תנועת רגבים פרסמה היום (ראשון) דו"ח שמתעד כיצד הטענות על "אלימות מתנחלים" משמשות כלי אסטרטגי לדה-לגיטימציה של ההתיישבות ביהודה ושומרון, לוחמי צה"ל ומדינת ישראל כולה. הדוח מציג ניתוח של מסד הנתונים של האו"ם, שמתיימר לתעד את כלל אירועי האלימות ביהודה ושומרון. לפי הניתוח, יותר מ-98% מהאירועים המתויגים כ"אלימות מתנחלים" היו בפועל עימותים ביטחוניים של פלסטינים מול כוחות צה"ל — ולא אירועים אזרחיים.
עוד עולה מהדוח כי מקרים של הגנה עצמית, פיגועים פלסטיניים, עבודות תשתית של מדינת ישראל ואף עליית יהודים להר הבית וטיולים באתרים היסטוריים— כולם מופיעים כמקרי "אלימות מתנחלים". "יש מרחק שנות אור בין המיתוג, המיקוד והעיסוק באירועים שוליים אלו ובין העיסוק במקרי אלימות אחרים ביהודה ושומרון, במדינת ישראל כולה וברחבי העולם", אומרים ברגבים.
ההטיה בנתוני האו"ם
הדו"ח מצביע על כך שדיווחי האו"ם מבוססים כמעט תמיד על מקורות פלסטיניים בלבד, ללא אימות עצמאי, תוך הכללת מקרים שמעולם לא התרחשו או שדווחו באופן מסולף. כל אלה מייצרים תשתית שקרית המציירת את המתיישבים וחיילי צה"ל כגורם תוקפן ואת ישראל כמדינה שמבצעת פשעי מלחמה.
הכי מעניין
אתר האינטרנט של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), בדף שכותרתו "אלימות הקשורה למתנחלים" (Settler related Violence), מתיימר להציג נתונים של תקריות שהתרחשו ביהודה ושומרון, לרבות ירושלים המזרחית, שבהן היו מעורבים מתנחלים ואזרחים ישראלים אחרים כמבצעים או כקורבנות. את האירועים האו"ם מסווג לפי תוצאותיהם: הרוגים או פגיעות גוף, נזק לרכוש ותקריות ללא נזק ופגיעה.
את האירועים שהסתיימו בהרוגים או פגיעות בגוף, האו"ם מציג במסד המתעדכן באתר, תחת הכותרת "אלימות הקשורה למתנחלים". הנתונים במסד זה, מתבססים על טבלת אקסל מתעדכנת ומפורטת של כל סוגי האירועים. הטבלה מתארת 8,332 "תקריות שמעורבים בהן מתנחלים ישראלים ואזרחים ישראלים אחרים" שהתרחשו בגדה המערבית או בישראל ולא בעזה מינואר 2016 ועד אפריל 2023.
שני מקורות המידע, הן המסד והן אותה טבלה, שייכים לאו"ם ואמורים להיות מסונכרנים זה עם זה בכל הנוגע לתקריות שהסתיימו בהרג או פגיעה בגוף, אך בפועל הם סובלים מחוסר סנכרון מובהק, הסתמכות על מקורות מידע מעגליים, בעיות אמינות קשות ומציגים תמונת מצב שקרית, מעוותת ומנופחת, לעיתים במאות ואף באלפי אחוזים.
הפערים:
- מסד הנתונים מונה בנפגעי "אלימות מתנחלים" גם פלסטינים שנפגעו או נהרגו בהתקפות ובפיגועים שהם עצמם יזמו וביצעו נגד אזרחי ישראל ביהודה ושומרון וביתר אזורי הארץ, מבצע ספירת חסר של אירועי אלימות פלסטינית, וסובל מהיעדר קורלציה בנוגע למספר הנפגעים הפלסטינים בין מסד הנתונים ובין הטבלה.
- הטבלה כוללת אלפי אירועים שאינם אלימים כמו כניסת יהודים להר הבית, כניסת מטיילים לאתרי ארכאולוגיה, פעולות חוקיות שמדינת ישראל עושה בתחום תשתיות, וכן מקרי תאונות דרכים ועוד, ומחשיבה אותם כאירועי אלימות לכל דבר.
- כ-20% מהתקריות שהטבלה מונה התרחשו בכלל בירושלים ולא ביהודה ושומרון, ולכן מלכתחילה אין להן כל קשר ל"אלימות מתנחלים".
- כ-12%, אלף מהתקריות, מתבססות על מקור אחד בלבד - לשכת תיאום וקישור המוצגת כשני מקורות שונים, זאת בניגוד לטענת האו"ם כי נתוני המסד מתבססים על שני מקורות נפרדים לפחות.
לאחר סינון אלפי המקרים הבלתי-רלוונטיים, נותרו 833 מקרים לאורך שבע שנים וחצי, שהם 10% בלבד מהרשימה המקורית. מדובר ב-9.4 טענות למקרים של אלימות פיזית מצד יהודים על בסיס לאומני בכל חודש בממוצע לאורך התקופה המוזכרת. אך גם בין מקרים אלו ישנם עשרות מקרים מובהקים של פיגועי טרור ערבי כלפי יהודים שסווגו "אלימות מתנחלים", כולל "עימותים" בהם פלסטינים נפגעו על ידי כוחות הביטחון, ללא כל מעורבות של מתנחלים. עוד עשרות הם מקרים מובהקים של פיגועי טרור פלסטיני כלפי יהודים, שסווגו "אלימות הכנסת" (מצד כנסת ישראל).
