינית באספהאן לאחר תקיפות אוויריות אמריקאיות | צילום: EPA
טכנולוגיית זיהוי אור ומדידת טווח עשויה לסייע במיפוי תלת-ממדי של האתר, דרך מדידת ההחזרים של פולסי לייזר שנשלחים מכלי טיס. באזורים הרריים, ניתן לאתר שינויים בפני השטח שיעידו על נזק תת-קרקעי. "תנועת אבק, פסולת, או שינוי בפני הקרקע, כל אלו יכולים לרמוז על היקף הפגיעה", אמר בראיינט. תוכנות סימולציה נוספות עשויות לסייע בניתוח, אם כי לא תמיד ברמת דיוק גבוהה.
לראשונה אי פעם, נעשה שימוש בזמן מלחמה בפצצות חודרות בונקרים השוקלות טונות – תקדים עבור הפנטגון. יוזמות שונות, כמו המרכז למחקר וניתוח מטרות קשות, הוקמו לאחר פיגועי 11 בספטמבר כדי להתמודד עם אויבים המשתמשים במנהרות, מערות ומבנים תת-קרקעיים, תופעה שהתפשטה גם לארגונים כמו חמאס.
גורם ביטחוני ישראלי אמר לאחר התקיפה האמריקנית כי ממשלתו מקווה שהאיום בהמשך מעורבות אמריקנית יוביל לשובה של טהראן לשולחן המשא ומתן ולהסכים לפירוז גרעיני מלא. לדבריו, גם אם תושג הפסקת אש, "אם המשטר האיראני יחליט להמשיך בלי הסכם ולבנות מחדש, הוא צריך להבין שזה לא אתגר גדול עבורנו להגיע לשם שוב ולחסל אותה".