חמישה אנשים שטוּב הנגב בעצמותם - מנהל מרחב דרום ברשות מקרקעי ישראל, שי קרפ; מנהל מרחב דרום בחטיבה להתיישבות, יהודה אבני; מנכ"לית מפעלי רמת הנגב, הילה קפלן; סמנכ"ל ההתיישבות בארגון השומר החדש, אורי ספיר; ועירית צדק, מחוות אלה בצפון הנגב - התיישבו היום (שני) לפאנל מיוחד במסגרת "ועידת בן-גוריון בנגב 4 - בין חזון למציאות", של "מקור ראשון" והמכון למורשת בן-גוריון.
עוד כתבות בנושא
בפאנל, שכותרתו הייתה "מי יבנה בית?", שעסק בחסמים בהקמת יישובים חדשים בנגב, שיתפו החמישה בחזונם לנגב. סמנכ"ל ההתיישבות בארגון השומר החדש, אורי ספיר, אמר: "תמ"א 35 אומרת שלא עוד מקימים יישובים חדשים אלא מרחיבים את הקיימים. נעדרו מכל השיקולים שם המילים 'ציונות', 'חלוציות', 'התיישבות' ו'ביטחון', ולכן המערכת מעוותת מהבסיס שלה". לדבריו, "תמ"א 35 היא עיוות. צריך לשנות את התמ"א או לכתוב תמ"א חדשה".
"יש פה טהרנות וצדקנות מיותרת בעיניי בהרבה מאוד גופים, ולכן הדבר הזה לא קם. כנראה ביהודה ושומרון יש יותר ריבונות מאשר בנגב, כי ביהודה ושומרון ממשלת ישראל מצליחה לממש את רצונותיה, ובנגב ממשלת ישראל לא מצליחה לממש את רצונותיה. הממשלה הבאה שתקום צריכה לקחת את האחריות על המשימה הזאת של יישוב הנגב ולכופף - לא לכופף את החוק, לכופף את אלה שמתעקשים לא לממש את ההחלטות שלה", הוסיף סמנכ"ל ההתיישבות בארגון השומר החדש.
הכי מעניין
פאנל "מי יבנה בית?" | צילום: לירון מולדובן, מקור ראשון
על הבנייה הבדואית הבלתי חוקית אמר ספיר: "בעוד אנחנו משחקים משחק מאוד מתוחכם, נקרא לו שח, ומתכננים מהלכים, הצד השני באותו מגרש משחק פוטבול - קובע עובדות בשטח. יש לנו לפחות עשרות אלפי בתים שהם בנייה לא חוקית מוכרזת. תעמדו היום על כל גבעה כמעט בנגב ותסתכלו סביבכם - תראו בנייה בדואית לא חוקית. יישובים יהודיים כנראה לא תראו".
מנהל מרחב דרום בחטיבה להתיישבות, יהודה אבני, אמר: "תכנון שלוקח 20 שנה הוא תכנון גרוע. קו המים שתכננו ליישוב יתיר כבר לא קיים במפת התכנון הלאומית, קו החשמל גם כן לא קיים. מה שהתחיל כנוהל שאמור להיות הרבה יותר פשוט הפך להיות, לדעתי, הנוהל הכי מורכב בעולם המערבי". עם זאת ציין אבני כי "אם הייתי יושב כאן לפני חמש שנים, הייתי מסביר למה אנחנו באפס. היום אנחנו בדרך ל-14 עד 16 יישובים חדשים".
מנכ"לית מפעלי רמת הנגב, הילה קפלן, אמרה: "תיכנסו לאתר של חברת החשמל ותראו את רמת הנגב כשיאנית הפסקות החשמל. ברמת הנגב יש 85% מהאנרגיות המתחדשות בארץ. זה די אבסורד, כי אנחנו מייצרים את הכי הרבה אנרגיה, אבל בסוף לא מקבלים את האנרגיה הזאת אלינו". על החקלאות הוסיפה: "היום החקלאי נדרש לפנות את הפסולת שלו במרחק של 100 קילומטר. לבקש מחקלאי לשנע את הפסולת שלו 100 קילומטר - זה אומר לסגור לו את המשק. אין חקלאות".
עוד כתבות בנושא
עירית צדק מחוות אלה, הפועלת זה 40 שנה בצפון הנגב, פנתה לנציג רשות מקרקעי ישראל: "סליחה, שי, מה יש לך להגיד לאומה? אני לא תפקיד ממשלתי שיתחלף עוד שנתיים, אני חקלאית. 40 שנה אני יושבת על האדמה שלי, ואפילו אין לי היתר לבנות לעצמי בית. סליחה, מה המדינה חושבת לעצמה?". לדבריה, "המדינה אמרה לנו 'תגורו פה'. אני לא בעיה שצריך לפתור, חבר'ה - אני הפתרון לבעיה".
מנהל מרחב דרום ברשות מקרקעי ישראל, שי קרפ, השיב: "אני לא רואה את השלב שאנחנו נמצאים בו עכשיו כשלב שהוא עוד חסם בדרך, אלא שלב לפני הפריצה. בהחלט הגיע הזמן לסיים את זה ולהתקדם עם זה".