התחזקותו המהירה של השקל מול הדולר בתקופה האחרונה מציבה את תעשיית ההייטק הישראלית בפני אתגר פיננסי מורכב: חברות הזנק שמגייסות הון או מניבות הכנסות במטבע זר אך משלמות משכורות ותפעול בשקלים, גילו כי קופת המזומנים שלהן התכווצה במהירות. כתוצאה מכך, חברות רבות איבדו כ-20% מאופק הפעילות המתוכנן שלהן (ה-Runway), מה שמאיים לאלץ אותן לפטר עובדים, לצמצם מחקר ופיתוח, או לצאת לגיוסי הון מוקדמים בתנאי שוק נחותים.
עוד כתבות בנושא
כדי למנוע פגיעה בחברות בעלות פוטנציאל צמיחה, משרד האוצר ורשות החדשנות משיקים מסלול חירום מהיר בהיקף של מיליארד שקלים. התוכנית מיועדת לחברות הזנק ולחברות צמיחה מוקדמת (Early Growth) שנותרו עם אופק פעילות של פחות מ-12 חודשים, ומטרתה לספק להן "גשר פיננסי" שיאריך את יכולת ההישרדות שלהן בשישה חודשים נוספים.
איך יעבוד מנגנון הסיוע? המסלול יציע מענק מדינה שיכסה שליש עד מחצית מהתקציב הנדרש להארכת הפעילות (שקול לחודשיים-שלושה של פעילות), כאשר גובה המענק המרבי יעמוד על 15 מיליון שקלים לחברה. יתרת הסכום תידרש להגיע ממימון משלים (מאצ'ינג) מצד החברה – בין אם באמצעות גיוס הון חדש, הלוואה, מכשיר SAFE או הכנסות חדשות.
הכי מעניין
ברשות החדשנות מתחייבים להליך בדיקה מזורז, במסגרתו תשובות לבקשות יינתנו בתוך ארבעה שבועות בלבד מיום ההגשה.
עוד כתבות בנושא
תנאי הסף להגשה הסיוע אינו מיועד לכולם ומציב קריטריונים ברורים:
- מאפייני החברה: גיל החברה אינו עולה על 15 שנה, והוצאותיה השנתיות נעות בין 1.5 מיליון ל-100 מיליון שקלים (כאשר ההוצאות עולות על ההכנסות ב-12 החודשים האחרונים).
- זיקה לישראל: לפחות 50% מהוצאות החברה מבוצעות בישראל ובשקלים, ולפחות מחצית מהוצאותיה מוקדשות למחקר ופיתוח.
- חברות ללא גיוס נורמטיבי: חברות שלא גייסו הון בשלוש השנים האחרונות אך נשענות על הכנסות, יידרשו להוכיח כי לפחות מחצית מהכנסותיהן הן במטבע זר – כדי לוודא שאי-היציבות בשער החליפין היא אכן הגורם לפגיעה.
בחינת הבקשות לא תתמקד רק במצוקה התזרימית, אלא בעיקר באיכות החברה: היתרון הטכנולוגי, הקניין הרוחני, יכולות ההנהלה, איכות המשקיעים הקיימים והפוטנציאל המסחרי להגיע לאבני דרך משמעותיות בתום תקופת הסיוע.