לאחר שהפכה לאחת המדינות המובילות בתנועה העולמית להכרה בהקמת מדינה פלסטינית, צרפת הפתיעה במהלך לא צפוי שנועד לשקם את היחסים שנפגעו עם ישראל ועם הקהילה היהודית המקומית. ובכן, ועדת החוקים של הפרלמנט הצרפתי אישרה השבוע את הצעת חוק מספר 575, שמטרתה להיאבק בצורותיה המתחדשות של האנטישמיות.
מדובר בהתקדמות מרשימה, אך קיים גם חשש שהחוק יישאר בעיקר הצהרתי - ללא שיניים משפטיות של ממש. החוק מצביע על נקודה שנשמעת לכאורה טריוויאלית: אמירה אנטישמית אינה חייבת להתנסח כ"אני שונא יהודים". פעמים רבות היא מופיעה בלשון עקיפה, דרך ניסוחים כמו "זו רק התנגדות", "הם הביאו את זה על עצמם", "זה לא טרור" או "זו רק דעה".

הפגנה פרו פלסטינית בצרפת | צילום: EPA/MOHAMMED BADRA
בנוסף, החוק קובע כי אמירות המגנות את מדינת ישראל ושוללות את זכותה להתקיים עשויות להיחשב אנטישמיות. "נראה שמקרון מתחרט על האופן שבו התייחס ליהודי צרפת ולישראל", מסביר בריאיון למקור ראשון יצחק בר ששת, נשיא תנועת המזרחי בצרפת, סגן ראש פרבר של פריז ואחד מיועציו של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ במדינה.
הכי מעניין
"מקרון מצטער על הניסיון לקדם הקמת מדינה פלסטינית, וכעת הוא מבקש לתקן: להתקרב לישראל ולהציג מחדש את צרפת ואת ישראל כשותפות קרובות", הוא ממשיך. "הדרך שהוא בוחר לעשות זאת היא באמצעות המאבק באנטישמיות. בפועל, זהו הפרויקט החדש שלו: להשתמש בחוק כדי להילחם בכל מי שמגנה את מדינת ישראל - ולתייג אותו כאנטישמי".
בר ששת נשמע מופתע. "אני חייב לומר שמדובר ביוזמה די יומרנית", הוא מציין. "אני לא יודע אם בסופו של דבר החוק אכן יעבור, אך עצם המהלך מעורר אופטימיות - כולנו תקווה שהוא יצליח לממש את הפרויקט הזה, וילך איתו עד הסוף". באשר לסיבה שבגללה מקרון התחרט, נשיא מזרחי צרפת מסביר: "הוא מתקרב לסיום כהונתו, והוא מבין שהימין הקיצוני אינו האתגר המרכזי בלוחמה באנטישמיות".
לדברי בר ששת, עיקר העוינות כלפי ישראל מגיע כיום דווקא מן השמאל הקיצוני. "למעשה, מקרון סבור שהשמאל נושא באחריות מרכזית להתעצמות האנטישמיות בצרפת ועל רקע זה הוא מבקש, רגע לפני סיום דרכו הפוליטית, לנקות את שמו ולבסס מחדש את מורשתו", הוא מוסיף. "לוחמה באנטישמיות, כך נדמה, היא מבחינתו הדרך הבטוחה לעשות זאת".

נשיא צרפת מקרון ויו"ר הרש"פ אבו מאזן | צילום: AFP
בינתיים, יהודי צרפת מדווחים על מצוקה רבה. "המצב קשה מאוד, כפי שהוא קשה לצערי גם במדינות רבות אחרות", מאשר יצחק בר ששת. "בצרפת, בפרט, לקראת הבחירות המוניציפליות אנחנו רואים לא מעט מועמדים בערים שונות שמקצינים עמדות, מימין ומשמאל, וכמעט שלא נותר מקום למרכז. ולמרות שהמלחמה הסתיימה, רבים ממשיכים לרתום את המלחמה בעזה לצורכי קמפיין".
כן - יש מי שמגנים את ישראל, ומנגד מי שטוענים שתמיכה פרו־פלסטינית פירושה בפועל עמידה לצד חמאס. כך או כך, המתח לא התפוגג - הוא עדיין תלוי באוויר. "אני כן מזהה ניצנים של התעוררות בצרפת, הבנה ראשונית ובסיסית שיש קשר בין מי שפוגע בצרפת עצמה לבין מי שמוביל הפגנות קיצוניות נגד ישראל", משתף נשיא מזרחי צרפת. "ובכל זאת, למרות ההבנה הזו, המצב עדיין קשה מאוד".

הפגנה נגד אנטישמיות בתפוצות. | צילום: EPA
האם אתה אופטימי לגבי האפקטיביות של החוק הזה?
"כדי שהמציאות בצרפת תשתנה באמת, צריך לעשות שני דברים. ראשית, להפעיל אכיפה פלילית נחושה ולהעניש כל מי שפוגע ביהודי צרפת או מסית נגד מדינת ישראל, כך שמועמדים עתידיים לתפקיד ציבורי יידרשו להוכיח שלתיק שלהם אין עבירות או הרשעות ממניע אנטישמי. ושנית, הימין הקיצוני חייב לנצח בבחירות. אני מתכוון למארין לה פן ולז'ורדן ברדלה, שלפני שנה בלבד הוזמן בידי השר שיקלי וביקר בישראל. אני סבור שהם היחידים שבימים אלה עומדים באמת לצד מדינת ישראל בלי לגמגם, היחידים שמגנים בפה מלא את האנטישמיות. זה חידוש שלא ראינו עד היום, ובמובן הזה הוא ראוי להערכה".
עוד כתבות בנושא






