במסגרת "ועידת בן-גוריון בנגב 4 - בין חזון למציאות", של "מקור ראשון" והמכון למורשת בן-גוריון, שהתקיימה במדרשת בן-גוריון, נערך המושב "החיים עצמם", בהנחיית ניקול הוד-סטרו, מנכ"לית קרן מיראז'. במושב השתתפו ראשי רשויות מהנגב, שדנו בממצאי "הדו"ח לזקן" ובאתגרים המרכזיים העומדים בפני פיתוח האזור, בהם משילות, ביטחון אישי, התיישבות, תעסוקה וחינוך.
ראש המועצה האזורית רמת הנגב, ערן דורון, התייחס לפער בין ההשקעה הממשלתית בפיתוח ההתיישבות ביהודה ושומרון לבין הנגב, וסיפר על שיחה שקיים עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אמרתי לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' - אם היה עושה אחוז ממה שעשה ביו"ש, המהפכה המטורפת שנעשתה ביו"ש, פה אצלנו בהר הנגב, היינו היום במקום עם בערך פי שניים תושבים, ועוד אפשרויות. וזו בעיניי ההזדמנות הגדולה".
דורון הדגיש כי פיתוח הנגב אינו סוגיה פוליטית או מפלגתית, וקרא להסרת החסמים הרגולטוריים המעכבים את ההתיישבות. בהתייחסו לחסמים ולשחרור שטחי אש אמר כי "משרד הביטחון הוא השחקן הכי חזק שמעכב פשוט צמיחה. משרד הביטחון וצה"ל הפכו להיות הגורם מספר אחת ברמת הנגב שמונע את ההתיישבות בפתחת ניצנה".
הכי מעניין
ראש המועצה המקומית כסייפה, עבד אלעזיז נסאסרה, מתח ביקורת על התנהלות השר לביטחון לאומי לשעבר כלפי החברה הבדואית בנגב: "הייתה ממשלה ארבע שנים, ממשלה יחסית יציבה, שהיה לה את כל הכלים לטפל בנושא של המשילות, בנושא של איסוף האמל"ח. כל ראש רשות בדואית, תשאלי אותו, יגיד לך: 'אנחנו רוצים באמת איסוף של אמל"ח'".
לדבריו, "היה לנו שר, לצערי הרב, שהתעסק בדבר אחד: הרבה טיקטוק, הרבה פייסבוק, הרבה תקשורת, והריסת בתים. הדבר היחידי שעניין אותו זה הריסת בתים. במקום להרוס את הבית של משפחה כזו או אחרת, לבוא לחשוב על ההסדרה, לחשוב על הכרה ביישובים, לחשוב על חיזוק המשפחה, לחשוב על חיזוק האוכלוסייה, לחשוב על החינוך - הריסות ועוד הריסות ועוד הריסות".
נסאסרה התייחס גם למעורבות החברה הבדואית בבחירות: "זה הביא אותנו לנושא של הבחירות, שעדיין הסערה לא נגמרה. בכל כנס שלנו דיברנו על נושא הבחירות. אמרנו לאנשים: 'אתם יכולים להשפיע, ואתם יכולים לשנות, וזה בידיים שלנו. אנחנו 20% מהאוכלוסייה, שזה 20 ומשהו מנדטים בכנסת. זה יכול להביא לשינוי במפה הפוליטית'". הוא הוסיף כי התושבים הבדואים מעוניינים במשילות ובביטחון אישי, לצד חינוך, תעסוקה ופתרונות דיור.
עוד כתבות בנושא
ראש המועצה האזורית שער הנגב, אורי אפשטיין, הזהיר מפני השלכות סיומה של תוכנית תקומה ללא תוכנית המשך ארוכת טווח. לדבריו, ניסיון השיקום מאסונות גדולים בעולם מלמד כי דווקא לאחר חמש השנים הראשונות עלולות להתפתח תופעות שליליות, בהן אלימות, משברים משפחתיים ועזיבת תושבים.
"אם המדינה לא תשכיל לתכנן כבר עכשיו את תוכנית החומש הבאה, המשך של תקומה, תוכנית שונה כי הצרכים שונים, אבל המשך לתקומה גם ברווחה, גם בחינוך, בתעסוקה ובביטחון - אנחנו נראה שיש חזרה גדולה של תושבים לעוטף, ואז נראה נפילה מאוד גדולה", הזהיר אפשטיין. לדבריו, "הדרישה מהממשלה צריכה להיות שתחליטו על תוכנית המשך לתקומה של לפחות חמש שנים נוספות".
אפשטיין התייחס גם למחיר האישי של מתקפת השבעה באוקטובר: "איבדתי חמישה מבני משפחתי, והכאב והטראומה של מה שעברתי ילוו אותי לעולם. כך גם כל משפחה שחיה בעוטף עזה ונושאת עמה את צלקות השבעה באוקטובר. לצד ההזדמנויות לשיקום ולצמיחה, אנחנו חייבים להעניק למשפחות מענה מותאם, ליווי נפשי ותמיכה ארוכת טווח". לדבריו, "החזון שלי הוא שנצליח להפוך את האסון לנקודת מפנה, לבנות מחדש את חבל הארץ הזה. שער הנגב, העוטף ושאר הרשויות, טוב וחזק יותר מכפי שהיה לפני השבעה באוקטובר".
סגנית ראש עיריית שדרות, יהודית אוליאל-מלכה, קראה לממשלה לשתף את הרשויות המקומיות בתכנון ובקבלת ההחלטות: "מה שהייתי רוצה מהממשלה החדשה זה לראות ברשויות שותפים אמיתיים. לא רק שנרגיש זרוע ביצועית אלא שותפים בתכנון ובאסטרטגיה ובכל התהליך". לדבריה, יש להמשיך להשקיע בנגב וביישוביו גם מעבר לצרכים הביטחוניים, ולחזק את מערכות החינוך, התעסוקה ואיכות החיים כדי לאפשר את המשך צמיחת האזור.