אחרי 378 ימים בבידוד, ארבעה אנשי צוות שהשתתפו במשימה מדומה למאדים יצאו בסוף השבוע ממתקן סגור של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א, במרכז החלל ג'ונסון שביוסטון, טקסס. הניסוי הממושך נועד לסייע בהכנות למשימה עתידית שבה אסטרונאוטים אמריקנים יטוסו אל מאדים, כוכב הלכת השכן של כדור הארץ.
"זו הייתה שנה מטורפת - אסטרונאוטים מדומים שחיו בשבי מבחירה חופשית", סיפרה אלן אליס, האחראית על הבריאות במשימה, לאחר שיצאה מהמתקן בשבת יחד עם שלושת חבריה לצוות.
עוד כתבות בנושא
המשימה, המכונה CHAPEA, היא חלק מתוכנית של נאס"א שנועדה לבחון את בריאותם ותפקודם של אנשי צוות בתנאים המדמים מסעות חלל ממושכים. ארבעת המשתתפים נכנסו ב-19 באוקטובר 2025 למבנה שהודפס בתלת-ממד, בשטח של כ-158 מטרים רבועים. במשך יותר משנה הם חיו ופעלו בתנאים שנועדו לדמות את החיים על מאדים, וביצעו משימות שונות, ובהן גידול יבולים באדמה המדמה את אדמת מאדים.
הכי מעניין
הם גם נדרשו לתקשר עם אנשי נאס"א מחוץ למתקן בתנאים המדמים את העיכובים בתקשורת בין כוכבי לכת. בניגוד לשיחת טלפון רגילה, שבה אפשר לקבל תשובה כמעט מיד, תקשורת עם אסטרונאוטים הנמצאים במאדים כרוכה בהמתנה בין שליחת ההודעה לקבלת התשובה.
נאס"א, שחוקרת את מאדים כבר שנים באמצעות רכבי מחקר רובוטיים וחלליות המקיפות אותו, שואפת לשלוח אליו בני אדם כבר בשנות השלושים של המאה הנוכחית. לפני כן מתכננת הסוכנות להחזיר אסטרונאוטים לירח, לראשונה מאז 1972.
"חלון ההזדמנויות של ארצות הברית הולך ומצטמצם"
"חלון ההזדמנויות שלנו לשמור על ההובלה האמריקנית בחלל הולך ומצטמצם", אמרה אליס לאחר סיום המשימה. בדבריה התייחסה ליוזמת ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ להקמת אקדמיה להכשרה בתחומי פעילות החלל, וכן לתוכניות להקמת בסיס על הירח. "בואו ניקח את היוזמה לידיים, נוביל באמצעות מדע שיתרום לכלכלה שלנו, ונבטיח את המורשת שלנו בחלל גם לנכדים של הנכדים שלנו", אמרה.
לצד אליס השתתפו בניסוי מפקד המשימה רוס אלדר, האחראי על המחקר המדעי מתיו מונטגומרי ומהנדס הטיסה ג'יימס ספייסר. "הסיכונים הכרוכים בהגעה למאדים גדולים", אמר אלדר לאחר שיצא מהבידוד. "אבל באמצעות חתירה להבנה, חזון ומנהיגות חזקים, יצירתיות, חוסן, עבודה קשה ובסיס יוצא מן הכלל, המטרה להנחית בני אדם על מאדים היא לא רק בת השגה, אלא בלתי נמנעת".
מה קורה כשחיים יותר משנה בבידוד?
הניסוי אומנם הסתיים, אבל עבודתם של ארבעת אנשי הצוות עדיין לא הושלמה. במהלך השבועיים הקרובים הם צפויים לעבור סדרת בדיקות והערכות, ולהשתתף בשיחות סיכום עם מדעני נאס"א.
בסוכנות החלל מבקשים ללמוד מהניסוי מה נדרש מאסטרונאוטים כדי להסתגל לשגרה ולדרישות של משימות ממושכות הרחק מכדור הארץ, וכיצד אפשר לשמור על בריאותם, על יכולתם לבצע את משימותיהם ועל הקשר שלהם עם הסביבה.
זה היה הניסוי השני של נאס"א במסגרת תוכנית CHAPEA. בניסוי הראשון השתתפו גם כן ארבעה אנשי צוות, ששהו בבידוד במשך 378 ימים בין השנים 2023 ל-2024, במרכז החלל ג'ונסון. ונסה וייץ', מנהלת מרכז החלל ג'ונסון, קיבלה את פני המשתתפים כשיצאו מהמתקן. לדבריה, לאורך המשימה הצליחו אנשי הצוות להסתדר עם משאבים מוגבלים, לתחזק את סביבת המגורים שלהם ולבצע פעולות המדמות משימות על מאדים.
וייץ' התייחסה גם לאחד האתגרים המרכזיים שנבדקו בניסוי: התקשורת עם העולם החיצון. אנשי הצוות נדרשו להתרגל לכך שחלף זמן בין שליחת הודעות לבין קבלת תשובות, כפי שיקרה במשימות אמיתיות למרחקים גדולים בחלל.
"העיכובים האלה מחייבים סבלנות, תכנון קפדני ועצמאות רבה יותר - תכונות שיהיו חיוניות לאסטרונאוטים העתידיים שיטוסו למרחק של מיליוני קילומטרים מביתם", אמרה.
עוד כתבות בנושא
לדבריה, הידע שנאסף מאנשי הצוות של CHAPEA ומההתנסויות שלהם יסייע לסלול את הדרך למשימות החלל העתידיות, תחילה לירח, ו"יום אחד גם למאדים".