מי שמחפש כיום מידע על אל־ג'זירה בגוגל לא יעלה בדעתו שחלק ניכר מהמידע שיקבל עשוי להישען על עבודתו של עורך אנונימי אחד. ובכל זאת, זהו לב התחקיר שפרסם Jewish Onliner: שחזור פעילותו של משתמש שהופיע בפלטפורמה ימים ספורים לאחר הטבח בשמחת תורה תשפ"ד, ובתוך חודשים ספורים הפך לאחד הכותבים המשפיעים ביותר בערכים העוסקים ברשת המשודרת במימון קטאר.
הפרשה סובבת סביב חשבון שנרשם בנובמבר 2022 בשם Gsgdd, שינה בהמשך את שמו ל־Astropulse, וכיום מזוהה כ־Cinaroot. לאחר כמה עריכות שוליות, נותר המשתמש בלתי פעיל במשך כמעט תשעה חודשים. ב־25 באוקטובר 2023, שמונה עשר ימים לאחר מתקפת חמאס נגד ישראל, הוא חזר לפתע לפעילות והתערב בדף הדיון שהוקדש לאירועי השבעה באוקטובר.
ויקיפדיה. | צילום: שאטרסטוק
לפי שחזורם של החוקרים אשלי רינדסברג וטובי דרשוביץ, תרומתו המשמעותית הראשונה קראה להציב את הטבח בהקשר רחב יותר, בטענה שהתקפות חמאס "לא התרחשו בחלל ריק" - ניסוח שהדהד ישירות את דבריו של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ימים אחדים קודם לכן. מאותו רגע התמקדה תשומת ליבו של העורך בעיקר באל־ג'זירה.
הכי מעניין
נתוני XTools שצוטטו בתחקיר מצביעים על היקף השפעה חריג: Cinaroot כתב יותר מ־40 אחוזים מהערך המרכזי המוקדש ל־Al Jazeera Media Network, יותר מרבע מהערך העוסק ב־Al Jazeera English, ואף יותר משני שלישים מהערך על מה שמכונה "אפקט אל־ג'זירה" - השפעתה של הרשת על השיח בעולם הערבי. הסוגיה חורגת הרבה מעבר לפעילות עריכה אקטיביסטית רגילה.
משרדי אל ג'זירה בירושלים. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
לעריכות היה כיוון ברור: צמצום, ריכוך או דחיקה לשוליים של ההיבטים השנויים ביותר במחלוקת ביחסים בין אל־ג'זירה לממשלת קטאר. בין הדוגמאות שהובאו בתחקיר - ההחלטה להעביר מפתיחי הערכים לחלקים בולטים פחות את ההתייחסות לדרישה שהציגו בשנת 2017 סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים, לסגור את הרשת כתנאי לחידוש היחסים הדיפלומטיים עם דוחה.
באותה תקופה, כך נטען, רוככו או הוסרו גם פרטי מידע שנגעו לשליטה המדינתית ברשת ולתפקידה של משפחת המלוכה הקטארית. ואולם ההיבט המעניין ביותר בפרשה אינו נוגע רק לעריכות עצמן, אלא לעצם פעולתו של מרחב המידע בן זמננו. ויקיפדיה כבר אינה אנציקלופדיה מקוונת בלבד: תכניה מזינים מנועי חיפוש, עוזרים דיגיטליים ומערכות בינה מלאכותית, המשמשים מדי יום מיליוני בני אדם.
הסמלילים של אפליקציות ה-AI: Deepseek, Chatgpt, Gemini, grok, copilot, perplexity, character.ai | צילום: EPA
וההשפעה אינה מורגשת רק בפלטפורמה עצמה. מחקר שפרסמה בשנת 2025 חברת Profound מצא כי ויקיפדיה הייתה המקור המצוטט ביותר על ידי ChatGPT, עם שיעור של 7.8 אחוזים מכלל הציטוטים שזוהו בניתוח. במילים אחרות, מה שנכתב או נערך בוויקיפדיה עשוי להתפשט הרבה מעבר לגבולות האנציקלופדיה המקוונת ולהשפיע על האופן שבו מערכות AI מציגות מידע למשתמשים.
עם זאת, חשוב להדגיש: אין ראיות פומביות הקושרות ישירות את העורך המדובר לממשלת קטאר או לאל־ג'זירה, והתחקיר עצמו אינו מעלה טענה כזו. ועדיין, המקרה מצית מחדש דיון שמלווה את ויקיפדיה כבר שנים: עד כמה פלטפורמות שיתופיות גדולות פגיעות בפני פעילות מאורגנת של קבוצות, פעילים או גורמים בעלי עניין, המבקשים לעצב את התפיסה הציבורית בנושאים רגישים.
האקר. אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
הדיון הזה מקבל חשיבות רבה עוד יותר על רקע המלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר, ועל רקע גל האנטישמיות ששטף את העולם כולו. ישראל מאשימה זה זמן רב את אל־ג'זירה בכך שהיא ממלאת תפקיד פוליטי התומך בחמאס, ובמאי 2024 אסרה את פעילותה בשטחה מטעמי ביטחון לאומי. הרשת דוחה את ההאשמות הללו וטוענת לעצמאות עריכתית.
בינתיים, בעוד הסכסוך ממשיך להתנהל בזירה הצבאית והדיפלומטית, מתנהלת לצדו גם מלחמה סמויה יותר - מלחמה על מילים, הגדרות, מקורות ואלגוריתמים. בעבר עברו המחלוקות האידיאולוגיות הגדולות דרך עיתונים, טלוויזיה ואוניברסיטאות. כיום הן יכולות לעבור גם דרך ערך ויקיפדיה, שנערך בידי משתמש אנונימי, אבל עשוי להשפיע על מה שמיליוני בני אדם יקראו, יחפשו וילמדו מחר.
עוד כתבות בנושא
