ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, תא"ל במיל' ארז אסקל, הציג היום (שלישי) בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה את אסטרטגיית ההאצה הלאומית של ישראל בתחום הבינה המלאכותית. לדבריו, ישראל כבר נכנסה ל"מועדון ה־AI העולמי ההולך ונסגר", אך אינה מתכוונת להסתפק באימוץ מודלים קיימים. "ישראל תעצב את יישומי המחר", אמר.
אסקל השתתף במושב "מנועי הצמיחה" בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה, והציג את הכיוון שמבקש המטה הלאומי לקדם בהנחיית ראש הממשלה. לדבריו, המטה פועל להעברת החלטת ממשלה שתקבע את העקרונות האסטרטגיים הלאומיים בתחום, כחלק מתוכנית רחבה שנועדה לתמוך בחוסנה המעצמתי ובשגשוגה הכלכלי של ישראל.
ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, ארז אסקל | צילום: ללא קרדיט
"העולם נמצא בפני מהפכת הכתב השנייה, רגע לפני שינוי מהותי בתולדות האנושות, ומדינת ישראל מתכוונת להיות מובילה עולמית", אמר אסקל. לדבריו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר את הבינה המלאכותית כנושא שבו ישראל תהיה מובילה עולמית, "ובמשימה הזאת אנו מתכוונים לעמוד".
הכי מעניין
בנאומו טען אסקל כי חוקי המשחק של ההייטק השתנו. המודל שנבנה מאז שנות ה־90 סביב תעשיית תוכנה, חברות הזנק ואקזיטים מהירים, לדבריו, כבר אינו מספיק לעידן החדש. "עולם ה־AI מחייב אותנו להמיר את כל מה שהורגלנו אליו", הסביר. "הוא דורש הכשרה עמוקה, אורך נשימה, ובנייה של ה־AI Stack המקומי, בדגש על תשתיות קריטיות וריבוניות".
עוד כתבות בנושא
אסקל הדגיש כי תפקידה של הממשלה הוא לספק את התשתיות שיאפשרו לחברות וליכולות המקומיות לצמוח, ולהאיץ באמצעותן את המשק כולו. לדבריו, ישראל אינה יכולה להסתפק בצריכת טכנולוגיות שפותחו במקומות אחרים, אלא צריכה לבנות לעצמה בסיס עצמאי בתחומים חיוניים, ובראשם תשתיות מחשוב, הון אנושי ויכולת יישומית.
הקו המרכזי שהציג ראש המטה הוא הבחנה בין המרוץ העולמי על שכבות הבסיס של הבינה המלאכותית לבין היתרון היחסי של ישראל. "בעוד המעצמות הגדולות בעולם עסוקות במרוץ חימוש מטורף על שכבות הבסיס של ה־AI, שבבים, אנרגיה ומודלים, העולם כולו נמצא במבוכה סביב השאלה 'מה עושים עם זה מחר בבוקר?'", אמר.
עובדי בניין הולכים לבניין מרכז נתונים בבנייה בפארק הטכנולוגי סדנק במדינת ג'והור, מלזיה, 27 בספטמבר 2024 | צילום: AP Photo/Vincent Thian
לדבריו, דווקא בנקודה הזו נמצא היתרון הישראלי. "כאן בדיוק נמצא המבדל הישראלי: האוקיינוס הכחול של ה־AI כשהוא פוגש את החיים עצמם. היכולת להזריק בינה לתוך מרחבים פיזיים ובעיות חיים — לקחת מטוס או טפטפת ולעשות אותם חכמים יותר — היא מנוע הצמיחה הקריטי שלנו".
אסקל סקר גם את ההישגים שנרשמו מאז הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית לפני פחות מחצי שנה, בשיתוף פעולה עם הממשלה, האקדמיה והתעשייה. בין היתר ציין את הצטרפותה הרשמית של ישראל לברית הגלובלית Pax Silica, לצד הצהרה משותפת עם ארצות הברית על שיתופי פעולה קונקרטיים, וכן חתימה על הסכמים עם אזרבייג'ן, הודו וארגנטינה.
כבלים ושרתים בחדר המחשבים במרכז הנתונים. אילוסטרציה | צילום: AFP
בתחום התשתיות הציג אסקל התחייבות להנגשת כוח מחשוב ריבוני בטכנולוגיה מתקדמת עוד במהלך שנת 2027. בתחום ההון האנושי הוא ציין קידום תוכניות אקדמיות לתואר בבינה מלאכותית, תוכנית להחזרת מומחים ותוכנית להסבת תואר במדעי המחשב לבינה מלאכותית.
עוד הציג ראש המטה הלאומי את הקמתה של פלטפורמת יישומים, Use Cases, שנועדה לפתור בעיות חיים ממשיות ולהתמודד עם אתגרים של אזרחי ישראל ושל העולם. לדבריו, זו תהיה אחת הדרכים שבהן ישראל תוכל להפוך את יכולות הבינה המלאכותית למנוע צמיחה מעשי, ולא רק לטכנולוגיה תיאורטית או מחקרית.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
