לפחות 21 מאחזים יהודיים הוקמו בשנתיים וחצי האחרונות בשטחי B ביהודה ושומרון, כך לפי דו"ח חדש שפרסם ארגון השמאל שלום עכשיו. בארגון חוששים מפני מה שהם מגדירים שינוי מדיניות והפרה של הסכמי אוסלו. הנתונים שהם מציגים מלמדים על התרחבות ניכרת של ההתיישבות היהודית גם בשטחי B - באזורים שבהם האחריות האזרחית הועברה לרשות הפלסטינית.
לפי הסכמי אוסלו, שטחי A נמצאים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית; בשטחי B האחריות האזרחית היא פלסטינית והאחריות הביטחונית נתונה לישראל; ואילו שטחי C נמצאים בשליטה אזרחית וביטחונית ישראלית מלאה.
מעלה רחבעם | צילום: Abir Sultan/Flash 90
לפי הדו"ח, בסוף 2024 תיעד צוות המעקב של שלום עכשיו שבעה מאחזים חדשים בשטחי B, ומאז נוספו מאחזים נוספים וחלק מהקיימים התרחבו. בחלקם כבר מתגוררות משפחות וילדים, הוקמו מבני קבע ובתי כנסת, ובאחד מהם אף הוצבה עגלת קפה המשרתת מבקרים.
הכי מעניין
בשלום עכשיו טוענים כי למרות פינוי נקודתי של חלק מהמאחזים בידי המנהל האזרחי, הם מוקמים מחדש וממשיכים להתבסס. לפי הארגון, בחלק מהמקומות מתחילה ההתיישבות באוהל ובדיר, ובהמשך מוקמים מבנים קבועים הכוללים יציקות בטון ותשתיות נוספות.
לפחות חמישה מהמאחזים הוקמו, לפי הדו"ח, באזור המכונה "השמורה ההסכמית" ממזרח ומדרום לבית לחם. מאחזים נוספים הוקמו באזור רמאללה, דרום הר חברון, אזור שכם ובמרחב שממזרח לבית לחם ולחברון.
מעלה רחבעם | צילום: Nati Shohat/Flash 90
הארגון מדגיש כי מדובר בהתפתחות חריגה לעומת העבר. לטענתו, עד כה היו מקרים בודדים שבהם מאחזים שהוקמו בשטח C התרחבו אל שטחי B, ובהם קומי אורי, מעלה רחבעם וחוות גלעד. במקרים הללו המנהל האזרחי הרס את המבנים שחצו לשטח B. לעומת זאת, המאחזים החדשים הוקמו, לפי הדו"ח, מלכתחילה בעומק השטח, ולעיתים סמוך לשטחי A.
הדו"ח קושר את הקמת המאחזים להרחבת פעילותה של ישראל בשטחי A ו־B. ביולי 2024 הוסמך המנהל האזרחי להרוס מבנים פלסטיניים באזור "השמורה ההסכמית", ובהמשך החליט הקבינט המדיני־ביטחוני לאפשר לגורמי האכיפה הישראליים לפעול בשטחי A ו־B בנושאי סביבה, ארכאולוגיה ומים.
בשלום עכשיו טוענים כי צעדים אלה מטשטשים את ההבחנה בין שטחי B לשטחי C ומחלישים בפועל את הסכמי אוסלו. מנקודת מבט התיישבותית, לעומת זאת, מדובר בחיזוק האחיזה הישראלית באזורים שבהם למדינה יש אחריות ביטחונית, ובהרחבת הנוכחות היהודית גם מעבר לגבולות שבהם התמקדה ההתיישבות עד כה.
מעלה רחבעם | צילום: Abir Sultan/Flash 90
הארגון טוען עוד כי הקמת המאחזים מלווה בפריצת דרכים, רעיית עדרים והשתלטות על מקורות מים, וכי עשרות מבנים ומתחמי מגורים פלסטיניים ננטשו בעקבות לחץ ואלימות. אלה טענות שלום עכשיו, שלא צורפה להן בדו"ח תגובת המתיישבים או המדינה.
"הקמת מאחזים בלב שטחי B מעידה על תוכניות הסיפוח והמתת הרשות הפלסטינית של הממשלה", טענו בארגון. עוד מסרו כי גם לאחר הצהרת ראש הממשלה בנימין נתניהו שלפיה יש לפנות את המאחזים, הם ממשיכים להתרחב.
הדו"ח מציג את המהלך כביטול הדרגתי של חלקים מהסכמי אוסלו. עם זאת, עצם היקף ההתיישבות המתואר בו מלמד כי בשטח מתפתחת מציאות חדשה, שבה הנוכחות היהודית מתרחבת גם באזורים שנחשבו במשך שנים מחוץ למפת ההתיישבות הישראלית.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
