“צריכת יתר” של קינמון עלולה לשבש את פעולתן של תרופות מסוימות, כך עולה ממחקר חדש.
המחקר, שפורסם בכתב העת "אוכל-כימיה: מדע המולקולות"( Food Chemistry: Molecular Sciences), מציין כי חסרים נתונים מדעיים על השפעת הקינמון על חילוף החומרים בבני אדם, וכי קיימות שאלות לגבי האופן שבו התבלין עשוי לקיים אינטראקציה עם תרופות. במחקר לא הוגדר מהי כמות שנחשבת ל"צריכת יתר", אך צוין שבעוד שצריכה מוגבלת של קינמון עשויה להיות בעלת יתרונות בריאותיים, שימוש ממושך עלול להעלות את הסיכון לאינטראקציות עם תרופות.
החוקרים כתבו כי חלה לאחרונה “עלייה בפופולריות של קינמון”, בין היתר בעקבות מחקרים שהצביעו על אפשרות להשתמש בו לטיפול בסוכרת מסוג 2 ובמצבים רפואיים נוספים. תחזית משנת 2024 מצאה כי שוק הקינמון העולמי צפוי לגדול ב-412.9 מיליון דולר בין השנים 2024 ל-2028, כאשר חלק מהצמיחה מיוחס לשימוש הגובר של קינמון בתעשיית התרופות.
הכי מעניין
במחקר נערך דימוי של תהליך העיכול האנושי כדי לבדוק האם וכיצד קינמון משפיע על חילוף חומרים של תרופות. החוקרים ניתחו גם שמן קינמון וגם שני מרכיבים כימיים שלו – קינמאלדהיד וחומצה קינמית.

עוגיות מזרק קינמון ותפוז. | צילום: אפרת ליכטנשטט
במהלך תהליך העיכול, חומצה קינמית ושמן קינמון הפעילו קולטנים בגוף הנקראים “קולטנים לזנוביוטיקה” – שליחים כימיים שמזהים ושולטים על חילוף החומרים של תרופות.
החוקרים מציינים כי “צריכת יתר” של קינמון עלולה להוביל לפינוי מהיר מדי של תרופות מרשם מהגוף, דבר שעשוי להשפיע על היכולת של הגוף לספוג את התרופות.
למרות שהיקף ההשפעה האפשרית על תרופות מרשם עדיין לא ברור, החוקרים ממליצים לנקוט זהירות בקרב אנשים השוקלים שימוש במוצרי קינמון מרוכזים, כגון תוספי קינמון, וממליצים למטופלים להתייעץ עם רופא לפני תחילת שימוש בתוספים כלשהם.
“אנחנו יודעים שיש פוטנציאל לכך שקינמאלדהיד יפעיל את הקולטנים הללו, מה שעלול להוות סיכון לאינטראקציה עם תרופות,” אמר ביל גרלי, מדען ראשי במרכז הלאומי לחקר מוצרים טבעיים באוניברסיטת מיסיסיפי, בהודעה לתקשורת. “זה מה שעלול לקרות, אבל לא נדע בדיוק מה יקרה עד שנבצע מחקר קליני”.