מחקר חדש משנה את ההיסטוריה: כך נראתה המדורה הראשונה אי-פעם

חוקרים גילו את העדות הקדומה ביותר לשימוש יזום באש בידי בני אדם קדומים – מוקד פתוח בן 400 אלף שנה שנמצא בבור חימר עתיק בדרום אנגליה. הממצא, שפורסם בכתב העת Nature מציע כי אבותינו שלטו באש מאות אלפי שנים מוקדם יותר ממה שסברו עד כה.

האתר, הסמוך לעיירה ברנהאם שבאנגליה, נבחן במשך שנים על ידי צוות מהמוזיאון הבריטי. הם זיהו שכבת אדמה אדמדמה שנבעה מהתחממות משקעים עשירים בברזל, תהליך שיצר מינרל בשם המטיט. לצד המוקד נמצאו גרזני צור שבורים מחום ושני שברי פיריט – מינרל שיכול להצית אש כאשר מכים בו עם אבן צור.

כיצד יודעים שמדובר באש מעשה ידי אדם?

ניקולס אשטון, אוצר האוסף הפלאוליתי במוזיאון הבריטי וממובילי המחקר, הסביר כי "עדויות לאש כמעט ואינן נשמרות – אפר ופחם נשטפים בקלות. מצאנו כאן אתר אחד, גדול יחסית, שבו הכול השתמר במקרה". כדי למצוא עדויות לאש, מדענים חקרו את המגנטיות של המשקע, המשתנה על ידי חימום. הם ערכו ניסויים, כדי לראות אם יוכלו להעריך כמה אירועי חימום היו עשויים לגרום לפרופיל המגנטי של המשקע - וגילו שלאחר כתריסר אירועי חימום, כל אחד באורך ארבע שעות, הדגימות המודרניות שלהם חיקו את הדגימה הארכיאולוגית.

חקר כימי של השכבות חשף תבניות שמרמזות על פעילות אנושית. העובדה שפיריט כמעט ואינו מצוי באזור הובילה את החוקרים להניח כי הוא הובא לשם במכוון לצורך הצתת אש. אף שנמצאו באתר כלי צור, לא התגלו עצמות אנושיות, אך ההערכה היא כי המדליקים היו ניאנדרטליים – קרובי משפחתנו הקרובים שחיו באירופה באותה תקופה.

ויכוח מדעי מתחדש

הממצא מעורר דיון מחודש בקהילה הארכאולוגית. פרופ' ויל רויברוקס מאוניברסיטת ליידן אמר לוושינגטון פוסט כי המסקנות "נסמכות על ראיות נסיבתיות" וכי החוקרים "מתאמצים להרחיב את גבולות הפרשנות". מנגד, הארכאולוגית סגולן ואנדוולד מאוניברסיטת קוויבק שבקנדה כינתה את המחקר "מוצק" ושיבחה את הגישה הרב־תחומית של החוקרים.

מסקירת האתרים שהיו ידועים עד היום, העדות הקדומה ביותר להדלקת אש מכוונת מיוחסת לניאנדרטלים בצרפת מלפני כ־50 אלף שנה, שם נמצאו אבני צור שנשחקו ממכות חוזרות – סימן לניסיון ליצור ניצוצות. בברנהאם לא נמצאו סימנים כאלה, אך החוקרים סבורים כי ההבדל עשוי לנבוע מסוג האבנים או משחיקה טבעית שנעלמה עם הזמן.

כיצד נראו החיים סביב המדורה הקדומה?

לדברי רוברט דייוויס, שותף למחקר מהמוזיאון הבריטי, סביבת האתר בתקופת האבן הקדומה הייתה אזור מיוער עם שלולית עונתית, הרחק מערוצי הנהרות שבהם הסתובבו טורפים. בעלי החיים כללו פילים, אריות, צבאים ודגים – והאש שימשה ככל הנראה לבישול מזון ולהגנה.

היכולת להדליק אש באופן יזום הייתה צעד מכריע באבולוציה האנושית: היא אפשרה לבשל מזון קשה לעיכול, לחמם אזורי מגורים קרים, להרחיק חיות טרף וליצור מוקדי מפגש חברתי. לדברי הפלאואנתרופולוג ג'ון הוקס מאוניברסיטת ויסקונסין, "התחזוקה של אש דורשת שיתוף פעולה חברתי, כללים תרבותיים ועבודה מתואמת – עדות למסורת מורכבת שכבר פעלה באותה תקופה".

החוקרים מדגישים כי האתר בברנהאם אינו "מקום הולדתה" של האש האנושית, אלא הצצה נדירה למערכת ידע עתיקה שנשמרה באקראי בבוץ החימר.