ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה, מאיר צור; ראש המועצה האזורית עמק חפר, גלית שאול; ראש המועצה האזורית בקעת הירדן, דוד אלחייני; נשיאת ומייסדת "קדמה", תירא-אל כהן, וליאורה בן-צור, מקיבוץ עין השלושה, ממייסדות תנועת "עתיד לעוטף", הגיעו היום (שני) לדיון נרחב בפאנל "התלם והגבול - חיים על הגבולות", שעסק באתגרי ההתיישבות והחיים ביישובי הגבול של ישראל - במסגרת "ועידת בן-גוריון בנגב 4 - בין חזון למציאות", של "מקור ראשון" והמכון למורשת בן-גוריון, שהתקיימה היום במדרשת בן-גוריון.
עוד כתבות בנושא
ראש המועצה האזורית עמק חפר, גלית שאול, סיפרה על ההחלטה לפעול עצמאית לשמירה על ביטחון תושבי עמק חפר ואמרה: "רק אחרי שמחת תורה שמעתי אנשים אומרים לי: 'רק עכשיו הבנו שאנחנו גרים ליד טול כרם'. יש יישובים שהם קרובים ממש עשרות מטרים. כשאנחנו מדמיינים לעצמנו את העוטף עם כמה קילומטרים מעזה, כאן אין לנו המרחק הזה, וזה מדאיג". לדבריה, "המכתב הראשון שלי לראש הממשלה לפני שמונה שנים, היה: שים לב, אין לנו כיתות כוננות, אין לנו נשקים. אנחנו ממש במצב של סיר רותח, שאנחנו לא יודעים מתי הוא יתפוצץ. וזה קרה. אחרי שמחת תורה יכולנו להגיד 'אמרנו לכם".
על הזדקנות האוכלוסייה במועצה אמרה שאול: "נבחרתי להיות ראשת מועצה לפני שמונה שנים. היו 85 גני ילדים במועצה. היום יש לי 62 גנים. פחות ופחות ילדים. גם כשכבר יש לנו בתים, העלויות כל כך גבוהות, שמי שמגיע זה רק משפחות מבוססות יותר, עם ילדים כבר גדולים". לדבריה, "המרחב הכפרי הולך ומצטמצם. היינו 10% ממדינת ישראל, והיום אנחנו רק 8%".
הכי מעניין
פאנל "התלם והגבול - חיים על הגבולות" | צילום: לירון מולדובן, מקור ראשון
ראש המועצה האזורית בקעת הירדן, דוד אלחייני, אמר: "רק השנה הקמנו חמישה יישובים חדשים. בשנה הבאה עוד חמישה, ובעוד שנתיים עוד חמישה יישובים חדשים. היינו 21 יישובים, צמחנו ל-26". לדבריו, "כשמדובר בפריפריה, שצריך להכניס את היד לכיס פתאום היד נתקעת. היא לא נכנסת. יש הרבה הרבה סיסמאות. אנחנו לא מקבלים שום משאבים, אנחנו עושים הכל בכוחות עצמנו".
על המצב הביטחוני אמר אלחייני: "עד לפני חמש שנים לא התייחסו ליישובי בקעת הירדן כאל יישובים מאוימים. לקחנו על עצמנו להקים מחדש את כל הגדרות ביישובי הבקעה, כולל תאורת הביטחון. אנחנו לא מחכים".
ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה, מאיר צור, אמר: "הערבה זה פלא, כי בערבה התיישבו לא במקום שאחרים לא הצליחו, אלא במקום שאף אחד לא ניסה בכלל להתיישב". לדבריו, "היום מי שבא לגור בפריפריה לא רוצה לבוא רק כאיזו חלוציות. חלוציות היא חשובה, אבל הוא רוצה לבוא לגור כי יש חינוך טוב, כי אפשר לבנות בית טוב".
ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה סיפר כי מקורות ורשות המים "קיבלו החלטה להשקיע מיליארד שקל בשתי צנרות שמגיעות לערבה בזמן הקרוב, אחת ממים מותפלים באשקלון והשנייה ממים מותפלים בים סוף". על הצעירים המגיעים לגבולות אמר: "זה נוח להגיע כגרעינים, כמכינות, אבל אם רוצים שהצעירים האלה ישתכנו ויבנו את ביתם, צריך שיהיה להם טוב".
עוד כתבות בנושא
ליאורה בן-צור, חברת קיבוץ עין השלושה, ממייסדות "עתיד לעוטף", שאמה נרצחה בטבח, סיפרה: "ילדתי יום לפני את הבת השלישית שלי. למחרת אמא שלי נרצחה עם ממתקים בידיים לילדים שלי, כשהיא בדרך אליהם. באותו יום שהשתחררתי מבית החולים, עם תינוקת חדשה, עם צמיד על היד, קברתי את אמא שלי". לדבריה, "הסתכלתי על הילדים שלי בעיניים ואמרתי להם: אנחנו חוזרים הביתה, אף אחד לא יזיז אותנו מכאן".
עוד אמרה בן-צור: "חווינו את הטבח על בשרנו, והכל קרס. המדינה לא הייתה שם, הצבא הגיע כמה ימים אחרי, הרשויות המקומיות התפרקו. אז קמנו כחברה אזרחית, לא כדי להחליף, חלילה, אף מישהו, אלא כדי לתת גב". בפנייה לבני הנוער שישבו באולם אמרה: "אנחנו צריכים לזכור שאנחנו קצת ב-48' עכשיו, בהקמת המדינה. יש עתיד לעוטף".