עדכון מאגר מדידות הקרינה של המשרד להגנת הסביבה מסוף חודש אוקטובר, המתבסס על מדידות רשמיות שבוצעו על ידי חברת SafeFields בהתאם לתקן הבינלאומי, מציג תמונת מצב עדכנית בנוגע לרמות השדה המגנטי שנמדדו במספר דגמי רכב פופולריים בישראל.
על פי הנתונים הרשמיים, רכב הפלאג-אין BYD Sealion 5 דורג במקום הראשון בטבלה לאחר שנרשם בו ערך חשיפה מרבי של 304 מיליגאוס, כשהוא עוקף את דגמי ג'אקו 7 פלאג-אין (280 מיליגאוס) ולינק אנד קו 08 פלאג-אין (271 מיליגאוס).
הנתונים מעוררים עניין רב בקרב הישראלים, שכן המדידות נוגעות באופן ישיר לכמה מסדרות הרכב הנמכרות והמבוקשות ביותר בשוק המקומי, בהן דגמי מותג BYD המוביל את מכירות הרכבים המחושמלים בארץ, לצד דגמים משפחתיים נפוצים כגון קיה ספורטאז'.
הכי מעניין
בישראל, ועדת המומחים לקרינה בלתי מייננת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ממליצים, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, על יעד לחשיפה כרונית ממושכת של עד 4 מיליגאוס. מומחי המשרד מבהירים כי מדובר בהמלצה המיועדת לחשיפה רציפה וארוכת טווח כמו שהות ממושכת במבני מגורים או בתי ספר, ולא בתקן בטיחות משפטי מחייב.
כאשר משווים את עוצמת הקרינה שנמדדה ברכבים הפופולריים מול הרף הבריאותי המוגן, מתקבלות חריגות מבהילות: BYD Sealion 5 מציג רמת קרינה הגבוהה פי 76 מהרף המקסימלי המומלץ לבריאות הציבור, Jaecoo 7 PHEV מציג רמת קרינה הגבוהה פי 70 מהרף המומלץ, Link&Co 08 מציג רמת קרינה הגבוהה פי כ-68 מהרף המומלץ, Chery Tiggo 8pro מציג רמת קרינה הגבוהה פי כ-62 מהרף המומלץ, Chrysler Wrangler 4xe מציג רמת קרינה הגבוהה פי 56 מהרף המומלץ. קיה ספורטאז' (היברידי), רכב המשפחות הנפוץ ביותר, מציג רמת קרינה הגבוהה פי כ-25 מהרף המומלץ לילדים.
חשוב להדגיש כי הנתונים המתפרסמים משקפים את ערך החשיפה המרבי שנמדד בנקודה מסוימת ברכב, למשל בעת האצה חזקה או בלימה, ולא רמת קרינה קבועה ורציפה לאורך כל זמן הנסיעה. כמו כן, המשרד להגנת הסביבה מדגיש כי לא ניתן להסיק מהנתונים שסוג ההנעה כשלעצמו הוא הסיבה הישירה להבדלים ברמות הקרינה. לראיה, דגמים חשמליים מלאים מסוימים כגון וולוו EX30, זיקר 001 וצ'נגאן דיפאל S07 הציגו רמת חשיפה מרבית של 0 מיליגאוס בבדיקות.
הקרינה הנפלטת מרכיבים חשמליים בכלי רכב היא קרינה בלתי מייננת, המורכבת משדות מגנטיים בתדר נמוך מאוד (AC) של עשרות ומאות הרץ, הנוצרים כתוצאה מהזרמים המפעילים את המנוע והסוללה. בניגוד לקרינה סלולרית המשפיעה בעיקר באמצעות חימום הרקמות (השפעה תרמית), קרינה בתדרים נמוכים אלו נחקרת בשל השפעות פוטנציאליות לא-תרמיות ברמה התאית.
על פי מסמכי המשרד להגנת הסביבה וארגוני בריאות בינלאומיים, חשיפה ממושכת וכרונית לשדות מגנטיים גבוהים נקשרה במחקרים אפידמיולוגיים למספר סיכונים רפואיים, אם כי בחלקם המחקר הרפואי עדיין נמשך כדי לבסס קשר סיבתי מוחלט. בהתבסס על מחקרים שהצביעו על קשר סטטיסטי אפשרי בין חשיפה כרונית לשדות מגנטיים מעל 4 מיליגאוס לבין עלייה בסיכון ללוקמיה (סרטן הדם) בילדים, ארגון הבריאות העולמי (WHO) והסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) מסווגים שדות אלו כ"עלולים להיות מסרטנים בבני אדם".
מספר מחקרים הצביעו על קשר אפשרי בין חשיפה ממושכת בתדרים אלו לבין סיכון מוגבר למחלות ניווניות של מערכת העצבים (כגון אלצהיימר או ALS), וכן לעלייה מסוימת בסיכון להפלות בקרב נשים הרות, אם כי הנושא נמצא עדיין תחת מחקר פעיל. כמו כן, שדות מגנטיים בעוצמה גבוהה עלולים ליצור הפרעה פיזיקלית לפעולתם התקינה של קוצבי לב ושתלים רפואיים מגנטיים.
הנתונים המלאים של המאגר מראים כי כל 15 המקומות הראשונים בטבלה מאוישים על ידי רכבי פלאג-אין (PHEV) והיברידיים (HEV). מומחים מסבירים כי ברכבים אלו, בשל הצורך לשלב מנוע בעירה פנימית לצד מערכת חשמלית וסוללה נטענת, רכיבי החשמל והכבלים ממוקמים לעיתים קרובות באילוצי מקום הקרובים יותר פיזית לתא הנוסעים ולרצפת הרכב. המחקרים מראים כי זרמי החשמל מגיעים לשיאם, ובכך מייצרים את השדות המגנטיים החזקים ביותר, בעת האצה ובלימה.
החריגות מהיעדים המומלצים מתאפשרות בשל פער רגולטורי בינלאומי. התקנים המחייבים בעולם מגבילים אך ורק חשיפה אקוטית, קצרת טווח ובעוצמה גבוהה מאוד כדי למנוע גירוי עצבי מיידי, ואינם קובעים ערכי סף מחייבים לחשיפה כרונית ארוכת טווח בתוך כלי רכב.
דוחות של האיחוד האירופי (JRC) כבר התריעו בעבר כי בהיעדר רגולציה אחידה ומחייבת למדידת חשיפה ממושכת ברכב, קיים סיכון שיצרנים מסוימים יפחיתו עלויות ייצור על ידי צמצום חומרי מיגון קרינה (Shielding) בתא הנוסעים. נוכח עומסי התנועה הגוברים בישראל, המאריכים את זמן השהות היומי של הנהגים והנוסעים בכבישים, סוגיית מיגון תא הנוסעים מקבלת משנה תוקף בריאותי וצרכני.
עוד כתבות בנושא
