ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אישרה אתמול (ראשון) לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שנועדה לקדם הקמת חוות שרתים לבינה מלאכותית בישראל, באמצעות הכרה בהן כתשתית לאומית. ההצעה קובעת מסלול תכנוני ייעודי למתקנים אלה, כחלק מהיערכות המדינה לעידן שבו יכולות עיבוד מידע מתקדמות הופכות למשאב אסטרטגי.
לאישור הצעת החוק קדמו כמה דיונים ארוכים בוועדה, בראשות ח"כ יצחק קרויזר, ובהשתתפות נציגי הממשלה ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון. בדיונים הוצגה נחיצות הקמת חוות השרתים בישראל, וחשיבותן לפיתוח תחום הבינה המלאכותית כמשאב לאומי ולחיזוק התשתית הטכנולוגית של המדינה.
לפי ההצעה, חוות שרתים לבינה מלאכותית תוגדר כמתקן לעיבוד נתונים הכולל יחידות עיבוד מתקדמות, הנדרשות לתהליכי חישוב מורכבים, ושהספק צריכת החשמל של כוח העיבוד בו עומד על 50 מגה־ואט לפחות. חוות כאלה ייכללו בהגדרת "תשתיות לאומיות", כך שניתן יהיה לקדם תוכניות להקמתן במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות.
הכי מעניין
ח"כ קרויזר בוועדת הפנים, ארכיון | צילום: Yonatan Sindel/Flash90
עם זאת, החוק כולל גם מגבלות על היקף התוכניות שיוגשו. לפי ההצעה, לא ניתן יהיה להגיש יותר מעשר תוכניות בשנה קלנדרית לחוות שרתים לבינה מלאכותית. במחוזות תל אביב והמרכז נקבעה מגבלה מחמירה יותר: לא יותר מחמש תוכניות בשנה בסך הכול. בנוסף, במחוזות אלה התוכניות יוכלו לחול רק בשטח המיועד לפיתוח או לבינוי לפי תוכניות מתאר, בצמידות לשטחים כאלה, או בשטח המיועד לתשתית.
במהלך הדיונים הביעו ח"כ מטי צרפתי הרכבי וח"כ יוראי להב הרצנו מחאה על כך שחוות השרתים צפויות לקום בעיקר באזור המרכז ולא בפריפריה. השניים הדגישו את הצורך בביזור גאוגרפי של התשתיות, כך שגם אזורי הפריפריה ייהנו מההשקעות ומהפיתוח הכלכלי הנלווה להקמתן. מנגד, נציגי מרכז השלטון האזורי ביקשו להגביל את מספר חוות השרתים שיוקמו בפריפריה בשטחים פתוחים, כדי לשמור על השטחים הפתוחים שנותרו בישראל.
בניין מרכז נתונים בבנייה בפארק הטכנולוגי סדנק במדינת ג'והור, מלזיה, 27 בספטמבר 2024 | צילום: P Photo/Vincent Thian
הצעת החוק קובעת כי כאשר הממשלה תחליט להסמיך גוף להכין ולהגיש תוכנית לתשתית לאומית לחוות שרתים, היא תביא בחשבון בין היתר את התרומה לפיתוח וליישום שימושי בינה מלאכותית במשק הישראלי, את צורכי משק החשמל, את ההתייעלות האנרגטית ואת השימוש באנרגיות מתחדשות. לגבי תוכניות מחוץ למחוזות תל אביב והמרכז, תינתן עדיפות למיקומים באזורי פיתוח, בינוי או תשתית, או בצמידות להם.
בנוסף נקבע מנגנון פיקוח ודיווח לכנסת. שר הפנים ידווח מדי שנה לוועדת הפנים והגנת הסביבה על יישום החוק, כולל מספר התוכניות שהוגשו, מיקומן וייעוד השטח שעליו הן חלות. ראש הממשלה ידווח לוועדה מדי שנה על פעולות הממשלה לקידום הקמת חוות שרתים, לרבות הסדרה משלימה והמלצות בנושא ביזור גאוגרפי.
מרכז נתונים (דאטה סנטר) | צילום: שאטרסטוק
יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק קרויזר, אמר כי החוק נועד לאפשר למדינת ישראל להיערך לצרכים הטכנולוגיים והלאומיים של עידן הבינה המלאכותית, תוך שמירה על איזונים תכנוניים, אנרגטיים וגאוגרפיים. לדבריו, "חוות שרתי בינה מלאכותית הן משאב לאומי יקר ערך, וחובתנו לוודא שכל אזרחי ישראל ייהנו ממנו".
קרויזר הוסיף כי בדיוני הוועדה הושם דגש על תעדוף אזורי הפריפריה, כדי שהקמת החוות תייצר מנועי צמיחה, מקורות הכנסה ומקומות תעסוקה בנגב ובגליל. "עשינו זאת באחריות תוך שמירה על השטחים הפתוחים", אמר. "להביא את חזית הטכנולוגיה לפריפריה – זו הציונות של ימינו".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
