תחת הממשלה האחרונה, תושבי יהודה ושומרון נהנו מרוח גבית. הממשלה אישרה הקמת יישובים חדשים והכשירה בדיעבד יישובים קיימים, סיפקה מימון לתשתיות ולהרחבה, וחשוב מכל – העבירה את הסמכויות בנושאים אזרחיים מידי גורמים צבאיים לידי נבחרי ציבור.
עוד כתבות בנושא
באירוע שנערך בהתיישבות בחודש אוגוסט, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ממשלתו הקימה והכשירה 104 יישובים ו-160 חוות חקלאיות ביהודה ושומרון. לדבריו, הנוכחות היהודית באזור מבטיחה את ההווה ואת העתיד של העם היהודי. "זוהי ארצנו והיא תישאר שלנו לנצח", אמר נתניהו. "לא אפשרנו, ולא נאפשר, הקמת מדינה פלסטינית. אם השמאל יעלה לשלטון, מהפכת ההתיישבות תיעצר".
פרשנים ששוחחו עם JNS הביעו דעה דומה. עמיהוד אמיר, יו"ר ארגון "פרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי" – קבוצת אקדמאים העוסקת בסוגיות הקשורות לביטחון ישראל ולזהות הלאומית – ציין כי קשה לדעת עד כמה קיצונית תהיה ממשלה בראשות האופוזיציה הנוכחית, "אך דבר אחד בטוח: הם לא ירחיבו את ההתיישבות".
הכי מעניין
ממשלה בראשות האופוזיציה עשויה לבטל אישורים שכבר ניתנו לחלק מהחוות החקלאיות. מדובר ביישובים חקלאיים שצברו פופולריות בשנים האחרונות, שכן הם מאפשרים למשפחה אחת לשמור על נוכחות פיזית בשטח נרחב באמצעות רעייה ופעילויות חקלאיות אחרות.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ | צילום: צילום נעמה שטרן
באוגוסט הצהיר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי בכוונתו להחיל את מודל החוות החקלאיות גם בגליל – אזור המאופיין בריכוז גבוה של יישובים בעלי רוב ערבי – וכן בנגב, אזור שבו בדואים משתלטים על שטחים בקצב מהיר.
לדברי עמיהוד, רעיון זה ייזנח תחת שלטון האופוזיציה, שכן השותפה הערבית בקואליציה שלה – מפלגת רע"מ, המזוהה עם תנועת "האחים המוסלמים" – תמנע זאת. זאת ועוד, הציבור המצביע למפלגה זו הוא זה שמבצע בנייה בלתי חוקית בגליל ובנגב.
כמו כן, ייתכן שממשלה בראשות האופוזיציה תגיע להסדר כלשהו עם הרשות הפלסטינית. לא מדובר בנסיגה מלאה, כפי שאירע בתוכנית ההתנתקות מרצועת עזה ב-2005, אז פינתה ישראל בכוח כ-8,000 תושבים יהודים מגוש קטיף. תחת זאת, ישראל תוותר על שטחים מסוימים ביהודה ושומרון, ואולי אף תרחיב את השליטה הפלסטינית בשטח B.
"בשלב זה, החיים ביישובים יהפכו למסוכנים כל כך, עד שרבים יעזבו מרצונם החופשי", הוא אמר. "הקהילות שלהן לא רק יקפאו על שמריהן – הן ייחנקו".
אמיר גם צופה כי ממשלה המורכבת ממפלגות אופוזיציה תפעל "באופן לא הוגן" נגד התושבים היהודים באזור. לדבריו, אף שהנתונים מצביעים על כך שקהילה זו היא אחת הפחות אלימות בעולם, הממשלה תרדוף צעירים יהודים.
