כאשר נער בן 17 מקבל כמה מאות אירו כדי להצית שריפה, ואז טוען בפני המשטרה כי כלל לא ידע שהמבנה שאליו נשלח הוא בית כנסת, הסיפור כבר חורג מגבולות האנטישמיות במובנה המסורתי. הוא מצביע על תופעה מתוחכמת ומטרידה בהרבה: צורה חדשה של מלחמה היברידית, שבה מדינות עוינות אינן מפעילות חיילים, סוכנים חשאיים או תאי טרור מאורגנים, אלא בני נוער שקל לתמרן, המגויסים דרך הרשתות החברתיות והופכים לכלים חד-פעמיים.
חקירות שנערכו בחודשים האחרונים ברחבי אירופה חושפות תופעה שעד לא מזמן נשמעה כמעט דמיונית. לפי תחקיר של העיתון הבריטי "פייננשל טיימס", גורמים המזוהים עם רוסיה ועם איראן מגייסים צעירים דרך טלגרם, טיקטוק, דיסקורד ואפילו קהילות של משחקי וידאו מקוונים. בהמשך הם מטילים עליהם משימות שנראות בתחילה שוליות, אך עלולות להתדרדר במהירות לפעולות חבלה, הצתות, ריגול ואף תקיפות חמורות נגד יעדים רגישים.
ההיגיון המבצעי פשוט ויעיל: נער מקבל פנייה ברשת ומובטח לו סכום כסף, לעיתים במטבעות קריפטוגרפיים, או אפשרות להצטרף לקהילה סגורה ויוקרתית לכאורה. בתחילה המשימה עשויה להיראות שולית: לצלם מבנה, לעקוב אחר שעות הכניסה אליו או לרסס כתובת על קיר. בהמשך מגיעות בקשות מסוכנות יותר, עד להצתת כלי רכב או לפגיעה במבנה. אם משהו משתבש, המגייס נמצא במרחק אלפי קילומטרים, ושרשרת הפיקוד נותרת כמעט בלתי אפשרית לשחזור.
הכי מעניין
דגל המשטר האיראני מורכב מאותיות קוד | צילום: שאטרסטוק
עבור הקהילות היהודיות באירופה, הסיכון נראה גבוה במיוחד. בחודשים האחרונים כמה אירועים משכו את תשומת לב החוקרים, ואחד החמורים שבהם התרחש בגולדרס גרין, שכונה לונדונית בעלת נוכחות יהודית משמעותית: ארבעה אמבולנסים של הצלה, שירות החירום הרפואי ההתנדבותי של הקהילה היהודית, הוצתו בחניון של בית כנסת. המשטרה הבריטית סיווגה את האירוע כפשע שנאה אנטישמי, והחקירה הועברה לידי היחידה ללוחמה בטרור.
במקביל, במרכזן של חקירות רבות מופיע שמה של חרכת אשאב אל-ימין אל-אסלאמיה, המוכרת בראשי התיבות HAYI - התארגנות פרו-איראנית לא מוכרת במיוחד, שקיבלה אחריות לכמה תקיפות נגד יעדים יהודיים, ישראליים ומערביים באירופה. לפי מידע שנאסף בידי כלי תקשורת בריטיים ואנליסטים ביטחוניים, רשתות פליליות ומתווכים שימשו לגיוס צעירים כמבצעים, תוך שמירה על מרחק מהגורמים החשודים כמי שעומדים מאחורי הפעולות.
גם ארצות הברית הפנתה זרקור אל התופעה. משרד המשפטים האמריקני הגיש כתב אישום נגד מוחמד באקר סעד דאווד א-סעדי, דמות הקשורה לכתאיב חיזבאללה, המואשמת כי פעלה מטעם משמרות המהפכה האיראניים. לפי האישומים, הוא היה מעורב בשורה ארוכה של תקיפות וניסיונות תקיפה באירופה ובארצות הברית. מדובר כמובן בהאשמות שיידרשו להתברר בבית המשפט, אך תמונת החקירה העולה מהן מתיישבת עם החששות שמביעים שירותי ביטחון מערביים רבים.
מפגינה נגד אנטישמיות | צילום: AP
אלא שהאיום אינו מגיע רק מהמזרח התיכון הרחוק. גם בזירה הרוסית, הקרובה הרבה יותר לאירופה, מזהות רשויות האיחוד דפוסים דומים ומטרידים לא פחות. זה זמן רב שתובעים ושירותי מודיעין מייחסים ל־GRU, המודיעין הצבאי של מוסקבה, שימוש במה שמכונה "סוכנים חד-פעמיים": אנשים, לעיתים צעירים ותמימים, שמגויסים ברשת לפעולות חבלה והפחדה, באופן שמאפשר לקרמלין לשמור על מרחב הכחשה סביר ביחס למעורבות ישירה.
הממשלות במערב מנסות להסתגל לאיום החדש. בריטניה נערכת לקדם חקיקה ייעודית נגד שלוחים הפועלים בשירות מדינות עוינות, ואילו ארצות הברית ואוסטרליה גינו לאחרונה בהצהרה משותפת את הפעילות החשאית המיוחסת לאיראן נגד מתנגדי משטר, עיתונאים וקהילות יהודיות. הלקח העולה מההתפתחות הזו קשה להתעלמות: האנטישמיות ממשיכה להתקיים בצורותיה המסורתיות, כשהיא ניזונה משנאה אידיאולוגית ודתית, אך לצידה מתפתחת זירה חדשה ומסוכנת יותר.
כך, יהודים הופכים למטרות גם במסגרת פעולות גיאופוליטיות רחבות יותר: לא רק שנאה מקומית, אלא אלימות מאורגנת המופעלת מרחוק. במלחמה השקטה הזו, המתנהלת באמצעות סמארטפונים, שיחות מוצפנות ותשלומים דיגיטליים, פניו של התוקף יכולים להיות פניו של נער שאפילו אינו מבין את משמעות היעד שנשלח לפגוע בו. דווקא חוסר המודעות הזה הוא שהופך את התופעה למסוכנת במיוחד עבור הדמוקרטיות האירופיות ועבור ביטחונם של יהודי התפוצות.
עוד כתבות בנושא
