"התקיפות האמריקאיות בליל שבת על אדמת איראן לא רק זעזעו את המערכת הביטחונית האיראנית – הן גם האיצו מהלך פוליטי נפיץ שמתרקם מתחת לפני השטח בטהראן: מאבק חשאי על עתידה של הרפובליקה האסלאמית", כתב אראש עזיזי, היסטוריון ממוצא איראני במסגרת מאמר שפורסם באטלנטיק. לפי עזיזי, האדמה מתחת לרגליו של חמינאי רועדת.
הדרך להדחת חמינאי
לפי עזיזי, בימים שלפני התקיפה האמריקנית, החלו להתכנס בחשאיות קבוצות של אנשי עסקים, קצינים בכירים, מקורבים לממסד הדתי, ואף קרובי משפחה של אנשי דת רמי דרג. לדבריו, שני מקורות המעורבים ישירות בדיונים הללו סיפרו לו כי גובשה תוכנית – תרחיש חירום לפעול ללא חמינאי, בין אם ימות, בין אם יודח, ובין אם יידחק הצידה באופן שקט.
לפי החוקה האיראנית, מועצת המומחים – גוף של 88 אנשי דת – והיא לבדה, מוסמכת להדיח את המנהיג העליון ממספר סיבות מוגדרות. עד היום, מועצת המומחים מעולם לא עשתה שימוש בסמכותה והדיחה מנהיג עליון. גם כיום, הדחה של חמינאי לפני הזמן אינה עומדת על הפרק.
הכי מעניין
עוד בנושא
במקום פתיחה בהליך הדחה רשמי בהתאם לסעיף החוקה, כותב עזיזי, מבשילה האפשרות להפעיל עליו לחץ לפרוש "מרצון" או להעביר סמכויות לגוף הנהגה זמני עד שאייתוללה חדש ימונה בקביעות. לפי התוכנית שהציגו לו אותם גורמים, ועדת הנהגה מצומצמת – שתכלול בכירים מתוך המערכת – תנהל את המדינה ותפנה לבית הלבן בבקשה לעצור את ההפצצות הישראליות.
במאמר נוסף שפרסם באוקטובר האחרון, התייחס עזיזי לכישלונה של "דוקטרינת חמינאי", כאשר בפרסום הנוכחי הוא טוען שזו הביאה לתסכול הולך וגובר כלפיו מתוך המשטר האיראני. "חמינאי הוא פנאט אמיתי", כתב עזיזי במאמר ההוא. "הוא גיבש את אמונותיו כמהפכן בשנות ה-60, כאשר קרא את סייד קוטב ומאו דזה-דונג. אבל הוא לא עיוור או טיפש. הוא סבלני ופרגמטי. נראה שהוא קיבל את העובדה שחלומו להשמיד את ישראל לא יתגשם בימי חייו, אך הוא נותר מחויב לכך מבחינה אידיאולוגית כמטרה ארוכת טווח עבור אסלאמיסטים לאורך הדורות.
"חמינאי יודע שתפיסת עולמו הקיצונית אינה פופולרית בקרב רוב האיראנים, או אפילו בקרב חלק ניכר מהאליטה השלטת במדינה. ולכן הוא מתאים את האיזון המוסדי בין הפלגים הפוליטיים השונים של הרפובליקה האסלאמית, תוך שימוש בתחרות ביניהם כדי להשיג מרווח נשימה בעת הצורך, אך לעולם אינו סוטה ממטרותיו", ניתח עזיזי.
לדבריו, מקורות המעורים בפרטים אישרו בפניו כי קצינים איראנים המעורבים ביוזמה שומרים על קשר שוטף עם גורמים צבאיים ממדינת מפתח במפרץ, בתקווה להשיג תמיכה אזורית לשינוי הנהגה באיראן. אחד השמות שעלו כמועמדים לקבל תפקיד מרכזי במועצת הנהגה שכזו, הוא מי ששימש כנשיא הרפובליקה האסלאמית בין השנים 2021-2013, חסן רוחאני.
