חברת ביוטכנולוגיה שמטרתה להחיות יצורים שנכחדו, הודיעה אתמול (שלישי) כי ביקעה אפרוחים חיים בסביבה מלאכותית - פיתוח שזכה לביקורות מעורבות מצד מדענים ומבקרים של משימת ההצלה מהכחדה שלה.
עשרים ושישה אפרוחי תרנגול קטנים - בגילאים של כמה ימים ועד מספר חודשים - נולדו ממבנה סריג מודפס בתלת-ממד המחקה קליפת ביצה, על פי "Colossal Biosciences" (קולוסל).
קולוסל הודיעה בעבר כי הנדסה גנטית בעלי חיים חיים כדי להידמות למינים שנכחדו, כולל עכברים בעלי שיער ארוך כמו הממותה הצמרירית וגורי זאבים כך שיהיו דומים לזאבי בלהות.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
מנכ"ל קולוסל, בן לאם, אמר כי טכנולוגיית הביצים המלאכותיות תוכל יום אחד להתרחב כדי להתאים גנטית ציפורים חיות כך שיידמו למואה הענקית הנכחדת של האי הדרומי של ניו זילנד, שביציה גדולות פי 80 מביצי תרנגולת ויהיה קשה לכל ציפור מודרנית להטיל אותן. "רצינו לבנות משהו שהטבע עשה עבודה די טובה בפיתוח שלו, הוא אמר, "ולהפוך אותו לטוב יותר, יעיל יותר וניתן להרחבה".
מדענים עצמאיים אומרים שהטכנולוגיה, למרות שהיא מרשימה, חסרה כמה רכיבים כדי להיחשב באמת כביצה מלאכותית, וכי הרעיון של החייאת חיות נכחדות כנראה בלתי אפשרי. "ייתכן שהם יוכלו להשתמש בטכנולוגיה הזו כדי לעזור להם לייצר ציפור מהונדסת גנטית, אבל זו רק ציפור מהונדסת גנטית. זו לא מואה", אמר הביולוג האבולוציוני וינסנט לינץ' מאוניברסיטת באפלו.
כדי שהאפרוחים יבקעו, מדעני קולוסל הכניסו ביצים מופרות לתוך המערכת המלאכותית והכניסו אותן לאינקובטור. הם גם הוסיפו סידן, שבדרך כלל נספג מקליפות הביצה, וצילמו את התפתחותם וגדילתם של העוברים בזמן אמת.
מדענים אומרים שקולוסל עיצבה קליפת ביצה מלאכותית עם קרום המאפשר כניסת כמות חמצן נכונה, בדיוק כמו ביצה אמיתית. אבל רכיבים אחרים של ביצה - כמו איברים זמניים שנוצרים כדי להזין ולייצב את האפרוח הגדל ולסלק פסולת - לא נכללו. "זו לא ביצה מלאכותית רק מפני הכנסת פנימה את כל החלקים האחרים שהופכים אותה לביצה. זו קליפת ביצה מלאכותית", אמר לינץ'.
עוד כתבות בנושא
בעשורים עברו, חוקרים השתמשו בטכנולוגיה גולמית יותר כדי ליצור קליפות ביצים שקופות שביקעו אפרוחים, מסרטי פלסטיק או שקים. טכנולוגיות כאלה שימושיות לחקר התפתחות תרנגולות ולהשגת תובנות שניתן ליישם גם על יונקים אחרים ואפילו על בני אדם.
"יצירת אפרוח מכלי מלאכותי אינו בהכרח דבר חדש", אמרה ניקולה המינגס, החוקרת ביולוגיה של רבייה של ציפורים באוניברסיטת שפילד. המינגס אינה חלק מצוות קולוסל.
יש דרך ארוכה העומדת בפני קולוסל כדי להקים לתחייה מואה באמצעות מערכת ביצים מלאכותית זו. מדענים צריכים תחילה להשוות DNA עתיק מעצמות מואה שמורות היטב לגנומים של מיני ציפורים חיים. והם זקוקים לקליפת ביצה גדולה יותר. "לא רצינו לחכות עד שנהיה מוכנים ללדת מואה ענקית. למעשה רצינו להתחיל לעבוד על האתגרים ההנדסיים של פונדקאות ולידה עכשיו", אמר לאם.
אפילו אם קולוסל תצליח ליצור ציפור גבוהה הדומה למואה, ישנם מדענים המודאגים ממה שיקרה לאחר מכן - כולל כיצד היא תשרוד בנוף שאינו דומה כלל לעבר. "האתגר הגדול הוא, באיזו סביבה חיה זו תחיה?", אמר הביו-טקיסט ארתור קפלן מבית הספר לרפואה גרוסמן באוניברסיטת ניו יורק.
מאמצי הצלה מהכחדה כאלה עשויים להיות הגיוניים יותר עם מינים הנמצאים כיום בסכנת הכחדה, שבהם מדענים יכולים לשמר תאי זרע וביציות מפרטים חיים כדי לנסות להחזיר עוד, אמרה המינגס: "אני מעוניינת יותר בשימור מה שיש לנו מאשר בניסיון להחזיר את מה שכבר איננו".
עוד כתבות בנושא