חיילים נורווגים יצאו לתרגיל צבאי, אך גילו שכלי הרכב ששימשו אותם תיעדו פרטים רגישים: מי נסע עם מי, לאן הגיעו, כמה זמן שהו בכל מקום - ואפילו אילו קודים הקלידו בכניסה למתקנים צבאיים. המכוניות השכורות מתוצרת סין הפכו כך מאמצעי תחבורה שגרתי למקור לדאגה ביטחונית, והציפו שאלה שחורגת מגבולות נורווגיה: מה המכונית שלנו יודעת עלינו, ולמי המידע הזה עשוי להגיע?
לפי העיתון הנורווגי "דאגנס נרינגסליב", חיילים שהשתתפו בתרגיל "מבצע הבירה", שנערך בספטמבר האחרון כחלק מההיערכות להגנת אוסלו, גילו כי במכוניות שבהן השתמשו נשמרו סרטונים שתיעדו את פעילותם החשאית. סגן פרדריק בלאנק מסר כי הסרטונים תיעדו את תנועות החיילים, את האנשים שהסיעו במכוניות, את המקומות שאליהם הגיעו ואת משך הזמן ששהו בכל אחד מהם.
לפי הדיווח, לפחות שתיים מהמכוניות ששימשו אותם היו מדגמי דיפאל, מותג של קבוצת צ'אנגאן הסינית. הסרטונים נמחקו מכלי הרכב שלחיילים הייתה גישה אליהם, אך לא ניתן היה לברר אם נשמרו עותקים נוספים של התיעוד או אם המידע הועבר למקום אחר. בשלב זה אין ראיות לכך שהמידע הגיע לידי בייג'ינג, וגם לא לכך שהתיעוד נעשה במסגרת מבצע ריגול מכוון.
הכי מעניין
רכב סיני - אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
המכוניות נשכרו באמצעות הרץ נורווגיה, בשליטת קבוצת ג'ילי הסינית. המקרה מצטרף לדיון בינלאומי נרחב בסיכונים הביטחוניים הכרוכים בשימוש בכלי רכב מקושרים. ה"פייננשל טיימס" עסק לא פעם בסיכוני הסייבר שמציבות המכוניות הללו, והצביע על האפשרות שהמצלמות, החיישנים והמערכות הדיגיטליות המותקנים בהן יאספו מידע רגיש וייצרו נקודות תורפה חדשות.
אלא שהחשש אינו מסתכם בצילומים מתוך תא הנוסעים. גם נתוני המיקום, מסלולי הנסיעה ותיעוד הסביבה שבה חולפת המכונית עשויים לחשוף הרגלים ודפוסי פעילות של אנשים וארגונים. בנסיבות מסוימות, המידע הרגיש שנאסף עשוי לשמש לצורכי מודיעין, ואילו פרצות אבטחה במערכות הרכב עלולות לאפשר גם התערבות מרחוק בפעולתו.
ארצות הברית נקטה קו מחמיר במיוחד בנושא. משרד המסחר האמריקני השלים את גיבושה של תקנה האוסרת עסקאות מסוימות הנוגעות לרכיבי תוכנה וחומרה בעלי זיקה לסין ולרוסיה, המשמשים בכלי רכב מקושרים. ברקע עומד החשש לפגיעה בביטחון הלאומי, בין היתר באמצעות שימוש ברכיבים אלה לאיסוף נתונים או לשיבוש פעולת המכוניות.
יו"ר ומנכ"ל קבוצת שיאומי, ליי ג'ון, נואם במהלך השקת המכונית החשמלית שיאומי YU7 בבייג'ינג, סין | צילום: EPA
באירופה, ממשלת פולין אסרה על כניסת מכוניות מתוצרת סין למתקנים צבאיים, למעט במקרים שבהם ניתן היתר חריג ובכפוף לאמצעי אבטחה ייעודיים. גם בבריטניה, שבה נוכחותן של המכוניות הסיניות על הכבישים הולכת ומתרחבת באופן משמעותי, נשמעו אזהרות בנושא: כמה חברי פרלמנט התריעו כי כלי הרכב הללו עלולים לשמש לריגול ולאיסוף מידע.
בנורווגיה, לעומת זאת, הצבא נוקט גישה אחרת: הוא מסר כי הוא מודע לסיכונים הכרוכים בשימוש במכשירים אלקטרוניים, אך אינו סבור שיש מקום להטיל איסור גורף על שימוש בכלי רכב מתוצרת מדינות מסוימות. עמדה זו משקפת גם את הקושי המעשי שבהוצאת קטגוריות שלמות של כלי רכב ממעגל השימוש הצבאי, הן בפעילות השוטפת והן במהלך תרגילים.
לפי שעה לא הוכח שהסרטונים מהתרגיל הגיעו לידי גורמים חיצוניים. עם זאת, גם בלי ראיות לריגול מכוון, המקרה ממחיש בעיה ביטחונית ממשית: מכונית המשמשת לנסיעה שגרתית עלולה לתעד קודי כניסה, מסלולי נסיעה ונהלים צבאיים - בלי שהנוסעים בה יהיו מודעים לכך. השאלה כבר אינה רק מי יושב מאחורי ההגה, אלא גם מי עשוי לקבל את המידע שנאסף לאורך הדרך.
עוד כתבות בנושא