נתוני משטרת ישראל ורשויות האכיפה
מבחינת נתוני משטרת ישראל באשר לאירועי אלימות לאומנית — יהודית וערבית כאחד — ברחבי הארץ, עולה תמונה של אכיפת יתר כלפי יהודים, במיוחד מתיישבים, לצד שיעור אכיפה נמוך מאוד כלפי עבירות לאומניות של ערבים, גם כשהן חמורות ומסכנות חיים.
בנוגע לכלל התיקים על פשיעה ואלימות על רקע לאומני שהתרחשו מ-2014 ועד 2024 בישראל, התקבלו במחוז ש"י של המשטרה 1,356 תלונות בדבר אלימות יהודית על רקע לאומני ונפתחה חקירה ב-537 תיקים. בחלק מהתלונות מדובר באירועים שלא קשורים לאלימות או ללאומנות, כמו גניבת רכב, החזקת סמים ועוד.
עילות סגירת התיקים על ידי המשטרה נגד אלימות יהודית על רקע לאומני ביהודה ושומרון קרובות מאוד לממוצע בשיעור סגירת התיקים בגין עילות אלו בכל רחבי הארץ, הן בפילוח מול פשיעה לאומנית יהודית, הן בפילוח מול פשיעה לאומנית ערבית. 8% מהתיקים נסגרו בשל נסיבות שלא מצדיקות העמדה לדין, 19% נסגרו מחוסר ראיות ו-72% כי לא נמצא עבריין.
שיעור התלונות שהגישו פלסטינים ביהודה ושומרון גבוה באופן ניכר מבשאר הארץ. שיעור כתבי האישום המוגשים נגד יהודים ישראלים בכל רחבי הארץ בעבירות אלימות על רקע לאומני גבוה פי שלושה משיעור כתבי האישום נגד ערבים-ישראלים בעבירות אלו.
שיעור ההרשעה בעבירות על רקע לאומני – יהודית וערבית כאחד – עומד על כ-50%. הנתונים הזהים מצביעים על שקר הטענות בדבר אפלייה לטובת הנאשמים היהודים.
שיעור ההרשעות בתיקי אלימות לאומנית של יהודים בכלל הארץ עומד על 36%, לעומת שיעור הרשעה של ערבים על עבירה דומה העומד על 56%. בנוסף, שיעור ההרשעות של יהודים ביהודה ושומרון הוא הנמוך ביותר, ועומד על 31%. כלומר, על אף שכנגד יהודים הוגשו פי שלושה כתבי אישום לעומת ערבים, שיעור ההרשעה בהם נמוך יותר, באופן המעיד על אכיפה בררנית דווקא כלפי יהודים.
ברגבים טוענים כי בכירים במשטרה קבעו בכמה הזדמנויות כי רוב מוחלט של התלונות שמגיעות למשטרה כנגד אלימות יהודים ביהודה ושומרון מתגלות כתלונות שווא, המוגשות על ידי תנועות שמאל וגורמים אנרכיסטיים שמטרתם להתסיס את השטח.
הדו"ח מתריע מפני השלכותיו מרחיקות הלכת של הקמפיין: מהכפשת המתיישבים והעמקת הקיטוב הפנימי בישראל, דרך השחרת מדינת ישראל בזירה הבינלאומית ואפילו הצדקה של זוועות טבח השבעה באוקטובר, ועד סנקציות חמורות על אזרחים ישראלים — סנקציות הפוגעות בהתיישבות, בביטחון המדינה, בזכויות אדם ובדמוקרטיה הישראלית. הדוח מותח ביקורת חריפה על רשויות האכיפה והמדינה וקורא לחשוף לציבור את נתוני האמת באמצעות מסד נתונים אחוד, לפעול בשקיפות ובאיזון, ולהשיק קמפיין הסברה יזום בארץ ובעולם. עוד קורא הדו"ח לסילוק הגורמים הזרים והאידיאולוגיים המלהיטים את השטח ומייצרים מציאות מדומה תוך ליבוי הנרטיב השיקרי.
ברגבים ממליצים על שלושה כיוונים לפעולה:
- איחוד נתונים: איגום הידע של גופי האכיפה - המשטרה, צה"ל והשב"כ לכדי בסיס מידע אמין ורלוונטי לעוסקים בנושא ברחבי הארץ והעולם, יאפשר למנוע ואף לגדוע את מסע הדה-לגיטימציה ומאידך גיסא לטפל בתופעת השוליים שקיימת בכל חברה, מבלי להכלילה.
- קמפיין הסברה יזום של מדינת ישראל כדי להפריך את הנאמר ולשקף את האמת.
- הרחקת גורמים עוינים כדוגמת אנרכיסטים, פעילי OCHA וארגוני שטח מקומיים ושאינם מקומיים, המתסיסים את השטח במכוון ומפיצים את השקרים.