כשגל ברטוב העלה לרשת את "לגיונר", הוא לא הגיע עם קמפיין השקה גדול, תקציב פרסום או תוכנית מסודרת לכבוש את האינטרנט. למעשה, נקודת הפתיחה הייתה צנועה בהרבה: קבוצת פייסבוק אחת.
כמה שעות מאוחר יותר הוא כבר הבין שמשהו חריג קורה.
"לא ציפיתי שזה יתפוס כמו שזה תפס", מספר ברטוב, בן 26 מתל אביב, בן זוגה של תומר וראש צוות במחלקת המוצר ב־WSC Sports. "פרסמתי את זה בהתחלה בקבוצת פייסבוק אחת, ומשם זה היה כמו אש בשדה קוצים".
הכי מעניין
"לגיונר" נשען על הפנטזיה שכל אוהד כדורגל ישראלי מכיר: לבנות קריירה, להתקדם בין מועדונים, לשפר את הדירוג ולהפוך בסופו של דבר לשם שהקהל לא שוכח. גם שמו של המשחק משחק על המונח הישראלי המוכר לשחקן שיוצא לשחק במועדון בחו"ל.
גל בר טוב | צילום: WSC Sports
ברטוב עצמו אינו, כהגדרתו, "צייצן גדול". לכן, כשהבין שהוא רוצה לתת למשחק דחיפה גם בטוויטר, הוא פנה לחבר מהעבודה, עדן רויטפרב, וביקש ממנו לפרסם אותו. שם הגיעה הקפיצה הגדולה הבאה.
"הפוסט שלו הגיע ל־370 אלף חשיפות", מספר ברטוב. "לדעתי, כשהמשחק הגיע לאזור ה־30 אלף משחקים תוך ארבע־חמש שעות, הבנתי שזה הולך להיות משהו ענק".
התחושה הזאת התבררה כמוצדקת. לפי ברטוב, בתוך שלושה ימים בלבד שוחק "לגיונר" יותר מ־750 אלף פעמים. לא 750 אלף משתמשים ייחודיים – אלא מאות אלפי משחקים שנצברו במהירות יוצאת דופן למשחק עצמאי שהתפשט בעיקר מפה לאוזן וברשתות.
ליגיונר | צילום: צילום מסך
ליגיונר | צילום: צילום מסך
ליגיונר | צילום: צילום מסך
להיות אגדת מועדון
מה גורם לאנשים להתחיל עוד משחק, ואז עוד אחד? לברטוב יש כמה הסברים.
"קודם כול, הרצון התמידי להגיע לרייטינג גבוה יותר ולמועדון שאתה רוצה ולהיות בו אגדת מועדון", הוא אומר. אבל מבחינתו זה רק חלק מהעניין. במשחק נמצאים גם אלבום מועדון וארון תארים, ושחקנים מקדישים זמן רב בניסיון להשלים אותם.
אלא שדווקא הדבר שברטוב לא תכנן עד הסוף הוא אולי מה שמסביר בצורה הטובה ביותר את ההתמכרות: השחקנים התחילו להמציא לעצמם חוקים.
"יש המון דרכים לשחק את המשחק", הוא מספר. "חלק רוצים לשחק רק במועדון אחד, חלק רק בליגה אחת, חלק שומרים אמונים לסוכן מסוים ועוד. אני ממש מופתע מהיצירתיות של האנשים באיך שהם משחקים בו".
כלומר, "לגיונר" הפך ממשחק עם מערכת חוקים למעין ארגז חול לאוהדי כדורגל. כל אחד מחליט מהי ההצלחה שלו: להגיע למועדון מסוים, להישאר נאמן לקבוצה אחת, לצבור תארים או לבנות קריירה לפי מגבלות שהוא עצמו המציא.
עוד כתבות בנושא
וזה גם השלב שבו משחק קטן הופך למוצר חי. כשעשרות אלפי אנשים משחקים בו במקביל, הם מתחילים מיד להציע שיפורים, לבקש תוספות ולהסביר ליוצר בדיוק מה לדעתם חסר.
עבור ברטוב, שעובד ביום־יום בניהול מוצר, זו לא הפרעה אלא כמעט הדלק שעליו המשחק עובד.
"בסוף זה משחק בשביל אנשי הכדורגל, על ידי אנשי הכדורגל", הוא אומר. "אז אני מאוד מחובר וריאקטיבי לפידבקים ברשתות, ואני אפילו צמא להם".
עם זאת, הוא לא נותן לקהל לנהל את המוצר במקומו. "בתור מנהל מוצר יש לי את העקרונות שלי, שאני יודע שהופכים את המוצר לממכר כפי שהוא, ולא אעבור עליהם. אבל הצעות טובות מוטמעות במשחק כל הזמן".
והוא גם ממהר לחלוק את הקרדיט. אף ששמו מזוהה עם המשחק, ברטוב מספר שחלק מהרעיונות שנכנסו אליו הגיעו מהאנשים שסביבו בעבודה. "אמנם אני מקבל את רוב הקרדיט, אבל הרבה רעיונות טובים שהוטמעו במשחק הגיעו מהאנשים המדהימים ב־WSC Sports".
כך, בתוך ימים ספורים, פרויקט שנולד מאהבה לכדורגל קיבל את הדבר שמנהלי מוצר חולמים עליו: קהילה שמתווכחת עליו, חוזרת אליו, ממציאה דרכים חדשות להשתמש בו – ודורשת עוד.
יותר מ־750 אלף משחקים בשלושה ימים הם גם מספר שקשה להתעלם ממנו. ואם הקצב הזה יימשך, אפשר להניח שלא רק אוהדי הכדורגל ישימו לב. בקצב הנוכחי, נדמה שהשאלה היא לא אם מותג מסחרי ירצה יום אחד להצטרף ל"לגיונר" – אלא מי יהיה הראשון שירים את הכפפה.
עוד כתבות בנושא
