מדענים גילו תבנית גל עצומה בעלת עשר צלעות המסתחררת בענני האמוניה הקפואים שמעל הקוטב הדרומי של שבתאי – תופעה שמוסיפה תעלומה חדשה לאטמוספרה יוצאת הדופן של כוכב הלכת.
הדקגון – מצולע בעל עשר צלעות – נראה גדול ואף פחות יציב מהמשושה המפורסם המקיף את הקוטב הצפוני של שבתאי, שנצפה לראשונה בידי חלליות וויאג'ר של נאס"א בשנות השמונים.
צוות החוקרים, בהובלה ספרדית, דיווח על הממצאים בכתב העת המדעי Science Advances.
הכי מעניין
התופעה החדשה הופיעה בתצפיות של טלסקופ החלל האבל בשנת 2023, אף שבתצפיות מוקדמות יותר לא נמצא לה זכר. החוקרים מעריכים כי היא נוצרה בשלב כלשהו בין 2017 ל־2023, בתקופה שבה הקוטב הדרומי של שבתאי היה מוטה הרחק מכדור הארץ ולכן לא ניתן היה לצפות בו היטב.
ייתכן שגם כיום המבנה עדיין משתנה. אורכה של צלע אחת בלבד במצולע כבר עולה על 16,700 קילומטרים.
לדברי החוקר הראשי, אגוסטין סנצ'ס־לבגה מאוניברסיטת חבל הבסקים, התגלית משנה במידה מסוימת את הדרך שבה מדענים מסתכלים על המשושה המפורסם בצדו השני של שבתאי.
הממצא, לדבריו, מראה כי "המשושה ה'ייחודי' אינו יוצא דופן כפי שחשבנו".
תמונה זו, שסופקה על ידי נאס"א/סוכנות החלל האירופית (ESA)/א. סאנצ'ס-לאבגה (אוניברסיטת חבל הבסקים), מציגה תבנית עננים סביב הקוטב הדרומי של שבתאי ביום שבת, 29 באוגוסט 2026 | צילום: NASA/ESA/A. Sánchez-Lavega, Basque Country University, EHU, via AP
למה דווקא שבתאי?
הפרעות שיוצרות גלים באטמוספרה קיימות בכל כוכבי הלכת במערכת השמש שיש להם אטמוספרה. אבל שבתאי הוא היחיד שבו נצפו עד כה גלים שמקבלים צורה של מצולעים בעלי קווים כמעט ישרים.
גם המשושה בצפון וגם המצולע החדש בדרום יושבים על זרמי סילון, אך ההתנהגות שלהם שונה. המשושה הצפוני נותר כמעט קבוע במקומו, בעוד המצולע הדרומי נע מזרחה במהירות של כ־10 קמ"ש.
"שבתאי עדיין מסוגל להפתיע אותנו", אמר לי פלטשר מאוניברסיטת לסטר, שהשתתף במחקר ומדד את הרוחות במבנה החדש בעזרת הטלסקופ הגדול מאוד של מצפה הכוכבים האירופי הדרומי בצ'ילה.
השוואה בין שתי התופעות בשני קטביו של שבתאי עשויה לסייע למדענים להבין טוב יותר את מערכות מזג האוויר של ענקי הגז.
"זו תופעה מעניינת מאוד שנראית ייחודית לשבתאי, ואנחנו רוצים לדעת מדוע", אמר סנצ'ס־לבגה.
האם המצולע יישאר שם?
אחת האפשרויות שהחוקרים בוחנים היא קשר בין התופעות בשבתאי לבין הציקלונים בכוכב הלכת צדק, שגם הם יכולים להסתדר בתבניות המזכירות מצולעים.
בשנים הקרובות צפוי להשתפר קו הראייה מכדור הארץ אל חצי הכדור הדרומי של שבתאי. החוקרים מקווים שהתצפיות החדשות יאפשרו להם לעקוב אחר התפתחות המצולע ולהבין מה יוצר את התופעה החריגה.
בינתיים, עדיין לא ברור אם הדקגון הדרומי יהיה יציב כמו המשושה הצפוני. המשושה מוכר מתצפיות חלל כבר יותר מ־40 שנה – תקופה ארוכה אפילו משנת שבתאי אחת, שנמשכת כמעט 30 שנות ארץ.
"לעת עתה", אומר סנצ'ס־לבגה, "כל מה שאני יכול לאשר הוא שהדקגון עדיין שם".
עוד כתבות בנושא
