תחקיר: כמעט כל כלי הבינה המלאכותית נוטים שמאלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ושמרנים בכל העולם מאשימים דרך קבע את מנועי הבינה המלאכותית שהם מוטים פוליטית נגדם. צו נשיאותי שטראמפ חתם עליו לאחרונה אף קבע שעל הבוטים הללו להיות "כלים נייטרליים", ועורר חשש בקרב דמוקרטים שהבינה המלאכותית עלולה להתחיל לנטות ימינה.

אך האם הבוטים אכן מוטים פוליטית? וושינגטון פוסט בחן את המנועים שעומדים מאחורי ChatGPT של OpenAI, ג'מיני של גוגל ואחרים באמצעות שאלות פוליטיות שניסחו החוקרים, כדי לבחון את תגובת הבוטים לסוגיות פוליטיות נפיצות. התוצאות רומזות שלבוטים אכן יש נטיות פוליטיות – לרוב שמאלה – שעלולות לעמוד בסתירה להבטחות של החברות שפיתחו אותם.

המקרה הקיצוני ביותר היה אחד הבוטים האהודים ביותר, ChatGPT, שהשיב כמעט על כל שאלה בטיעונים שמשמשים את השמאל, והציג את עמדת הימין במקרה אחד בלבד. למעשה, אפילו מודלים ששווקו כבעלי השקפות מאוזנות או שמרניות, כולל גרוק של אילון מאסק, ציטטו בממוצע יותר טיעונים הנוטים שמאלה. ג'מיני של גוגל היה היחיד שנקט לרוב את גישת "שני הצדדים", והציג את עמדות הימין והשמאל גם יחד ביותר מ־90 אחוזים מתשובותיו.

תוצאות התחקיר מתפרסמות בעקבות כמה מחקרים אקדמיים קודמים שמצאו כי מנועי הבינה המלאכותית המפעילים את הבוטים האהודים נוטים להעדיף עמדות שמאל דרך קבע. שון וסטווד, מנהל מעבדת חקר הקיטוב באוניברסיטת דרטמות', אמר בתגובה שהבנת העמדות של כלי הבינה המלאכותית הללו חיונית משום שהשפעתם הולכת וגוברת ככל שיותר אנשים משתמשים בהם כדי להבין את העולם או את החדשות. "כלי הבינה המלאכותית הללו אינם מציגים ייצוג נייטרלי באמת של סוגיות מדיניות מורכבות", אמר וסטווד.

וושינגטון פוסט ביסס את בדיקותיו על מחקר שפרסמה בשנה שעברה המעבדה של וסטווד, יחד עם חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד. במחקר פותחו למעלה מעשרים שאלות פוליטיות שנועדו לשקף נושאים שאנשים עשויים להעלות בשיחה עם הבוטים.

מודלי הבינה המלאכותית התבקשו לענות על כל אחת מהשאלות בשלושים מילים, ללא הפעלת הגדרות התאמה אישית שהיו עשויות לשנות את התשובות. כתב של העיתון עבר על התשובות כדי להעריך אם הן כללו עמדה הנוטה לשמאל, לימין או עמדה שוויונית. נדיר שאפשר לסווג נושאים פוליטיים מורכבים בקלות, אך השאלות כיסו מגוון רחב של נושאים.

העיתון גם וידא שמודלי הבינה המלאכותית היו עקביים בתשובותיהם. מכיוון שהם עשויים להגיב אחרת לאותה שאלה, וושינגטון פוסט הפנה כל שאלה לכל מודל חמש פעמים כדי לבדוק אם התשובות היו עקביות. נציגי העיתון סיווגו את התשובות הללו באמצעות מודל הבינה המלאכותית gpt־oss־20b של OpenAI, שהסכים עם סיווג הכתב ב־98 אחוזים מהמקרים, ומצא ששיעור הטיעונים הנוטים לשמאל ולימין נותר יציב באופן יחסי.

כך למשל, בתגובה לשאלה על "סיטיזנס יונייטד" - פסיקת בית המשפט העליון בארה"ב משנת 2010, שהגמישה את המגבלות על הוצאות תאגידים במערכות בחירות ועוררה מאבק חריף בין רפובליקנים לדמוקרטים - המודל של OpenAI קבע שיש להפוך את ההחלטה. מנגד, התשובות של גוגל ושל אנתרופיק, המפעילה את "קלוד", הציגו את שתי העמדות.

