הרב נדב קיין ובני משפחתו התכנסו בביתם במישיגן לסעודת השבת. זו הייתה הפוגה קצרה ממערכת הבחירות הסוערת לקראת בחירות האמצע בארה"ב, שמפלגת גם את הקהילה היהודית במדינה.
החלה, נרות השבת ומיץ הענבים המתוק הם חלק משגרת השבת של רבים מכ־100 אלף היהודים בעלי זכות הבחירה במישיגן. קולותיהם עשויים להכריע מי משתי המפלגות תזכה במושב של המדינה בסנאט האמריקני, ואולי אף איזו מפלגה תשלוט בסנאט כולו. קיין בן ה־60 הוא דמוקרט ותיק, אבל מתקשה לתמוך במועמד של מפלגתו לסנאט, עבדול א־סייד. "אני בעיקר מרגיש קרוע", הוא אומר.
א־סייד המוסלמי, שניצח במפתיע בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית לאחר שניהל קמפיין בעל מסרים פופוליסטיים, מתמודד עכשיו מול המועמד הרפובליקני מייק רוג'רס. כמו אמריקנים רבים, גם א־סייד מתנגד בתוקף לממשלת ישראל ולסיוע הצבאי האמריקני לה. הוא גם הטיל ספק בזכות קיומה של מדינה יהודית.
הכי מעניין
תמיכתו הגלויה בפלסטינים, לצד התבטאויות מעוררות ביקורת בעקבות המתקפה על בית הכנסת "טמפל ישראל" בווסט־בלומפילד במישיגן מוקדם יותר השנה, פגעו באהדה כלפיו באחת הקהילות היהודיות הגדולות בארצות הברית, שרוב חבריה נוטים לתמוך בדמוקרטים.
"יש לנו דילמה. אני מאמין בכל ליבי שא־סייד אינו מאמין שלישראל יש זכות קיום כמדינה בכלל או כמדינה יהודית, ושהוא מעודד את התחושה שהיהודים ראויים לאנטישמיות שהם סופגים", אומר קיין, רב בבית כנסת קונסרבטיבי באן־ארבור. "כשאיש ציבור נוהג כך, הוא מסכן מאוד את ביטחונם של היהודים".
קיין מגדיר את עצמו מתון מבחינה חברתית ושמרן מבחינה דתית. השיחה התקיימה בביתו המרווח, המוקף עצים שצבעי השלכת העזים כבר ניכרים בעליהם. הוא בין היהודים המקומיים שחתמו על עצומה המגדירה "קווים אדומים" שאינם נתונים למשא ומתן, ובהם הריבונות היהודית בישראל.
העצומה הופצה בעקבות התחזקותו הפוליטית של א־סייד. החותמים דורשים מהמועמדים "להתייחס לביטחונם של היהודים ולזכותם לזהות, למדינה ולמעורבות פוליטית כמחויבויות יסוד שאינן נתונות למשא ומתן".
א־סייד, המבקש להיות הסנאטור המוסלמי הראשון בתולדות ארה"ב, לא חתם על העצומה. הוא ספג ביקורת לאחר שאמר כי "אנשים פגועים פוגעים באחרים" בעקבות המתקפה שבה אמריקני יליד לבנון נהג במכונית עמוסה בחומרי נפץ והתנגש בבית כנסת בווסט־בלומפילד, ולאחר מכן פתח באש חיה והתאבד. א־סייד טוען כי הצליח "להקשיב וללמוד", וכי כאשר דבריו בעבר גרמו כאב מיותר - הוא למד גם להתנצל.
לדברי קיין, אם א־סייד ינצח בבחירות ב־3 בנובמבר, עדיין יש תקווה שיפגין מחויבות ל"ערכי הקהילה היהודית". ואכן, א־סייד עודנו נהנה מתמיכה בקרב חלק מהמצביעים היהודים, בעיקר בחוגי השמאל.
איש העסקים קירק דורנבוש (65) הגיע ב־8 באוקטובר לעימות הטלוויזיוני בין א־סייד לרוג'רס בעיר גרנד־רפידס. הוא חבש כיפה והניף שלט שנכתב עליו "עבדול לסנאט האמריקני".
"משני המועמדים לסנאט במישיגן, רק אחד סבל מאפליה בגלל הדת שלו", אומר דורנבוש, "גם אני סבלתי מאפליה בגלל הדת שלי, ואני יהודי. לכן אני מצביע למועמד שמכיר את התחושה הזאת".
לקראת העימות הטעון, שבמהלכו האשים רוג'רס את א־סייד בתמיכה בג'יהאדיסטים, התכנסו עשרות סטודנטים בקמפוס של אוניברסיטת מישיגן באן־ארבור לעצרת לציון מתקפת 7 באוקטובר. המשתתפים נשאו דגלי ישראל והאזינו לנאומו של חייל צה"ל, שנקטע שוב ושוב בקריאות מפגינים "לשחרר את פלסטין".
"יהודים רבים כאן במישיגן מודאגים מהמועמדות של א־סייד", אומר מייקל שוסטק, בוגר אוניברסיטת מישיגן וחבר המפלגה הרפובליקנית, המתמודד על מקום בגוף המנהל של האוניברסיטה. "אני חושב שרובם לא יצביעו לו. אבל זה לא אומר שהם יצביעו למייק רוג'רס".
שני המועמדים, א־סייד בן ה־41 ורוג'רס בן ה־63, מודעים היטב לחשיבות הקולות היהודיים במרוץ הצמוד. "מה שהסקרים לא מצליחים לזהות הוא המאמץ שאנחנו משקיעים בקרב היהודים הדמוקרטים", הסביר רוג'רס בביקור במפעל סמוך לדטרויט.
לפי הסקרים הוא מפגר בפער קטן אחרי א־סייד. "יש כ־100 אלף מצביעים יהודים. המספרים האלה גדלים. זה משמעותי מבחינתנו", הוסיף המועמד הרפובליקני, המכנה את יריבו "אנטי־יהודי".
רוג'רס הביע ביטחון כי המצביעים היהודים, לצד שחורים, אמריקנים ממוצא הודי ואמריקנים ממוצא אלבני, יביאו לו את הניצחון. אולם פרופ' רונלד סטוקטון, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת מישיגן בדירבורן, העריך כי רק כשליש מהיהודים במדינה הם רפובליקנים.
לדבריו, נראה שרוב היהודים "אינם משוכנעים במיוחד מהטענה שהם עומדים להיות בסכנה". במהלך טקס הזיכרון ל־7 באוקטובר סיפר הרב אלתר גולדשטיין מבית חב"ד באן־ארבור על תקוותו שמי שינצח בבחירות "יגלה סובלנות. אבל היי - אני לא נביא".
עוד כתבות בנושא
