בסנאט האיטלקי נרשם רגע היסטורי ומורכב: אישור ראשון של חוק חדש למאבק באנטישמיות, שנידון שעות ארוכות באולם הסנאט. הצעת החוק אושרה ברוב של 105 קולות בעד, מול 24 מתנגדים ו‑21 נמנעים, בתום דיון סוער שהבליט לא רק את הפערים הקלאסיים בין הממשלה לאופוזיציה, אלא חשף גם מתחים פנימיים עמוקים בתוך כוחות המרכז-שמאל, בהם חילוקי דעות חריפים על ההגדרות, המדדים והמסר הציבורי של החוק.
הטקסט, שנולד מהצעתו של ראש סיעת הליגה, מסמיליאנו רומאו, ואומץ כבסיס על ידי ועדת העניינים החוקתיים, שונה לעומת הגרסה המקורית. במהלך הבדיקה הפרלמנטרית התקבלו תיקונים הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה, ושני סעיפים שנויים במחלוקת נמחקו: האפשרות לאסור הפגנות במקרה של "סיכון פוטנציאלי חמור" הקשור לסמלים או סיסמאות אנטישמיות, והכנסת חוקים פליליים חדשים שנחשבו מיותרים ביחס לחוק שכבר קיים בנושא.
הגדרת IHRA במרכז המחלוקת
מה שנשמר מהטקסט המקורי הוא הפנייה להגדרה התפעולית של אנטישמיות, כפי שאומצה על ידי הארגון הבינלאומי לזיכרון השואה (IHRA). הגדרה זו כוללת את מה שמכונה "מדדים" - דוגמאות שמטרתן להבהיר מתי התנהגויות מסוימות נחשבות לאנטישמיות.
הכי מעניין
נקודה זו הפכה לצומת פוליטי מרכזי. כוחות המרכז-שמאל התנגדו להגדרה, וטענו כי היא "גמישה, חד צדדית ומעורפלת", תוך חשש כי היא עלולה להתרחב גם כדי לכלול ביקורת לגיטימית על מדיניותה הביטחונית של מדינת ישראל.
התיקון שהוצע נועד להסיר את ההפניה הישירה להגדרת IHRA, ולהתמקד בניסוח שמתייחס למעשים ממשיים של אפליה ואלימות. ההצעה נדחתה, מה שהוביל להימנעותם של רוב הסנאטורים הדמוקרטים. יש לציין כי הגדרת IHRA כבר אומצה על ידי הממשלה האיטלקית בשנת 2020.
הפגנה פרו פלסטינית בדואומו, מילאנו, איטליה | צילום: EPA/MATTEO CORNER
חלוקת השמאל: מי בעד ומי נגד
כאמור, סיעת המפלגה הדמוקרטית התפצלה: מתוך 36 חברים, 21 נמנעו מהצבעה. שישה סנאטורים הצביעו בעד, וטענו כי הבחירה הייתה מעשה של אחריות ולא של ניתוק מהמפלגה. חבר הפרלמנט גרציאנו דלריו הסביר כי הצבעתם בעד נועדה "לשבור את השתיקה של התרבות הדמוקרטית" מול מצב חירום שמצריך מסר פרלמנטרי, גם אם בלתי מושלם.
לפי הרפורמיסטים, עדיף לבצע "צעד קטן קדימה" מאשר להמתין להסכמה כללית שקשה להשיג. הסנאטורית טטיאנה רויצ', שהייתה נוכחת באולם אך לא השתתפה בהצבעה, הצהירה כי היא מסכימה עם הצורך להיאבק בכל צורת אנטישמיות, אך סבורה שניתן היה לגבש טקסט רחב ומקובל יותר. טקסט שאולי לא יחבר בין ימין לשמאל, אך לפחות כזה שלא יפצל את השמאל עצמו.
עוד כתבות בנושא
הקריאה של ניצולת השואה ליליאנה סגרה
לקראת ההצבעה, ניצולת השואה והסנאטורית לכל החיים, ליליאנה סגרה, קראה ל"הצבעה רוחבית, רחבה ככל האפשר", והדגישה כי האנטישמיות היא "אויב של כולם" - ולא רק של המיעוט היהודי. בנאומה ציינה סגרה את נתוני משקיף האנטישמיות, לפיהם רק בשנה האזרחית האחרונה התרחשו 963 מקרי שנאה ואלימות נגד יהודים באיטליה - עלייה של 100% לעומת 2023.
