במשך יותר משני עשורים פועלים ארגונים לשנות את מדיניות ישראל דרך חרמות: חרם על מוצרים, חברות ומוסדות אקדמיים ועל ההתיישבות ביהודה ושומרון. הפעם הייתה זו בריטניה, שהטילה עיצומים בתחום המסחר והבנייה ביו"ש ובתחום ייצוא כלי נשק.
ראשית, יש לומר ששום חרם לא יכול לשנות את ההיסטוריה ולערער על הקשר של עם ישראל לארצו. אך מעבר לכך, אחרי עשרות שנים של ניסיונות כדאי גם לעצור ולשאול שאלה פשוטה: האם החרם פועל?
התשובה, לפחות בכל הנוגע למטרה המרכזית של החרם, שלילית. ההתיישבות לא נעצרה, ומדיניות ממשלות ישראל לא השתנתה בעקבותיו. למרות כל מאמצי המחרימים, ב־25 השנים האחרונות ההתיישבות פורחת, הוקמו מאות חברות ועסקים ביהודה ושומרון, ונפתחו עוד אזורי תעשיה ומפעלים חדשים.
הכי מעניין
Airbnb. | צילום: מרים צחי, שאטרסטוק
קחו לדוגמה את Airbnb. בשנת 2018 הודיעה החברה כי תסיר את האפשרות להשתכן בכ־200 נכסים ביהודה ושומרון. ההחלטה התקבלה לאחר שנים של לחץ מצד פעילים פרו־פלסטינים, שהציגו את ההחלטה כהישג.
התוצאה המיידית היא שעשרות מיליוני תיירים גילו פתאום שיש דירות Airbnb בחבלי ארץ התנ"ך, וכך אפשר לבקר בהם.
פחות מחצי שנה לאחר מכן Airbnb חזרה בה. באפריל 2019 הודיעה החברה כי לא תיישם את ההחלטה להסיר את הנכסים, ובמקום זאת תתרום את הרווחים מההזמנות באזור לארגונים ללא מטרות רווח. החרם השיג כותרות, אך לא שינה את המציאות.
הסיפור של בן אנד ג'ריס מוכר יחסית. ב־2021 הודיעה יצרנית הגלידות כי מכירת מוצריה ב"שטחים הפלסטיניים הכבושים" אינה עולה בקנה אחד עם ערכיה, ולכן לא תחדש את הסכם ההפצה באזור.
חלב ודבש של בן & ג’ריס | צילום: יח"צ
אך החברה הדגישה במפורש שאינה עוזבת את ישראל. לאחר מאבק ממושך מכרה חברת האם יוניליוור את הפעילות הישראלית לבעל הזיכיון בארץ. בעקבות העסקה המשיכו מוצרי בן אנד ג'ריס להימכר בכל ישראל, כולל ביהודה ושומרון. גם כאן החרם יצר סערה תקשורתית, אך לא הצליח לשנות את המציאות.
זו הנקודה החשובה. גם במקרה שהחרם הצליח לפגוע במידת מה בגורמים בישראל או ביהודה ושומרון, הוא לא הביא לשינוי מדיניות. אם המטרה היא לעצור את ההתיישבות או לגרום לישראל לשנות את מדיניותה, קשה להצביע על הצלחה כזו גם אחרי רבע מאה.
לחרם יש גם תוצאה מעניינת, אולי אפילו אירונית. בארצות הברית, שקיימת בה תמיכה ציבורית ופוליטית ניכרת בישראל, החרמות הביאו לתגובת נגד. מדינות רבות בארה"ב קידמו חוקים המגבילים התקשרויות והשקעות ציבוריות בחברות המשתתפות בחרם נגד ישראל. 37 מדינות כבר אימצו במשך השנים חוקים או צעדים נגד תנועת החרם.
בית הנבחרים האמריקני חוקק לפני שבוע, ברוב גדול, חוק שנועד למנוע ממוסדות אקדמיים המשתתפים בחרם נגד ישראל לקבל מימון פדרלי מסוג מסוים. ההצעה עדיין טעונה אישור של הסנאט. לפי רויטרס, החוק נולד על רקע התרחבות החרמות והמחאות בקמפוסים בארה"ב.
זה משפיע לחיוב גם על יהודה ושומרון. כך לדוגמה, בתגובה לצעדי בריטניה, ומתוך אמונה שהשקעה בארץ התנ"ך תביא ברכה לעסקים שלהם בארה"ב, אנשי עסקים אמריקנים פנו לארגון ידידי יהודה ושומרון באמריקה AFJS כדי למצוא אפיקי השקעה ביו"ש.
הפגנה של תנועת החרם. | צילום: שאטרסטוק
נראה כי לפעמים חרם מייצר תוצאה הפוכה מזו שהתכוונו לה יוזמיו: התבצרות וגיוס של תומכים חדשים. במקום להרחיק את יהודה ושומרון מהלב האמריקני, הוא הכניס אותם עמוק יותר לתוכו. במקום לגרום לתומכי ישראל להתייאש, הוא גרם לרבים מהם להתארגן, לפעול פוליטית ולחפש דרכים להגן על הקשר האמריקני לישראל וליהודה ושומרון.
החרם לא הביא לבידוד ישראל וההתיישבות, אלא תרם ליצירת מאבק פוליטי חדש בארה"ב - מאבק על חופש המסחר והביטוי, מדיניות החוץ האמריקנית והזכות של אמריקנים להחליט עם מי הם רוצים לעשות עסקים.
בשביל תומכי ישראל בארצות הברית זהו רגע של הזדמנות: לנצל את החרם כדי לחזק את הקשר בין אמריקה לבין ישראל ויו"ש.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
