ב-8 בספטמבר פרצו בנפאל מהומות שהסתיימו בנפילת השלטון ובחרו ראש-ממשלה חדשה. פחות מ-48 שעות לאחר מכן, ובמרחק של חצי עולם, נרצח פעיל הימין צ'ארלי קירק ביוטה, ארה"ב. לכאורה אין כל קשר בין שני האירועים הדרמטיים, אבל יש להם מכנה משותף אפשרי: בעוד המפגינים בנפאל בחרו את ראש-הממשלה החדשה בדיסקורד, ב-FBI בודקים את פעילותו של החשוד ברצח קירק, טיילר רובינסון, בקבוצות של הפלטפורמה האינטרנטית. סיפורה של דיסקורד, וכיצד הפכה מפלטפורמה לגיימרים למוקד השפעה עולמי?
כשחברת Discord השיקה את השירות שלה ב-2015, היא ניסתה לענות על צורך ספציפי: גיימרים ששיחקו יחד אונליין במשחקים שכללו תקשורת בין השחקנים נאלצו להשתמש בתוכנות בעלות שמע מקרטע שנקטע לעתים. בהתאם, היא הקימה פלטפורמה שמאפשרת למשתמשים לתקשר ביניהם באופן פרטי או קבוצתי באמצעות שיחות קוליות, שיחות וידאו שכוללות גם את האפשרות לשתף מסך, הודעות טקסט ואף שימוש חיובי בבוטים ואוטומציות לטובת ניהול קהילות, משחקים ועוד.
אבל מה שהתחיל כפתרון טכני לפלח אוכלוסייה מסוים, התפתח בשנים האחרונות לאחת הבמות המרכזיות ביותר לחיים החברתיים ברשת, כאשר כיום יש לדיסקורד למעלה מ-200 מיליון משתמשים חודשיים בעולם. החברה כבר מזמן לא מסתפקת בגיימרים ואף לא במשתמשים פרטיים בלבד, אלא מחזרת אחרי ארגונים, מוסדות חינוך ואפילו ממשלות שמעוניינים להקים מעין "חדרי מצב" פרטיים.
הכי מעניין
הפרלמנט בנפאל עולה באש | צילום: AFP
לא עוד רשת חברתית
דיסקורד לא נבחנת מרשתות חברתיות אחרות רק באלמנטים של שמע ו-וידאו והעובדה שהצליחה לספק מענה לבעיות הקשורות למה שמכונה "VoIP", או במילים פשוטות צ'אטים קוליים מקרטעים.
היא מעניקה חווית משתמש שונה מפלטפורמות כמו אינסטגרם או טיקטוק בכך שהיא אינה בנויה סביב הפצת מסרים להמונים, אלא סביב קהילות אינטימיות יותר. הלב שלה הוא השרתים – מעין קבוצות או חדרים שכל אחד יכול להקים, בין אם עבור חברים קרובים, סטארט-אפ קטן או קהל מעריצים של סדרה. זה נשמע אומנם דומה למה שמקבלים המשתמשים בקבוצות פייסבוק, אך קיים הבדל משמעותי: בעוד קבוצות פייסבוק הן בעיקר א־סינכרוניות, כך שאנשים מגיבים לפוסטים בהן לאורך זמן, דיסקורד הוא קודם כול צ'אט לייב שההודעות בו נשלחות אחת אחרי השנייה, כמו בוואטסאפ, ויוצרות תחושה של "חדר" ולא של לוח מודעות.
עוד כתבות בנושא
המודל הזה יצר חוויה קהילתית יותר ורעשנית פחות. במקום מרחב שבו מתחרים המשתמשים על תשומת לב, דיסקורד מאפשרת להעמיק קשרים ולהרגיש חלק מקבוצה סגורה. בעידן שבו רבים חשים מוצפים מהפיד האינסופי ומרדיפה אחרי לייקים, רבים מוצאים בכך שינוי מרענן.
עלייתה ועלייתה
ההצלחה של דיסקורד נבנתה בשלבים. תחילה היא צמחה בקהילת הגיימינג, אבל משם זלגה לקהילות של סטארט-אפים, חובבי קריפטו, יוצרים עצמאיים, מורים ומעריצים של כל תחום אפשרי. בדומה לרשתות חברתיות אחרות, מגפת הקורונה שירתה היטב את דיסקורד והיוותה זרז משמעותי לנסיקתה. בזמן שהעולם עבר למפגשים בזום, מיליוני אנשים חיפשו מרחבים פחות פורמליים לשיחה, ומצאו את עצמם בחיקה המזמין של הרשת.
קבוצת הגיל הגדולה ביותר בקרב משתמשי דיסקורד הן של בני ובנות 25-34 עם למעלה מ-53% מהמשתמשים גילאי 35-44 הם הקבוצה השניה בגודלה עם כ-26% ואילו שיעורם של בני הדור הצעיר, קרי גילאי 16-24, בקרב המשתמשים עומד על פחות מ-21%. כשני שליש מהמשתמשים הם גברים, כך שכ-35% מכלל המשתמשים הם גברים בגילאי 25-34.
אחד הגורמים המרכזיים לנסיקה של דיסקורד. וירוס הקורונה | צילום: איגור סיוואנוביץ'
גם בישראל זוכה דיסקורד להצלחה. פרט לגיימרים, היא אומצה בידי חובבי אנימה, תנועות נוער דיגיטליות, קבוצות מחאה, קהילות קריפטו ואף גורמים שונים שרוצים להימנע מחשיפה ברשתות החברתיות הגדולות. השרתים הישראליים הגדולים מונים עשרות אלפי חברים, ומשמשים עבור רבים תחליף לפורומים הישנים.
ההשפעה התרבותית והפוליטית
מה שהופך את דיסקורד למעניינת במיוחד הוא האופן שבו היא משנה את הדינמיקה של השיח הציבורי. בניגוד לפלטפורמות אחרות, כאן אין "אלגוריתם" שמכתיב את סדר היום – אלא חברי הקהילה עצמם. זה מאפשר שיחות עומק, אך גם מציב אתגרי פיקוח, לאחר שדיסקורד כבר נאלצה להתמודד עם קבוצות קיצוניות, הפצת דיסאינפורמציה ותיאום ביצוע פעולות אלימות. עם זאת, החברה מתעקשת לשמור על פרטיות המשתמשים, מה שהופך אותה לאחת הזירות הבולטות שבהן מתקיים כיום שיח פוליטי, חברתי ותרבותי מתחת לרדאר הציבורי הרחב.
דיסקורד נמצאת בשלב מסקרן. היא התפשטה הרבה מעבר לעולם הגיימינג, אך עדיין שומרת על תדמית ממוסדת פחות ביחס לענקיות כמו מטא או X. אם תמשיך להתרחב היא עשויה להפוך למתחרה רצינית לסלאק, לזום, ואפילו לפייסבוק – ועל הדרך אולי גם למתוח את גבולות ההגדרה של "רשת חברתית", בזכות דגש על קהילות אינטימיות ותוכן בזמן אמת.
עוד כתבות בנושא
