שני סנאטורים אמריקנים דורשים מטיקטוק תשובות בעקבות חשיפה שלפיה החברה השביתה מנגנון בטיחות עבור מיליוני משתמשים כחלק מניסוי שערכה - ובהם נער בן 16 שהתאבד לאחר שחשבונו הוצף בתכנים שעסקו בעצב, בדידות, חוסר תקווה והתאבדות.
הסנאטורית הרפובליקנית מרשה בלקברן והסנאטור הדמוקרטי ריצ'רד בלומנטל שלחו מכתב למנכ"ל טיקטוק שו זי צ'ו ולאדם פרסר, מנכ"ל החברה האמריקנית שנוצרה מפיצול פעילותה של טיקטוק בארצות הברית. השניים, שמקדמים יחד חקיקה להגנה על ילדים ברשת, הגדירו את החלטת החברה לבצע את הניסוי "נתעבת".
שו זי צ'ו, מנכ"ל טיקטוק. | צילום: AFP
קיומו של הניסוי נחשף החודש ב"בלומברג ביזנסוויק", שהתבסס על מסמך פנימי וחסוי של טיקטוק מ-2023. לפי המסמך, החברה השביתה בכוונה מנגנון הגנה אלגוריתמי אצל 10 אחוזים ממשתמשיה בארצות הברית והפכה אותם לקבוצת ביקורת - כ-15 מיליון בני אדם.
הכי מעניין
מנגנון הבטיחות נועד למנוע "בועות סינון", שבהן האלגוריתם ממשיך להציג למשתמש שוב ושוב תכנים דומים ומזיקים. אחד המשתמשים שנכללו בניסוי היה צ'ייס נסקה, נער בן 16 ממדינת ניו יורק. לפי המסמך, חשבונו קיבל אלפי סרטונים שעסקו בעצב, חוסר תקווה, בדידות והתאבדות. הוא נבחר באקראי להשתתף בניסוי ב-25 בינואר 2022, ובתוך פחות מחודש התאבד.
המסמך מסביר כי מנגנוני טיקטוק למניעת בועות סינון "לא הופעלו על משתמש זה, בכוונה תחילה". עוד נכתב כי החברה ניסתה לאזן בין בטיחות המשתמשים לבין היכולת למדוד את השפעת המנגנון על מספר המשתמשים הפעילים ועל מדדים עסקיים מרכזיים.
"אנו כותבים בעקבות דיווחים מזעזעים שלפיהם טיקטוק מנעה ביודעין אמצעי בטיחות חיוני ממיליוני משתמשים אמריקנים, ובהם ילדים, כדי לבדוק אם ההגנה על המשתמשים תשפיע על השורה התחתונה שלה", כתבו הסנאטורים.
הם דרשו מהחברה להשיב ל-13 שאלות, ובהן מי ידע על הניסוי, מדוע קטינים נכללו בו, מתי נודע עליו לבכירי החברה ואילו ניסויים נוספים נערכו בארצות הברית שבהם הושבתו או צומצמו אמצעי בטיחות. לחברה ניתן עד 1 בספטמבר להשיב.
"העובדה שהם עשו את זה ביודעין והשתמשו במשתמשים שלהם כניסוי היא כמעט בלתי נתפסת", אמרה בלקברן. "זה מראה שכשהילדים שלנו נמצאים בפלטפורמות האלה - הם המוצר".
אפליקציית טיקטוק | צילום: AP
טיקטוק לא הגיבה למכתב הסנאטורים. בתגובה לפרסום המקורי מסרה החברה כי היא "מחויבת עמוקות לבטיחותם ולרווחתם של המשתמשים", ובמיוחד בני נוער, וכי היא ממשיכה להשקיע במערכות לזיהוי והסרת תכנים מזיקים.
החשיפה גם הגבירה את הלחץ בקונגרס לקדם חקיקה להגנה על קטינים ברשת. בלקברן ובלומנטל מקדמים את חוק KOSA, שנועד לחייב חברות טכנולוגיה לתת משקל גדול יותר לבטיחות ילדים בתכנון מוצריהן. הצעת החוק נבלמה בבית הנבחרים ב-2024, אך הוגשה מחדש השנה וכעת שוב מקודמת בסנאט.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
