בגטו בעיר פרנקפורט בגרמניה לא הותר ליהודים להתקין חלונות בקיר שפנה לגן הציבורי, כדי שאלה לא יוכלו ליהנות מהנוף. זו כמובן לא הייתה הגזרה היחידה שהטילו על היהודים בגלות, ובוודאי לא החמורה שבהן.

אך הסיבה לכך שהקיר האטום בגטו עלה במחשבתי על רקע הגזירות של האיחוד האירופי היא הרשעות האופיינית לגויים שהענישה הזאת מבטאת. כל בר־דעת מבין שהעיצומים של האיחוד לא יכולים למוטט את מאות ההתנחלויות ומאות אלפי המתיישבים שזוכים לחיות בגאון בהרי יהודה ושומרון. במידה רבה, יש בחרמות המגוחכים הללו כוח מדרבן להגברת תנופת ההתנחלות. כאשר החרימו את יקבי יהודה ושומרון נקט יעקב ברג, בעלי יקב פסגות, טקטיקה חכמה. בתוך זמן קצר הוא הצליח להביא לפרסום עולמי של השומרון כחבל ארץ שגדלים בו ענבים משובחים ומייצרים בו יין שזוכה לתהילה ולביקוש גובר.

תנועת נחלה הוקמה בידי הרב משה לוינגר אחרי הגירוש מחבל עזה ומצפון השומרון, ותחילה נקראה "נוער למען ארץ ישראל ונאמני ארץ ישראל". התנועה פעלה לגיבוש גרעיני התיישבות והקמת נקודות התיישבות חדשות מיד אחרי הגירוש. במשך קרוב לעשור היה קשה להחדיר את הרעיון שחייבים להמשיך להקים יישובים חדשים. בהקמת אביתר, אחרי עשרים שנה שלא קם יישוב חדש, נוצר הפתח להקמת עוד ועוד נקודות התיישבות.

בשנתיים האחרונות הצליח השר בצלאל סמוטריץ' להשלים פערים של שנים רבות, וכעת המרחבים הולכים ונגאלים בעזרת חוות ויישובים רבים. תנופת הבנייה והשמחה שהיא מייצרת בלב רבים לא עושות טוב לאירופים, שחשים על בשרם את פריחת האסלאם בארצותיהם. ברשעות עתיקת יומין הם מטילים גזירות שאין בהן כדי לעצור את פריחת ההתיישבות.

ממשלת ישראל יכולה להשיב מלחמה שערה. בעולם המודרני עיצומים יכולים להפוך גם לחרב פיפיות. בעידן שבו כלכלת ישראל משגשגת והרכש הביטחוני של גרמניה מישראל מרשים בהיקפו, הדרך היעילה ביותר להדוף את הגזירות היא הקמת יישובים חדשים בהיקף גדול ביהודה ושומרון, לצד חידוש ההתיישבות היהודית בעזה. במקום להירתע צריך להרים ראש, להפתיע ולהיאחז מחדש בשער הדרומי של ארץ ישראל.