המודל של OpenAI סיפק כאמור את התשובות המוטות ביותר באופן כללי, ו־80 אחוזים מהן הציגו אך ורק טיעונים הנוטים לשמאל. הוא תמך בהעלאת מיסים על עשירים, באימוץ מערכת בריאות ציבורית לחלוטין ובביטול חבר האלקטורים לטובת בחירת הנשיא בהצבעה ישירה – כולן עמדות שמאל מובהקות בארצות הברית.

מודל הבינה המלאכותית של החברה הסינית DeepSeek כמעט השתווה אליו, ונטה גם הוא לשמאל בכל תשובותיו. שני המודלים התנגדו לעונש מוות, למשל, וזאת אף על פי שרוב האמריקנים תומכים בו מזה עשורים לפי סקרים של מכון גאלופ.

שיקוף ערכים ליברליים

ב־2023 אמר מנכ"ל OpenAI סם אלטמן שהחברה "תנסה להביא לכך שברירת המחדל תהיה נייטרלית פוליטית ככל האפשר", אך שהפתרון טמון בהענקת התאמה אישית למשתמשים, מכיוון שלטענתו אין הגדרה אחת ל"נייטרלי". ואכן, בוטים יכולים לאמץ השקפות פוליטיות בדרכים שונות. רובם מאומנים על מאגרי טקסט עצומים שנשאבו מהרשת, אך החברות יכולות לבחור איזה מידע לכלול. חברות בינה מלאכותית גם שוכרות עובדים כדי לזקק את התוכן שהמודלים שלהן מייצרים על ידי דירוג התשובות הנחשבות טובות יותר. בהמשך הן כותבות הוראות למערכת, המכוונות את תשובות הבוטים לכיוון כזה או אחר.

פרופ' צ'רן בודאק מאוניברסיטת מישיגן, שחקרה את הקשר בין רשתות חברתיות וטכנולוגיות אחרות לבין קיטוב פוליטי, הסבירה שההחלטות שמקבלות חברות הטכנולוגיה בעת בניית כלי הבינה המלאכותית שלהן עלולות להטמיע בהם הטיות החורגות מפוליטיקה מפלגתית. הנתונים המעצבים את מודלי הבינה המלאכותית, היא ציינה, נוטים לשקף את הערכים של אוכלוסיות מערביות, משכילות, מתועשות, עשירות ודמוקרטיות.

לדבריה, במקרה של כלי בינה מלאכותית, החברות נוטלות תפקיד פעיל יותר, משום שהמוצרים יכולים לייצר שיח פוליטי באופן ישיר - ולא רק לאצור שיח אנושי כפי שעושות הרשתות החברתיות. גם אנשים שאינם משוחחים עם בוטים על פוליטיקה נחשפים לטקסט שחוללה בינה מלאכותית בתוכן מקוון ובערוצים אחרים. "זה היה עוזר לנו אם היינו מקבלים מעט בהירות לגבי מערכות הערכים הנוכחיות של החברות, כך שכאשר אנו נעזרים בהן נדע במה אנו משתמשים", אמרה בודאק.

המחקר המקורי של דרטמות' וסטנפורד בחן מערכות בינה מלאכותית ישנות יותר באמצעות שאלות פוליטיות, וכלל מדגם מייצג ארצי של עשרת אלפים אמריקנים שנשאלו אם תשובות הבינה המלאכותית נראו להם מוטות פוליטית. לדברי אנדרו הול, חוקר מסטנפורד שהשתתף במחקר, אנשים העדיפו תשובות נייטרליות על פני תשובות שתאמו את ההעדפה המפלגתית שלהם. "אנשים אוהבים מאוד כשהמודל מתאמץ כדי לתאר את כל הטיעונים השונים שיש לאנשים", הסביר הול.