סגרה גם הדגישה את עליית המקרים לאחר טבח שמחת תורה ומלחמת עזה, והביעה דאגה מהסביבה שבה עבור רבים מהיהודים עלולה להיות מסוכנת הפגנה פומבית של זהותם. היא קראה להתייחסות רצינית לרגולציה של פלטפורמות דיגיטליות, תוך הדגשת האחריות של מי שמרוויח מהפצת שנאה ברשת, מבלי לפגוע בחופש הביטוי.
הביקורת של הדמוקרטים ומחויבות בבית הנבחרים
לנוכח התוצאות, יושב ראש הסנאטורים הדמוקרטים, פרנצ'סקו בוצ'יה, תיאר זאת כ"פספוס" של הצבעה רחבה והאשים את הרוב בכך שלא קיבל תיקונים שלדבריו היו יכולים לחזק את הטקסט ולהבהיר במפורש כי "ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל אינה נחשבת לאנטישמיות".
בוצ'יה הודיע כי המפלגה תנסה לפתוח מחדש את הדיון בקריאה שנייה, ותבקש משאבים נוספים וכן הבחנה ברורה יותר בין זהות יהודית לבין החלטות פוליטיות של המדינה. בין ההצעות שנדחו נכללה גם הכנסת מאבק באנטישמיות במסגרת אסטרטגיה רחבה יותר נגד כל סוגי השנאה והאפליה.
לעומת זאת, חבר הפרלמנט מטעם התנועה הרפורמיסטית, בנדטו דלה ודווה, הגדיר את הימנעות הדמוקרטים כטעות וטען כי הגדרת IHRA כבר מבהירה היטב כי ביקורת על ממשלת ישראל אינה נחשבת לאנטישמיות.
סוגיית הסמלים הנאציים והפשיסטיים
במהלך הדיון עלתה גם מחלוקת סביב סדר היום שהגיש הסנאטור הדמוקרטי פרנצ'סקו ורדווצ'י, שמטרתו לחזק את המאבק בשימוש בסמלים הקשורים לפשיזם ונאציזם. אי האישור עורר ביקורת כלפי קבוצות הימין, שהוצגו כחסרות עקביות בפרלמנט שנוסד לאחר הדיקטטורה הפשיסטית והחוקים הגזעיים של 1938.
התמיכה של ארגון הקהילות היהודיות באיטליה
יושב ראש הקהילה היהודית במילאנו, וולקר מנג'אגי, הביע אכזבה מחוסר התמיכה המאוחדת בחוק. מנג'אגי כינה זאת "הזדמנות שהוחמצה" ו"סימן שלילי" מצד חלק מהשמאל. לדבריו, החוק אינו בעל משמעות רגולטורית בלבד, אלא גם סמלים: הוא שולח מסר ברור נגד גל התוקפנות והאיומים הפוגעים באזרחים יהודים.
בהודעה שנשלחה לפרלמנט, ארגון הקהילות היהודיות באיטליה הגדיר את הצבעת הסנאט כ"ניצחון לכל מרכיבי החברה האזרחית ולא רק למרכיב היהודי", וכ"תוצאה של יוזמות פרלמנטריות שונות של הרוב והאופוזיציה, שהצליחו למצוא עמדה מאוחדת ומסכמת". לדבריו, התוצאה שנרשמה, אף אם פחות רחבה מהצפוי, מהווה אות ברור לכך שהמאבק באנטישמיות הוא עדיפות לאומית משותפת.
בעקבות הצבעת הסנאט, הצעת החוק תעבור כעת לבדיקה בבית הנבחרים. המסלול הפרלמנטרי נותר פתוח, אך האישור הראשוני כבר הדגיש עד כמה נושא האנטישמיות - הן בהגדרתו החוקית והן בגבולות הפוליטיים שלו - נותר נושא רגיש ומפלג בנוף הפוליטי והחברתי באיטליה.