כל מי שניסה פעם לתפוס פרפר יודע עד כמה הוא יכול להיות חמקמק. מחקר חדש מציע הסבר מפתיע: לא רק מסלול התעופה המשתנה מקשה לעקוב אחריו. גם הדוגמאות שעל הכנפיים שלו עשויות לגרום לעין לחשוב שהוא נע במהירות או בכיוון שונים מאלה שבהם הוא נע באמת.
המחקר, שנערך באוניברסיטאות אקסטר ואסקס בבריטניה ופורסם בכתב העת Nature, מצא כי השילוב בין נפנוף הכנפיים לבין הפסים, הכתמים והניגודים שעליהן יוצר "אשליית תנועה". לדברי החוקרים, האשליה עשויה לשבש את יכולתו של טורף להעריך בתוך שבריר שנייה היכן יהיה הפרפר ברגע התקיפה.
אפקט הפרפר דף הבית | צילום: גטי אימג'ס
אפשר לחשוב על עמוד המספרה המסתובב, האדום לבן, שהפסים עליו נראים כאילו הם מטפסים כלפי מעלה. אצל הפרפר קורה דבר דומה: הכנפיים נפתחות ונסגרות ומשנות את זוויתן במהירות, ולכן גם הפסים שעליהן נראים כאילו הם נעים בכיוון שאינו בהכרח כיוון התנועה האמיתי של הפרפר.
הכי מעניין
כדי לבדוק את הרעיון צילמו החוקרים פרפרים ממריאים בקצב של 1,000 תמונות בשנייה, ולאחר מכן ניתחו את הסרטונים בעזרת מודל המדמה את הדרך שבה מערכת ראייה של ציפור מזהה תנועה. באחד המקרים הראה המודל תנועה חזקה כלפי מטה בזמן שהפרפר עצמו דווקא עלה. אחד החוקרים סיפר שתחילה חשב שיש טעות בתוכנה.
התורה צריכה לתת מענה גם לזחל וגם לפרפר. | צילום: AFP
החוקרים הרחיבו את הבדיקה ל־757 דגמי כנפיים של 397 מיני פרפרים אירופיים, וגילו שדפוסים היוצרים בלבול כזה נפוצים מאוד. אחר כך ביקשו מ־100 בני אדם לנסות "לתפוס" פרפרים וירטואליים על מסך מגע ב־3,000 ניסיונות. ככל שהדגם יצר בלבול חזק יותר בתנועה, כך התקיפות נטו לסטות לאחור מהמיקום האמיתי של הפרפר.
בשלב האחרון יצרו החוקרים במחשב 57,600 דוגמאות כנפיים ובחרו שוב ושוב באלה שהצליחו ליצור את הבלבול הגדול ביותר. באופן מעניין, הדוגמאות שהתפתחו במחשב החלו להידמות לדוגמאות הקיימות אצל פרפרים אמיתיים. החוקרים רואים בכך סימן לכך שגם האבולוציה עשויה הייתה לעצב את כנפי הפרפרים לא רק כדי שיהיו צבעוניות או מוסוות – אלא גם כדי להטעות את מי שמנסה לאכול אותם.
עוד כתבות בנושא
הממצא עשוי להסביר גם תעלומה ותיקה: פרפרים רבים בולטים מאוד בזמן מעופם, ובכל זאת מעטים יחסית הטורפים שהתמחו בלכידתם באוויר. ייתכן שהצבעוניות הבולטת, שנראית לכאורה כחיסרון, היא דווקא חלק ממערכת ההגנה שלהם.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
