רוב ייטן נכנס לאחרונה לתפקיד ראש ממשלת הולנד. ייטן, מנהיג מפלגת ה- D66 הליברלית, הגיע ללשכת ראש הממשלה לאחר שנים של מערכת פוליטית מפוצלת שבה ממשלות קואליציה נשענות על רוב עדין ושברירי.
ממשלתו היא ממשלת מיעוט המורכבת ממספר מפלגות בעלות השקפות שונות ולעיתים אף מנוגדות, ולכן כל החלטה פוליטית משמעותית מחייבת איזון מתמיד בין שותפים קואליציוניים, כמו גם תמיכה של מפלגות האופוזיציה. המדובר הוא בקואליציה עדינה שתתקשה מאוד לנקוט צעדים חדים ומהירים ללא תמיכת האופוזיציה.
עוד כתבות בנושא
אלא שהמציאות הביטחונית והחברתית באירופה אינה מאפשרת עוד זהירות פוליטית יתרה. בשבוע האחרון התרחשו מתקפות אנטישמיות נגד מוסדות יהודיים בהולנד. בית ספר יהודי באמסטרדם הותקף ובית כנסת ברוטרדם נפגע. אירועים אלה אינם מקרים בודדים אלא חלק ממגמה רחבה ומדאיגה ברחבי אירופה.
הכי מעניין
ראש ממשלת הולנד, רוב ייטן בהצהרה לתקשורת אחרי התקיפה של ביה"ס היהודי באמסטרדם | צילום: Photo by Phil Nijhuis / ANP / AFP) / Netherlands OUT
בעקבות האירועים קיים ייטן פגישה עם נציגי הקהילה היהודית בהולנד. לאחר מכן שוחח בנושא עם שר המשפטים והביטחון דייוויד ואן ויל ועם המתאם הלאומי למאבק באנטישמיות אדו ורדונר. בהודעתו לאחר הפגישה הצהיר ייטן, שהמתקפות על בית הספר באמסטרדם ועל בית הכנסת ברוטרדם הן מזעזעות ובלתי מקובלות וכי המעשים הפחדניים הללו פוגעים בקהילה היהודית כולה ומעוררים פחד. לדבריו החששות והכעס של הקהילה נוגעים לליבו וכי בהולנד אין מקום לאנטישמיות. הוא הדגיש כי ביטחונם של יהודי הממלכה זוכה לתשומת הלב המלאה והמתמדת של ממשלתו והוא קרא לחברה ההולנדית כולה, שלא לעמוד מן הצד מול האנטישמיות, אלא להשמיע קול ברור נגדה.
אלה מילים נכונות. אך מילים לבדן אינן מספיקות. בשנים האחרונות אירופה חווה עלייה חדה באירועי אנטישמיות. המגמה הזו החריפה במיוחד לאחר טבח החמאס בשבעה באוקטובר, במהלך המלחמה בעזה, וכעת גם על רקע ההסלמה האזורית והמלחמה בין ארצות הברית, ישראל ואירן. בכל גל של הסלמה במזרח התיכון מופיעים ברחבי אירופה אירועי אנטישמיות, אלימות, איומים והסתה נגד יהודים.
הבעיה היא שמדינות אירופה ממשיכות להתייחס לאירועים הללו כאל עבירות פליליות רגילות. זוהי הבנה מוטעית של המציאות. כאשר בתי ספר יהודיים מותקפים, כאשר בתי כנסת הופכים יעד לאלימות, וכאשר קהילות יהודיות שלמות חיות בפחד, אין מדובר רק בפשע שנאה. מדובר באיום מאורגן בעל מאפיינים ברורים של פעולות טרור.
עוד כתבות בנושא
המציאות האירופית מחייבת חשיבה מחודשת. בעידן שבו גבולות אירופה פתוחים, והמעבר בין המדינות החברות קל ומהיר, ההתמודדות עם האנטישמיות אינה יכולה להיוותר רק ברמה המקומית של המשטרה העירונית או מערכת המשפט בלאומית. היא מחייבת פעולה נוקשה ומתואמת הן ברמה הלאומית של כל מדינה והן ברמה הכלל-אירופית העל-לאומית.
על המדינות החברות באיחוד האירופי ועל מוסדות האיחוד לראות באנטישמיות אלימה לא רק פשע, אלא פעילות טרור לכל דבר. כאשר האיום מוגדר כטרור הכלים משתנים. מודיעין משותף, חקירות בין מדינתיות, אכיפה ביטחונית רחבה והקצאת משאבים משמעותיים הופכים לחלק מהמאבק.
הצהרות כמו אלה של ייטן הן נקודת התחלה חשובה, אך אסור שהן תהיינה סוף הדרך. מנהיגות אמיתית נמדדת ביכולת להפוך מילים למדיניות. אם אירופה אכן רוצה להגן על אזרחיה היהודים, עליה להפסיק להגיב לאנטישמיות לאחר שהיא מתרחשת. על אירופה להתחיל להילחם באנטישמיות במתקפות מנע, בדיוק כפי שנלחמים בטרור.
עוד כתבות בנושא
אם אירופה לא תעשה זאת כעת, היא תגלה מאוחר מדי שהאנטישמיות אינה מאיימת רק על יהודי היבשת. היא איום על הדמוקרטיה האירופית עצמה. היום מותקפים בתי ספר יהודיים ובתי כנסת. מחר עלולים להיות מותקפים יסודותיה של החברה האירופית החופשית כולה. אירופה חייבת לבחור אם להילחם באנטישמיות בנחישות, או להמשיך להסביר מדוע היא לא פעלה בזמן.