נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חתם הלילה (יום ג') על צו נשיאותי חדש שנועד להגביר את הפיקוח על מערכות בינה מלאכותית מתקדמות, תוך ניסיון לשמור על יתרונה של ארה"ב במרוץ הטכנולוגי מול סין.
הצו יוצר מסגרת וולונטרית שבמסגרתה יוכלו חברות המפתחות מערכות בינה מלאכותית לשתף את הממשל האמריקני במודלים המתקדמים ביותר שלהן עוד לפני השקתן לציבור.
על פי ההוראה החדשה, חברות כמו OpenAI, גוגל ואנתרופיק יוכלו להעניק לממשל גישה למודלים החדשים שלהן עד 30 יום לפני מועד ההשקה המתוכנן.
הכי מעניין

GPT | צילום: AFP
המהלך הגיע בעקבות חששות שעלו סביב מודל בשם Mythos שפיתחה חברת אנתרופיק. החברה נמנעה עד כה משחרורו לציבור בשל יכולותיו לאתר ולחשוף חולשות במערכות מחשב רגישות, ובהן מערכות של בנקים, מוסדות ממשלתיים ובתי חולים.
התקופה של 30 ימים שנקבעה בצו משקפת פשרה בין הממשל לחברות הטכנולוגיה. טיוטה מוקדמת של הצו דרשה גישה ממשלתית של עד 90 ימים לפני ההשקה, בעוד שחברות הטכנולוגיה ביקשו לצמצם את התקופה ל־14 ימים בלבד.

צילום: AFP
מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, בירך על המהלך ואמר כי הצו "מוצא את האיזון הנכון". לדבריו, "ארצות הברית צריכה להוביל בתחום הבינה המלאכותית באמצעות פיתוח המודלים הטובים ביותר, תוך הבטחת בטיחותם והעמדת כלי סייבר מתקדמים לרשות הגורמים המגנים על המדינה".
גם בגוגל הביעו תמיכה. קנט ווקר, האחראי על קשרי הציבור של החברה, הגדיר את הצו כ"צעד חשוב קדימה" ואמר שהוא יסייע להבטיח שלמגיני הסייבר יהיו הכלים הדרושים להם לשמירה על ביטחון ארצות הברית.
אנתרופיק, שבחודשים האחרונים התעמתה לא פעם עם ממשל טראמפ בנושאי רגולציה, הגדירה אף היא את ההחלטה כ"צעד חשוב לחיזוק המנהיגות האמריקנית בתחום הבינה המלאכותית".

(משמאל לימין) מנכ"ל אנתרופיק, דריו אמודיי, מנהל המוצר הראשי, מייק קריגר, וראש התקשורת סשה דה מריני, במסיבת עיתונאים במהלך כנס המפתחים הראשון של אנתרופיק בחודש שעבר, לאחר שהשיקה את דגם ה-Opus 4 | צילום: AFP
מחלוקת בתוך הבית הלבן
חתימת הצו מגיעה לאחר שבועות של דיונים ומחלוקות בתוך הממשל.
לפי דיווחים בתקשורת האמריקנית, דייוויד סאקס, משקיע הון סיכון מעמק הסיליקון המשמש כיועץ הבינה המלאכותית והקריפטו של טראמפ, הזהיר את הנשיא כי רגולציה מוגזמת עלולה להאט חדשנות ולפגוע במעמדה של ארה"ב במרוץ מול סין.
סאקס כתב בשבוע שעבר כי "רגולציה מיותרת היא האיום הגדול ביותר על החדשנות באמריקה", והוסיף כי ניצחון במרוץ הבינה המלאכותית מחייב הסרת חסמים בירוקרטיים.
לצד מנגנון שיתוף המודלים, הצו מורה גם למשרד האוצר האמריקני, לסוכנות לביטחון לאומי (NSA) ולסוכנות הסייבר והגנת התשתיות (CISA) להקים גוף משותף שיפעל לאיתור חולשות אבטחה בתוכנה ולגיבוש דרכי התמודדות עמן בשיתוף התעשייה.
שינוי כיוון מהמדיניות של ביידן
ביומו הראשון בחזרה לבית הלבן ביטל טראמפ את צו הפיקוח על בינה מלאכותית שעליו חתם קודמו, הנשיא ג'ו ביידן, בשנת 2023. הצו של ביידן חייב חברות בינה מלאכותית לשתף את הממשל בתוצאות בדיקות בטיחות, אך גם הוא התבסס במידה רבה על שיתוף פעולה וולונטרי ולא על רגולציה מחייבת.
באירופה, לעומת זאת, המסלול נוקשה יותר. חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי, שנכנס לתוקף ב־2024, קובע חובות רגולטוריות מחייבות למערכות בינה מלאכותית הנחשבות לבעלות סיכון גבוה, ובהן דרישות שקיפות, בדיקות בטיחות ודיווח על תקלות.
אנתוני אגירה, מנכ"ל הארגון "עתיד החיים", הפועל לקידום בטיחות בתחום הבינה המלאכותית, בירך על המהלך אך טען כי הוא אינו מספיק.
"זהו צעד חשוב בכיוון הנכון", אמר, "אך מסגרות וולונטריות לבדן אינן מספיקות. הממשלה צריכה לקבל סמכות למנוע שחרור של מערכות העלולות להוות סיכון בלתי מתקבל על הדעת לביטחון הלאומי".
עוד כתבות בנושא