המנהיג האיראני העליון חמינאי ונשיא איראן לשעבר רוחאני. | צילום: EPA
"התוכנית שלנו היא רק אחת מתוך כמה תוכניות קיימות”, אמר גורם המעורב במהלך לעזיזי לפני התקיפה האמריקנית הלילה (א'). "טהראן מלאה עכשיו בקשרים כאלה. מדברים גם עם האירופים על עתיד איראן. כולם יודעים שימיו של חמינאי ספורים. גם אם הוא נשאר – הסמכות כבר נוזלת ממנו." לאחר ההפצצה האמריקנית אמר אותו מקור: "אני חושב שסיכויינו לדחוק את חמינאי הצידה גדלו. אבל כולנו דואגים. זה עוד עלול להתגלגל בדיוק לכיוון ההפוך. הסיכוי להשגת שלום עם ארה"ב וישראל – מטרת התוכנית – נראה עתה קלוש יותר".
בכירים מסוימים, חלקם שוחחו עם עזיזי, אמרו כי הם מוכנים להגיע להסכם עם טראמפ, גם במחיר נטישת חמינאי. אחרים בטוחים שתגובה צבאית היא חיונית – וכל התנהלות אחרת תתפרש כגילוי חולשה.
התגובה האיראנית להפצצת מתקני הגרעין
"איראן תגיב והמלחמה תתרחב, גם אם רק לזמן מה", אמר מוסטפא נג'אפי, מומחה ביטחוני מטהרן המקורב לצמרת המשטר באיראן. ביום שקדם לתקיפות, העריך נג'אפי כי איראן הכינה את עצמה מראש למערכה מול ארצות הברית שתימשך חודשים. לדבריו, למרות ההפצצות הישראליות, מערך המל"טים והטילים האיראני עודנו תקף. הוא אף ציין את ניסיון איראן בלוחמה א-סימטרית, שעשוי לאפשר לה לנהל עימות ממושך מול ישראל וארה"ב.
אף על פי כן, נג'אפי הדגיש: איראן נזהרה מאוד מלהתעמת ישירות עם ארצות הברית. היא לא הפעילה את המיליציות הפרו-איראניות בעיראק, סוריה או לבנון נגד מטרות אמריקאיות – אך כעת, אחרי התקיפה, הכול עשוי להשתנות.
עם כלביא: מתקן העשרת הדלק פורדו (FFEP) של איראן לאחר שבוצעו תקיפות אוויריות אמריקאיות על המתקן | צילום: AFP
עם זאת, לרפובליקה האסלאמית יש מרווח תנועה מוגבל. חיזבאללה פרסם הלילה הודעת גינוי לתקיפה האמריקנית ולהמשך התקיפה הישראלית, אך בכך הסתיימה מעורבותו בשלב זה, וזאת למרות שלאחר ההפצצה האמריקנית, איראן פנתה אליו והורתה לו להתערב. גם לגבי עיראק, המדינה נמצאת במערכת בחירות, והמיליציות בה לא מעוניינות להצטייר כמי שגוררות את המדינה לשדה הקרב.
גורמים איראניים מציעים לאמץ קו תקיף עוד יותר – ולפרוש מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. זה משתלב עם השיח הלוחמני שמושמע בימים האחרונים גם בידי דמויות מתונות יחסית. כך, למשל, עלי לאריג'אני, יושב ראש הפרלמנט לשעבר, איים ישירות על ראש סבא"א, רפאל גרוסי, ואמר כי "איראן תתחשבן איתו אחרי המלחמה."
אבל ייתכן שהאירועים מתקדמים מהר מדי גם עבור חמינאי עצמו. מוצטבא דגהאני, מומחה איראני שמתגורר באירופה ומקורב להנהגה בטהרן, אמר לעזיזי כי ייתכן שאיראן תבחר בתגובה סמלית – תקיפה נקודתית של בסיס אמריקאי בעיראק. אלא שגם תגובה כזו עלולה רק להרחיב את המלחמה – ולהוביל לנפילתו של חמינאי. פלגים יריבים במשטר עלולים לנצל את הרגע כדי לתפוס שליטה ולפנות להסכם עם ארצות הברית.
איראן ניצבת בפני בחירה היסטורית: להרחיב את המערכה ולהסתכן בהסלמה מול מדינות המפרץ – או לוותר על עשרות שנות עוינות ולחתור להסכם עם ארה"ב.
"נראה כי עמדתו של חמינאי כעת נעה בין עקשנות אידיאולוגית לבין זהירות פחדנית", כותב עזיזי. בחוגים שמקיפים אותו, עולה שאלה שכבר אי אפשר להשתיק: "האם כדי להציל את איראן עצמה, מוכרחים להדיח את המנהיג העליון?"