מסמכים שנחשפו לאחרונה מגלים כי במהלך שנות ה-70 ארצות הברית, אנגליה, צרפת, גרמניה המערבית ומספר מדינות נוספות סיפקו לסוכני המוסד מידע מודיעיני שהוביל לחיסולם של טרוריסטים. על פי הדיווח שפורסם ב"גראדיאן" ברביעי האחרון, המידע אותר במסמכים שנחשפו לאחר הליך סיווג מחודש.
לפי הדיווח, המסמכים - שמקורם לא צויין - אותרו בארכיונים בשוויץ וכללו מברקים מוצפנים עם נתונים מודיעינים שהועברו לסוכני המוסד באמצעות רשת של סוכנויות מודיעין שנשאה את שם הקוד "קילווואט" (Kilowatt).
אביבה גוטמן, חוקרת מודיעין ואסטרטגיה באוניברסיטת אבריסטווית' שהביאה לחשיפת המסמכים, מסרה כי גם איטליה ושוויץ היו בין 18 המדינות שהיו חלק מרשת "קילווואט".
הכי מעניין
חלק מהמידע שמסרו אותן מדינות, שימש את לוחמי המוסד בהוצאתו לפועל של מבצע "זעם האל" לחיסול המחבלים שהיו אחראים לטבח 11 הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ב1972. במהלך השנים שלאחר הטבח, חוסלו במספר ערים אירופאיות לפחות עשרה מחבלים שקושרו למעשי טרור.
עוד כתבות בנושא המוסד
"המידע היה מפורט מאוד וקישר בין אנשים ספציפיים לפיגועים מסוימים, ונתן פרטים שיכלו לעזור מאוד" מסרה גוטמן לגרדיאן. "אותן מדינות אפילו שיתפו את המוסד בתוצאות החקירות אודות ההתנקשויות, למרות שסביר מאוד שהמוסד עצמו הוא זה שביצע אותן".
אחד מהמטרות הראשונות היה הטרוריסט ואאל זועייתר, שחוסל ברומא שבועות בודדים לאחר הטבח. למרות שתומכיו טענו שהיה חף מפשע, המברקים המוצפנים של "קילווואט" מצביעים על כך שהוא נחשד בסיוע לארגון "ספטמבר השחור" שביצע את הטבח במינכן. באותם המברקים אותר מידע שהצביע על כך שגם נציג ארגון אש"ף בצרפת - מחמוד המשארי - חוסל על סמך מידע מודיעיני שהועבר דרך רשת "קילווואט".
המחקר של גוטמן העלה כי גם מוחמד בודייה שהיה מעורב במספר פיגועים נגד מטרות ישראליות, חוסל בפריז ב־28 ביוני 1973 בשעה 11 בבוקר בעזרת מודיעין שווייצרי.
"אני לא בטוחה שהמבצע בישראלי היה מתאפשר ללא המידע הקרטי שקיבלו משירותי המודיעין האירופיים", מסרה גוטמן.
עוד עולה ממחקרה של גוטמן כי שירות המודיעין הבריטי (MI5) העביר למוסד את תמונתו של עלי חסן סלאמה, טרוריסט ופעיל פלסטיני שהיה מראשי "ספטמבר השחור".
חיסול עלי חסן סלאמה, 1979 | צילום: AP
ביולי 1973 זוהה סלאמה בעיירת הסקי לילהאמר בנורווגיה באמצעות התמונה שסיפק הMI5 הבריטי ונערך מבצע התנקשות, לאחריו התברר כי מדובר בטעות בזיהוי והאיש שחוסל על ידי סוכני המוסד היה אזרח נורווגי ממוצא מרוקאי.
מספר סוכני מוסד נעצרו על ידי הרשויות בנורווגיה והסערה ציבורית שנוצרה בעקבות האירוע - שנודע כ"פרשת לילהאמר" - הובילו את ראש ממשלת ישראל דאז, גולדה מאיר, להפסיק את מבצע "זעם האל".
המצוד אחר עלי חסן סלאמה חודש בשנת 1979, אז חוסל באמצעות מכונית תופת בביירות.