מחקר ישראלי חדש מגלה כי דבורי דבש מסוגלות להעריך עד כמה המידע שהן מעבירות לחברותיהן בכוורת אמין, ובהתאם לכך לשנות את עוצמת התקשורת שלהן. החוקרים מצאו כי כאשר דבורה מקבלת אישור לכך שהמידע שמסרה על מקור מזון אכן נכון, היא משקיעה יותר בהפצתו ומגבירה את ריקוד ה"נענוע" שבאמצעותו היא מכוונת דבורים אחרות אל המזון.
את המחקר הובילו פרופ' שרון שפיר וד"ר כרמי אוקסמן ממרכז טריואקס לחקר הדבורים בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' עפר פיינרמן מהמחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן.
החוקרים ביקשו לבדוק כיצד איכות המידע משפיעה על התקשורת החברתית במושבת דבורים: האם דבורים מבחינות בין מידע אמין למידע מטעה, האם דבורה שמקבלת חיזוק לכך שהמידע שלה נכון תשקיע יותר בהפצתו, והאם הדבורים שעוקבות אחר הריקוד משנות את התנהגותן בהתאם לאמינותה של הדבורה שמוסרת את המידע.
הכי מעניין
דבורה | צילום: יוסף גוחהאבי, יאיר אנגל
לשם כך יצרו החוקרים שלושה מצבים שונים עבור הדבורה הרוקדת. במצב הראשון, שהוגדר "אמין", דבורים שעקבו אחר הריקוד והגיעו למזין אכן מצאו בו מזון. במצב השני, שהוגדר "מטעה", הדבורה הרוקדת עצמה קיבלה מזון, אך הדבורים שהגיעו בעקבותיה מצאו מזין ריק. במצב השלישי, שהוגדר "בלתי ניתן לאימות", הדבורים שהגיעו למזין נלכדו ולא יכלו לחזור לכוורת, ולכן לא נוצר משוב לגבי איכות המידע.
מידע אמין מקבל חיזוק
הממצא המרכזי היה כי דבורים שהמידע שלהן התברר כאמין הגבירו את מאמצי הגיוס שלהן והגדילו את מספר מעגלי הריקוד שביצעו. בפועל הן רקדו זמן רב יותר, שידרו אות חזק יותר וחשפו יותר דבורים למידע שלהן.
החוקרים מציעים כי מדובר במעין "שיתוף ביטחון": כאשר הדבורה מקבלת חיזוק לכך שהמידע שלה אמין, היא מגבירה את עוצמת האות שהיא משדרת לחברותיה.
דבורת השטן | צילום: צילום מסך מיוטיוב
אצל הדבורים שהמידע שלהן היה מטעה לא נמצא שינוי משמעותי בעוצמת הריקוד לאורך הזמן, והן לא הגדילו את מספר מעגלי הריקוד. לפי החוקרים, ייתכן שהסיבה לכך היא סתירה שחוותה הדבורה: מצד אחד היא עצמה מצאה מזון, אך מצד שני לא קיבלה משוב חיובי מהדבורים שגייסה.
במצב שבו לא התקבל משוב כלל, הדבורים הפחיתו בהדרגה את מאמצי הגיוס ואת מספר מעגלי הריקוד. לדברי החוקרים, הדבר מלמד שלא רק מידע שלילי משפיע על התקשורת, אלא גם עצם היעדרו של משוב חיובי.
עוד נמצא כי הדבורים העוקבות צפו במספר קטן ודומה של מעגלי ריקוד בכל שלושת המצבים, ולאחר מכן פינו את מקומן לדבורים אחרות. המשמעות היא שדבורה שרוקדת זמן רב יותר יכולה לחשוף מספר גדול יותר של חברות למידע שלה.
בשלב המבחן עקבו הדבורים באופן כללי אחר מספר גדול יותר של מעגלי ריקוד. החוקרים מעלים אפשרות שהסיבה לכך היא שהמידע היה קשה יותר או פחות ודאי.
לא מצב הכוורת – אלא איכות המידע
החוקרים בדקו גם האם זמינותן של הדבורים האחראיות לפריקת הצוף בכוורת, שמושפעת מכמות המשאבים בסביבה, יכולה להסביר את ההבדלים. הם לא מצאו הבדל בין הקבוצות במשך ההמתנה לפריקת הצוף.
מכאן הסיקו כי השינויים בהתנהגות הריקוד נבעו מאיכות המידע ומהמשוב החברתי שקיבלו הדבורים, ולא משינוי כללי במצב הכוורת או בסביבה.
לדברי החוקרים, המנגנון עשוי להיות בעל חשיבות רבה להתנהלות המושבה: מידע אמין מקבל הגברה חברתית, בעוד שמידע לא ודאי נחלש, וכך הכוורת מצליחה לשמור על זרימת מידע יעילה.
כוורות דבורים | צילום: יוסי סלבצקי
המחקר אף מעלה אפשרות לקיומה של צורה בסיסית של ניטור אי־ודאות אצל דבורים, ואולי אפילו מרכיבים ראשוניים של "מטה־קוגניציה" – היכולת להעריך במידה מסוימת את מידת הוודאות של המידע שבידי הפרט.
המחקר, שמחבר בין תקשורת חברתית, אמינות מידע וקבלת החלטות משותפת, מציע למעשה מנגנון טבעי לבקרת איכות מידע ותורם להבנת תופעת "חוכמת הנחיל" אצל דבורי דבש.
מנכ"ל המועצה להאבקה ודבש, גיל שצברג, אמר כי "חושיה ויכולותיה של דבורת הדבש ממשיכות להדהים את החוקרים בעולם". לדבריו, המחקר מסביר את היכולת של הדבורים להעריך את אמינות המידע שהן מפיצות.
שצברג הוסיף כי גם בישראל הורחבו המחקרים בתחום דבורי הדבש, שלדבריו מאביקות כ־80% מהגידולים החקלאיים, במטרה להגן עליהן ולייעל את פעילות ההאבקה. לדבריו, החוקרים מקווים למצוא דרכים טובות יותר להתמודד עם היעלמות הדבורים, שנקשרת בין היתר למשבר האקלים, להתחממות הגלובלית ולעיור המואץ.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
