בהלה במפרץ: מדינות ערב מגנות את ארה"ב וחוששות מנקמה איראנית

ממשלות מדינות ערב נחרדו אתמול (ראשון) מהמתקפה האמריקנית על שלושה מתקני גרעין איראניים, וקראו לרגיעה מיידית מחשש שיהפכו לחלק משדה הקרב בעימות המתרחב בין שתי היריבות.

מדינות המפרץ הפרסי, כמו סעודיה ואיחוד האמירויות, שאולי הריעו בשקט להשמדת תוכנית הגרעין האיראנית, בחרו לגנות בקול את ההתערבות האמריקנית. סעודיה גינתה את הפרת הריבונות האיראנית, ואילו איחוד האמירויות הביעה "דאגה עמוקה".

ממשלות ברחבי האזור קראו להגביר את המאמצים לחידוש הדיפלומטיה, לפני שהאזור ישקע ב"זוועות ובסכנות המלחמה", כדברי בחריין. עומאן, מתווכת ותיקה בין איראן לארצות הברית, הצהירה כי "הפעולות שנקטה ארצות הברית מאיימות להרחיב את הסכסוך ומהוות הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי".

הצהרות אלו מסמנות שינוי חד מהפעם הקודמת שבה עמדו וושינגטון וטהרן על סף מלחמה – בשנים 2019 ו-2020, במהלך כהונתו הראשונה של הנשיא דונלד טראמפ. הן משקפות גם את השינוי הפוליטי העמוק שעבר על האזור בעקבות ההתקרבות בין מדינות המפרץ לאיראן וטענתן הפומבית של כמה מהממשלות הערביות שדווקא ישראל, בעיקר בשל מלחמתה בעזה, הפכה לגורם המאיים על יציבות המזרח התיכון.

אלא שכעת, אותה יציבות שאליה שאפו ממשלות המפרץ נמצאת בסכנה. בימים האחרונים איימה איראן פעם-אחר-פעם לנקום על התקיפות האמריקניות באמצעות פגיעה בבסיסים צבאיים אמריקניים הפרוסים ברחבי האזור – באיחוד האמירויות, סעודיה, קטר, עומאן, עיראק ובירדן. בחריין, שבה ממוקם הצי החמישי של חיל הים האמריקני ומוצבים כ-8,300 חיילים, מצויה בעמדת סיכון מיוחדת. זו המדינה היחידה במפרץ שאין לה יחסים דיפלומטיים עם איראן, הנמצאת ממש מעבר למים.

מדינות המפרץ העשירות הזהירו שהרחבת הסכסוך עלולה לשבש את הפקת הנפט, לחסום משלוחים דרך מיצר הורמוז ולפגוע במגזרים חיוניים אחרים. "למדינות המפרץ גישה עסקית-פרגמטית, וחוסר יציבות מזיק לעסקים", אמר עמית מחקר במכון צ'טהאם האוס בלונדון, רנאד מנסור. "זו כבר מלחמה של ממש. קשה לדעת לאן כל זה יתגלגל".

בעבר ממשלות המפרץ נטו לנקוט עמדה תקיפה יותר כלפי איראן, תוך קריאה לעימות ישיר במקום משא ומתן – הן מול תוכנית הגרעין שלה והן נוכח תמיכתה בארגוני טרור ברחבי האזור. סעודיה ואיחוד האמירויות התנגדו להסכם הגרעין שנחתם עם איראן ב-2015, והריעו כשטראמפ נסוג ממנו שלוש שנים לאחר מכן.

נקודת מפנה

אבל בשנים האחרונות חל שינוי. מדינות המפרץ החלו לשים דגש על הפגת מתיחויות אזוריות, מתוך מטרה לבסס את היציבות הנדרשת לצמיחה כלכלית – מטרתן העליונה. סעודיה חידשה את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן ב-2023, בתיווך עיראק וסין. איחוד האמירויות נקטה צעדים להידברות עם טורקיה, ואף חנכה יחסים רשמיים עם ישראל. המדינות אף קראו להשבת הסכם הגרעין.

"מאז תקופת הקורונה ואילך, בחרנו במדיניות של הפחתת מתיחות, תוך התמקדות בכלכלה לא פחות מאשר בביטחון", אמר חוקר בכיר מאיחוד האמירויות במרכז בלפר של אוניברסיטת הרווארד, עבד אל-ח'אלק עבדאללה.

