על רקע המלחמה המתמשכת והדיונים הציבוריים סביב עתיד גבול הצפון, עולות בשיח הציבורי הצעות שונות שנועדו להבטיח יציבות ביטחונית לאורך זמן. חלק מהיוזמות מדברות על מעורבות בינלאומית מוגברת, אחרות על הסדרים מדיניים או על פירוק ארגונים מנשקם, ויש גם לא מעט קריאות ליצירת אזור חיץ דמוי "הקו הצהוב" ברצועת עזה. אולם לצד ההצעות הללו, אנו בתנועת "עורי צפון" מבקשים להעמיד מספר נקודות יסוד שנועדו לבחון עד כמה הפתרונות המוצעים אכן יכולים להבטיח ביטחון אמיתי לתושבי הצפון ולמדינת ישראל.
עוד כתבות בנושא
אחת הטענות המרכזיות היא כי "מיקור חוץ" של הביטחון איננו פתרון יעיל במזרח התיכון. לאורך השנים הוצבו בדרום לבנון כוחות בינלאומיים שונים, ובראשם כוח יוניפי"ל של האו"ם, שתפקידם היה למנוע התבססות של ארגונים חמושים בסמוך לגבול ישראל. בפועל, חרף נוכחותם בשטח, ולפעמים אף בסיועם, חיזבאללה הצליח לבנות מערך צבאי משמעותי ולבסס את כוחו באזור. ניסיון זה מוביל רבים לטעון כי ביטחון ישראל אינו יכול להישען על גורמים חיצוניים, אלא חייב להישאר בראש ובראשונה באחריותה של מדינת ישראל ושל צה"ל.
נקודה נוספת שעולה בדיון היא שאלת פירוק חיזבאללה מנשקו. אף שמדובר בדרישה שמופיעה לעיתים במסגרת יוזמות מדיניות שונות, יש הסבורים כי גם מהלך כזה איננו מבטיח שינוי מהותי במצב. אם פעילי הארגון ישולבו במסגרת צבא לבנון, ייתכן שבפועל ימשיכו להפעיל את כוחם במסגרת אחרת. בנוסף, גם במקרה שבו הארגון יתפרק באופן רשמי, האפשרות שיקום גוף חדש תחת שם אחר שימשיך לפעול באותה אידיאולוגיה ובאותה מתכונת איננה זניחה בכלל.
הכי מעניין
בהקשר זה מודגש גם כי האיום מדרום לבנון איננו מוגבל לארגון אחד או לעדה מסוימת. חיזבאללה הוא אמנם האיום המרכזי כיום, אך בעבר פעלו באזור גם ארגונים סוניים שונים. כך, למשל, מלחמת לבנון הראשונה התנהלה בעיקר מול אש"ף הסוני שפעל מדרום לבנון ותקף את יישובי הצפון. עובדה זו מובילה למסקנה כי הבעיה העיקרית היא עצם קיומם של ארגוני טרור חמושים בגבול ישראל, ללא קשר לזהותם הדתית או הארגונית.
נקודה נוספת שנידונה היא סוגיית אזור החיץ. לאורך השנים, ועכשיו ביתר שאת, עלו הצעות להקים אזור חיץ ריק מאדם בין ישראל ללבנון, שימנע התקרבות של גורמים עוינים לגבול. אולם ניסיון העבר מלמד כי שטחים ריקים נוטים להתמלא במהירות בכוחות שמבקשים לנצל את הוואקום שנוצר. כפי שאדמת בור מתמלאת קוצים ללא טיפול, אלא אם כן נשתלים שם צמחים מיטיבים. אנו סבורים כי אזור חיץ צבאי בלבד עשוי להיות פתרון זמני בלבד, שאינו מבטיח יציבות לאורך שנים.
עוד כתבות בנושא
כדי ליצור מציאות יציבה ובטוחה חייבים לא רק נוכחות צבאית אלא גם נוכחות אזרחית, שמעדנת בפועל את השליטה בשטח. יישובים אזרחיים הם גורם משמעותי בקיבוע מציאות ביטחונית לאורך זמן ובהרתעת גורמים עוינים מלנסות ולהתבסס מחדש באזור. כמו כן, כיבוש שטח, הזזת הגבול וקיבועו על ידי התיישבות משדרת מסר בלתי מתפשר כלפי האויבים. זאת לעומת מצב עם אזור חיץ שניתן "לכרסם" אותו על ידי התקפות.
חשוב גם לזכור את הזיקה ההיסטורית והאמונית לשטח זה. בראשית הציונות, ברור היה לבן גוריון - ועוד הרבה לפניו - כי הגבול הצפוני של מדינת ישראל העתידית צריך לעבור בליטני. אזור זה הוא נחלת שבטי אשר ונפתלי, והיה חלק בלתי נפרד מארץ ישראל במשך הדורות.
רק בעזרת התיישבות יהודית בשטח החדש שיתווסף למדינת ישראל ניתן יהיה לייצר מציאות שבה האיום מורחק מיישובי הגליל ומגבול ישראל, תוך יצירת עומק ביטחוני שיבטיח שקט ויציבות לאורך זמן.