"ראינו לאחרונה מקרים רבים שבהם פרובוקטורים מהשמאל, יחד עם ערבים, מתחילים ליידות אבנים לעבר הצעירים הללו – שמגיבים במאבק. אנשי השמאל מצלמים אותם, וזה מכונה 'אלימות המתנחלים'", הוא אמר. "הממשלה תנקוט יד קשה; היא תציק לצעירים הללו ותכפה עליהם למסור הודאות שווא מסוגים שונים. לכן, החשש שלי אינו מוגבל ליהודה ושומרון בלבד; אני חושש למרקם החברתי בישראל כולה".
תא"ל (במיל') אמיר אביבי, מייסד תנועת הביטחוניסטים בוועידת ההתיישבות בעפרה | צילום: לירון מולדובן
תא"ל (במיל') אמיר אביבי, שעזב בחודש יוני את תפקידו כיו"ר עמותת "הביטחוניסטים" כדי להצטרף למפלגת הליכוד, חושש גם הוא לגורל המרקם החברתי בישראל, אם כי מסיבה שונה. הוא סבור שממשלה המורכבת ממפלגות האופוזיציה הנוכחיות לא תקדם כלל בנייה ביהודה ושומרון. "הם יעצרו את התקציבים לתשתיות ולכל השאר".
ממשלה כזו תהיה תלויה בחבריה הקיצוניים ביותר, כגון יאיר גולן, יו"ר מפלגת "הדמוקרטים", שהצהיר על כוונתו לפנות כ-100 מאחזים ביהודה ושומרון. היא תהיה תלויה גם במנסור עבאס ממפלגת רע"מ, וב"רשימה המשותפת" – מפלגה ערבית נוספת. אף שרשימה זו אנטי-ציונית מכדי להצטרף לממשלה ישראלית כלשהי, היא הביעה נכונות לתמוך בממשלה מבחוץ, ובלבד שזו תוביל להדחתו של נתניהו.
לדברי אביבי, כאשר ערביי ישראל יראו זאת, הדבר יעניק להם ביטחון רב יותר. "המצב הפנימי בישראל הוא תמיד עדין. יש לנו מיעוט ערבי גדול – גדול יותר, אגב, מאשר בצרפת, בבריטניה או בספרד – וחלק ממנו עבר הקצנה. אם הם יחושו שהיהודים ויתרו על הריבונות, ושהממשלה תלויה במפלגות ערביות, הדבר עלול להניע אותם לבצע מתקפה בתוך ישראל במתכונת של אירועי ה-7 באוקטובר. קיבלנו אזהרה לכך במהלך מבצע 'שומר החומות', עם מהומות בערים מעורבות ברחבי ישראל, כולל בגליל ובנגב. אני מאמין שתרחיש כזה עלול להתממש, והוא מסוכן ביותר", אמר אביבי.
חששו הגדול ביותר של אביבי נובע מהשילוב בין ממשלה ישראלית המזוהה עם השמאל הקיצוני, לבין עלייתו של ממשל אמריקני עוין לישראל. בשנתיים הראשונות, ממשלה כזו עשויה להסתפק בצעדים מוגבלים, כגון הקפאת הבנייה וקיצוץ תקציבים; אך בעוד שנתיים יתקיימו בחירות בארה"ב. אם ייבחר ממשל עוין לישראל, הוא יפעיל לחץ על הממשלה הישראלית לקבל את פתרון שתי המדינות. ממשלת שמאל קיצוני, שכבר נוטה לכיוון זה, תיענה לדרישה, אמר אביבי.
"אז גם אם השנתיים הראשונות לא יביאו עמן שינויים דרמטיים, אנחנו לוקחים סיכון אסטרטגי עצום במבט לעתיד. זו הסיבה שאני אומר שמדובר למעשה בהצבעה קיומית; שאנחנו מצביעים על חיינו", אמר אביבי. "אני לא מסתכל על זה כפוליטיקאי. אני מציג את הערכתי המקצועית כתת-אלוף. אנו מצויים בסכנה חמורה ביותר".
עוד כתבות בנושא