לדברי עמיתת מחקר אחרת במרכז בלפר, אילהם פאחרו, המתקפה על מתקני הנפט הסעודיים ב-2019, שיוחסה לאיראן (אם כי הוכחשה על ידה), הייתה נקודת מפנה. "לפני כן הייתה בממלכה נכונות רבה יותר – ואף עידוד שקט – לתקוף את תוכנית הגרעין האיראנית, מתוך ראייה שהיא מהווה סכנה אזורית", אמרה. אך המתקפה טלטלה את ריאד והובילה להבנה שפיוס עם טהרן עשוי להפחית את הסיכון למלחמה כוללת.

הדאגה המרכזית של רבות ממדינות ערב – סעודיה, איחוד האמירויות, מצרים וירדן – הייתה מאז ומתמיד התמיכה האיראנית בארגוני טרור כמו חמאס, חיזבאללה והחות'ים. ארגונים אלו נתפסו כמאתגרים את הסדר האזורי הקיים. אך בשנה האחרונה, לאחר סבב המלחמות האחרון בעזה וסדרת תקיפות שהחלישו את חיזבאללה, נדמה שהאיום כבר אינו חמור כשהיה.

"המשטר האיראני שנוא במידה יוצאת דופן במפרץ וברחבי האזור", אמר עמית בכיר במכון רויאל יונייטד בלונדון, ה"א הליאר. "אבל מדינות ערב לא רצו את המלחמה הזו, ולא את התקיפות הללו".

לדבריו, הממשלות הערביות ציפו מהממשל האמריקני לרסן את ישראל. "התחושה הרווחת היא שיש פה פירומן, ואנחנו מצפים מהכבאים שיכבו את האש – לא שימשיכו ללבות אותה".

"בכל תנאי"

ביום ראשון שוחחו מנהיגים ודיפלומטים ערבים בטלפון בניסיון נואש למצוא דרך למנוע הידרדרות כוללת, שתפגע קשות בכלכלה והחברה של מדינותיהם. מלחמת ישראל בחמאס בעזה, לצד תקיפותיה בלבנון, סוריה וכעת באיראן, כבר פגעו בכלכלות רבות באזור. מצרים, למשל, שנאבקת במשבר כלכלי, חוששת מהידרדרות נוספת. 

לצד זאת, יש לציין את העוינות הוותיקה של מדינות ערב – כל אחת לחוד ויחד במסגרת הליגה הערבית – לישראל, ונטייתן להאשימה בכל קונפליקט אזורי, בין השאר משום שתושביהן מצפים לכך.

חרף חילוקי דעות עמוקים בתחומים אחרים, מדינות ערב הציגו בחזית זו עמדה אחידה. ביום שישי, לאחר ישיבת חירום של שרי החוץ של הליגה הערבית, פרסמה הקבוצה בת 22 המדינות גינוי חריף ל"תוקפנות הישראלית" נגד איראן, והגדירה אותה כ"הפרה בוטה של ריבונות מדינה חברה באו"ם". לדבריה, הדרך היחידה לפתרון המשבר היא דיפלומטית.

כעת, עם כניסתה הישירה של ארצות הברית לעימות, מדינות המפרץ חוששות שייתפסו כחלק מהמהלך. "כל מדינה שיש בה בסיסים אמריקניים נמצאת בסכנה", אמרה פאחרו. לדבריה, רבות מהן העבירו לוושינגטון מסר ברור לפיו, התקיפות אינן יכולות לצאת משטחן. במקביל, הן מנסות לאותת לטהרן שאין בכוונתן לקחת חלק בלחימה.

ניסיון להפחית נזקים

במקביל, חלק מהמשטרים הערביים נוקטים צעדים להפחתת נזקים. בבחריין ניתנה הוראה ל-70% מעובדי המדינה לעבוד מהבית. נהגים התבקשו להימנע מנסיעה בכבישים ראשיים, למקרה שרשויות החירום יצטרכו לפעול. בכווית הפעיל משרד האוצר תוכנית חירום להבטחת המשך פעילות פיננסית "בכל תנאי".

בירדן, שם נצפו טילים איראניים חולפים בדרכם לישראל – שחלקם יורטו על ידי צה"ל או הצבא הירדני – נשמעות אזעקות תכופות. תיירים עזבו וכוחות הביטחון נערכים לכל תרחיש. המלך עבדאללה כינס ביום ראשון את בכירי הממשלה והביטחון לישיבת חירום.

לאחר תחילת התקיפות הישראליות באיראן מוקדם יותר החודש, קראו רבות ממדינות המפרץ לנשיא האמריקני להימנע מהסלמה ולבחור במשא ומתן. "העובדה שהוא לא הקשיב היא אסון בעיני מנהיגי המפרץ", אמר מלך ירדן. "ניסינו לבנות מומנטום של הרגעת הרוחות, אבל עכשיו אנחנו בעיצומה של מלחמה שביעית. וזה לא העתיד שמדינות המפרץ ביקשו לעצמן".