מדד "קול העם היהודי" של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) לחודש ספטמבר 2026 בדק והשווה, בין השאר, את תפיסותיהם של היהודים בישראל לעומת יהודים בארה"ב בשאלת הקשר בין מדיניות ממשלת ישראל לבין התפרצות האנטישמיות בעולם.
עוד כתבות בנושא
המדד מגלה כי קיים פער הולך ומתרחב בין הקהילות: בקרב היהודים בארה"ב, מתגברת ההנחה שלמדיניות ממשלת ישראל יש קשר לאנטישמיות.
39% מהיהודים האמריקנים שנכללו במדד - שניים מכל חמישה - סבורים כי מדיניות ישראל תורמת במידה רבה לעלייה באנטישמיות בעולם. מדובר בעלייה משמעותית לעומת 31% שהחזיקו בעמדה זו בספטמבר 2025. 35% נוספים סבורים כי למדיניות ישראל תרומה "במידה מסוימת", ורק 23% שוללים כל קשר בין מדיניות ישראל לבין העלייה באנטישמיות – ירידה חדה מ-32% לפני שנה.
הכי מעניין
סקר אנטישמיות ומדיניות ישראלית של JPPI | צילום: JPPI
המדד משקף בעיקר את עמדותיהם של יהודים "מחוברים" – בעלי זיקה יחסית חזקה לקהילה היהודית, לישראל ו/או לזהות יהודית – ואינו מהווה בהכרח מדגם מייצג של כלל יהודי ארה"ב.
בהשוואה ליהודי ישראל, שנשאלו את אותה שאלה במדד החברה הישראלית של JPPI, הפער בולט: בישראל 28% מייחסים למדיניות הישראלית תרומה "במידה רבה" לעלייה באנטישמיות, בעוד 44% אינם רואים קשר כלל. בקרב יהודי ארה"ב המחוברים, כאמור, התמונה כמעט הפוכה: 39% מייחסים קשר משמעותי ורק 23% שוללים קשר.
הפער מופיע גם בשאלה מה ישראל צריכה לעשות: 28% מהיהודים האמריקנים שהשיבו לשאלות הסקר סבורים כי ישראל צריכה לשנות את מדיניותה בעקבות התגברות האנטישמיות "במידה רבה" (21% לפני שנה), לעומת 17% בלבד מהיהודים בישראל. 37% מהמשיבים בארה"ב סבורים שאין לשנות את מדיניות ישראל כלל (45% לפני שנה), לעומת 57% מהיהודים בישראל.
פחות אופטימיים מהישראלים
לקראת ראש השנה, המדד בדק גם את מצב הרוח של יהודים בישראל ובתפוצות ביחס לעתידה של ישראל.
נמצא כי היהודים הישראלים אופטימיים משמעותית יותר לגבי עתיד המדינה מאשר יהודי ארה"ב, על אף שבקרב יהודי ארה"ב נרשמה ירידה ברמת הפסימיות לעומת השנה שעברה. על פי ממצאי המדד, בעוד שכארבעה מכל עשרה יהודים בישראל (43%) אופטימיים ביחס לעתיד המדינה, שיעור קטן בכחצי של היהודים משתתפי הסקר בארה"ב (19%) אופטימיים ביחס לעתיד ישראל.
עם זאת, שיעור הרואים בישראל "הידרדרות שתימשך" כמעט זהה בשתי הקהילות - כרבע בכל אחת מהן (24% בישראל, 25% בארה"ב). יצויין כי נתון זה מראה דווקא עלייה מסויימת במידת האופטימיות של משתתפי הפאנל בארה"ב ביחס ישראל לעומת שנה שעברה, כאשר בשנת 2025 38% מהם סברו שתהליך ההידרדרות יימשך.
כמו כן, בולט שיעור משתתפי הפאנל שלא ידעו להשיב על השאלה ביחס למצבה של ישראל (16%, מול 3% בלבד בקרב יהודי ישראל).
בחלוקה לפי הצבעה בבחירות 2024, בקרב יהודים שמזהים עצמם כשמרנים מובהקים, מחצית (51%) אופטימיים ממש לגבי עתידה של ישראל, מול 4% בלבד מהליברלים המובהקים, שמחציתם (50%) עדיין חוששים מהידרדרות מתמשכת.
שליטה בעברית
לצד השאלות המדיניות והאקטואליות, המדד בחן החודש גם היבט תרבותי של הקשר היהודי: היכרות עם השפה העברית או שפת היידיש. התוצאה עשויה להיות מעניינת במיוחד בהקשר של הדיון על הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות:
מחצית מהיהודים האמריקנים משתתפי הסקר (המוגדרים כ"מחוברים" בעלי זיקה לקהילה היהודית) יודעים כמה מאות מילים או יותר בעברית. 13% מגדירים עצמם דוברי עברית באופן שוטף, 15% יודעים אלף מילים או יותר ו-22% יודעים מאות מילים. רק 2% אינם יודעים אף מילה בעברית.
היידיש מוכרת פחות: 18% יודעים כמה מאות מילים או יותר, בעוד שהקטגוריה השכיחה ביותר היא היכרות עם "עשרות מילים" – 36%.
סקר היכרות עם עברית ויידיש של JPPI | צילום: JPPI
הנתונים מראים קשר ברור בין היכרות עם עברית לבין מידת הזיקה לישראל. בקרב יהודים אמריקנים שחיו בישראל, מחצית הם דוברי עברית באופן שוטף ורבע נוספים יודעים אלף מילים או יותר. לעומת זאת, בקרב מי שמעולם לא ביקרו בישראל, אין כמעט דוברי עברית ושליש (33%) יודעים מילים בודדות בלבד.
ההיכרות עם עברית עולה גם בהתאמה לזרם הדתי: בקרב האורתודוקסים והחרדים הרוב יודעים מאות מילים ומעלה (100% אצל החרדים, 76% אצל האורתודוכסים), לעומת פחות משליש מהרפורמים (28%). גם כאשר מדובר ביידיש, ההיכרות הרחבה ביותר נרשמת בקרב האורתודוקסים והחרדים.
נשיא המכון למדיניות העם היהודי, פרופ' ידידיה שטרן, אמר כי "המדד ממחיש שהקשר בין ישראל ליהודי התפוצות אינו חד-ממדי. מצד אחד, אנו רואים התרחבות של הפער בתפיסות לגבי הקשר בין מדיניות ממשלת ישראל לבין האנטישמיות, מצד שני היהודים בארה"ב פחות פסימיים לגבי עתיד מדינת ישראל בהשוואה לשנה שעברה, והשפה העברית ממשיכה להיות מרכיב מרכזי בזהותם. המסקנה היא שיש לדעת להבחין בין ביקורת על מדיניות הממשלה לבין מידת הקשר, הזיקה והמחויבות לישראל ולזהות היהודית.
סקר מדד קול העם של JPPI נערך על ידי עמיתי המכון שמואל רוזנר, נח סלפקוב ויעל לוינובסקי. פיקוח סטטיסטי: פרופ׳ דוד שטיינברג. המדד המלא, שכולל נושאים רבים נוספים, נמצא באתר JPPI.
עוד כתבות בנושא