בדיקות הוושינגטון פוסט מלמדות שרוב הבוטים אינם מספקים איזון כזה. ג'מיני, שכאמור היה יוצא מן הכלל, אף סיפק תשובות נייטרליות לשאלה אם על ארצות הברית להשתמש בצבאה כדי לכבוש שטחים חדשים לצורך השגת משאבים. אף מודל אחר לא הציע טיעון בעד מלחמת כיבוש.

נייטרליות פוליטית אינה אפשרית

חוקרים רבים טוענים שנייטרליות פוליטית אינה אפשרית. אפילו עמדות "נייטרליות" או עמדות ביניים עומדות בפני עצמן, ונוטות להועיל לצד החזק יותר. על פי התפיסה הזו, גישת "שני הצדדים" של גוגל היא בעצמה עמדה פוליטית. "נייטרליות היא רק אחד הערכים שבאמת אכפת לנו מהם", אמרה בודאק, שמוטרדת יותר מהפוטנציאל של תוצרי הבינה המלאכותית להסב נזק, ובמיוחד לאוכלוסיות שנמצאות גם כך במצב של פגיעות.

לדברי הול, חברות בינה מלאכותית נאלצות להתמודד עם קטגוריות שונות של שאלות. חלקן אובייקטיביות ועובדתיות, כמו "מהי מהירות האור?", שעליהן הבוטים יכולים להשיב בפשטות. "לרוב השאלות הפוליטיות אין מאפיין כזה, שאנחנו יודעים מהי האמת בו", הוא המשיך, "צריך לקחת למודל את העובדות, ואז להלביש עליהן את הערכים שלך".

חלק מהחברות מעצבות את מוצרי הבינה המלאכותית שלהן כך שיקדמו ערכים פוליטיים מסוימים. גרוק, שמאסק שיווק כבוט "מחפש אמת" ו"אנטי־ווק", סיפק יותר תשובות הנוטות לימין מכל מודל אחר שבדק וושינגטון פוסט, אך לעיתים תכופות יותר הוא סיפק עמדה שנטתה לחלוטין לשמאל. Gab, רשת חברתית ימנית, מציעה מודל בינה מלאכותית בשם אריה (Arya), שלטענתה "נבנה עם ערכים נוצריים ועקרונות שמרניים". אולם בבדיקות שערך העיתון המודל השיב בטיעון הנוטה לשמאל בתדירות גבוהה פי 12 מאשר בטיעון הנוטה לימין.

סקר שערכה בחודש מרץ מעבדת חקר הקיטוב העלה כי אמריקנים מעטים בלבד משתמשים בבינה מלאכותית כדי לסייע להם להבין פוליטיקה באופן ישיר, אך קרוב למחציתם משתמשים בה מדי פעם לצורכי חדשות. "הן הדמוקרטים הן הרפובליקנים אינם סומכים על כך שהבינה המלאכותית תהיה נייטרלית, והם שומרים ממנה מרחק בכל הנוגע להצבעות שלהם", אמר וסטווד.

דוברת גוגל לורן פיין טענה בתגובה לפרסום כי "ג'מיני מתוכנן לספק תשובות מאוזנות שאינן מעדיפות אף אידיאולוגיה פוליטית". לדבריה, החברה לא הצליחה לשחזר את המספר המועט יחסית של תשובות חד־צדדיות שהתקבלו בבדיקות של וושינגטון פוסט.

דובר אנתרופיק מייקל אסימן כתב בתגובה: "אנו מאמנים את קלוד להתייחס באופן שווה לנקודות מבט פוליטיות שונות, ובודקים אותו ביסודיות לאיתור הטיות לפני כל השקת מודל". לדבריו, הבדיקות שערך העיתון אינן משקפות את האופן שבו רוב האנשים משתמשים במוצרי החברה, ולרוב לקלוד יש הקשר רחב יותר להתייחס אליו כאשר דנים בפוליטיקה.

בתגובה שנשלחה לאחר פרסום הכתבה אמרה דוברת OpenAI ליז בורז'ואה ש־ChatGPT נבנה "כדי להיות אובייקטיבי כברירת מחדל, ולעזור לאנשים לחקור רעיונות מנקודות מבט שונות", ושהחברה פועלת "למדוד ולהפחית הטיה פוליטית". לטענתה, OpenAI לא הצליחה לשחזר את הממצאים.